שליחות

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא בשיחה על 4 הדברים שהכרחי לבדוק ולוודא לפני שעושים את המעבר משכיר לעצמאי ועוזבים מקום עבודה.

"אני מרגישה שאני חיה על אוטומט" ככה היא אמרה לי כשנפגשנו לפני כשבוע.   היה כל כך הרבה שעבר דרך המשפט הזה. כל כך פשוט, שש מילים ועם זאת מביע כל כך הרבה.   כל כך הרבה תסכול... מהמצב הזה כל כך הרבה פחד... מלעשות שינוי כל כך הרבה פחד... מלהישאר באותו המקום כל כך הרבה חוסר אונים... מכך שלא רואה שום פתח יציאה   וגם, זיק קטן של תקווה, שאולי, רק אולי, יש משהו שיכול להשתנות ולשנות את המצב הזה שלה.   אם מישהו יסתכל עליה מבחוץ, יהיה לו קשה להבין מה הקטע שלה.   בסך הכל יש לה חיים טובים: בן זוג, ילדים, משפחה, עבודה שהיא מאד מצליחה בה, תפקיד משמעותי עם שליחות של ממש.   ועדיין... היא מרגישה שזה כבר לא זה. שהחיים שלה על אוטומט. שהמחירים שהיא משלמת על החיים במצב הזה הם כבר לא הגיוניים יותר. שהיא חיה ליד החיים ולא את החיים עצמם.   המקרה שלה הוא לא ייחודי. אני פוגש אנשים כאלו כל הזמן. יום יום.   אנשים שאתה מסתכל להם בעיניים והם נראות מתות.   אנשים שהם כמו Walking Dead – יש להם דופק, אבל בפנים משהו כבר מזמן מת. הם חיים על אוטומט של עבודה ומשימות יום יומיות. והם ממשיכים בנתיב הזה פשוט כי לרוב הם לא רואים שום נתיב יציאה מהמסלול הזה.   והם גם מפחדים מאד.   מפחדים לשנות, ובעיקר מפחדים להשתנות.   וזה הדבר הכי הגיוני וטבעי. במיוחד כשנראה לך ש"יש לך הכל". אני מכיר את זה היטב מעצמי, בתקופות שונות בחיים שלי שהרגשתי ש"יש לי הכל". לכאורה מבחוץ לפחות ככה זה היה נראה. אבל מבפנים זה היה חלול. ריק.   כשמסתכלים לאדם בעיניים, הן מספרות את כל הסיפור. זה לא פשוט. זה דורש להסתכל על עצמך באומץ במראה שמולך ולבחון מה אתה רואה שם?   האם אתה רואה שם ניצוץ של תשוקה וחיות?   או שהן כבויות?   האם אתה חי באמת?   או שנקלעת למצב של Walking Dead?   אף אחד לא יכול להציל אותך מהמצב הזה. אתה האדם היחידי בעולם שיכול.   אתה יכול כמובן להיעזר באחרים, אבל עדיין את הצעד הראשון אתה צריך לעשות...   האם תעשו אותו?   אם הדברים האלו נגעו בכם, והחלטתם עם עצמכם שתם מוכנים לעשות שינוי, בוחרים בכך ומוכנים להישתנות, הצעד הבא שלכם לא צריך להיות דרמטי או עצום. הוא צעד קטן...   צעד קטן שיכול לעשות שינוי גדול בהמשך.   והצעד שאני מציע לכם הוא להרשם לקיים איתנו שיחת בהירות. ללא עלות וללא התחייבות. אבל עם מחויבות - לעצמכם ולשינוי שאתם רוצים ליצור בחייכם.

ערן שטרן מתארח בתוכנית של אורלי וגיא בשיחה על רב-המכר "להתעורר": - מדוע העבודה אינה מעניקה לנו באמת בטחון כלכלי? - כיצד מקבלים את ההחלטה אם ומתי לעזוב מקום עבודה? - כיצד להכין את עצמך לעזיבה של מקום עבודה? - האם מתאים לכולם להיות עצמאיים?

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא, בשיחה על שינויים: מתי הזמן הנכון לעשות שינוי? למה אנחנו חוששים משינוי? וכיצד נדע מהו הצעד הראשון לעשות את השינוי שאנו רוצים?

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא, נותן מענה למספר שאלות מהותיות: מדוע קשה לנו לעשות שינוי בחיים? מדוע בכלל צריך להתעורר? מה רע בחיים שלנו כמו עכשיו? מתי נכון לנו לעשות את מעבר משכיר לעצמאי? מהם השרירים שכדאי לנו לפתח בעולם ה-פוסט קורונה? מדוע חשוב להתחבר לשליחות שלנו ולבטא אותה בעשייה שלנו? מה התפקיד של כישלונות, אתגרים ואכזבות בחיים שלנו?

את מזל כהן, אורטל איטח-פרנקל ודניאל בן-ארי זכיתי להכיר לפני מספר שנים. שלושתם היו חברים ומשתתפים בקהילת "עסקים מבוססי שליחות" שאני מוביל מ-2015. כאשר הם הצטרפו לקהילה, שלושתם היו בתחילת דרכם העסקית. ממש בהתחלה. לחלקם אפילו עדיין לא היה רעיון מבוסס למהו העסק שהם רוצים להקים. כיום, כל אחד מהם מוביל קהילה משמעותית משל עצמו ומשפיע בדרכו על אלפי אנשים בכל יום. בשיחה משותפת, פתוחה ואישית הם משתפים: • מהי השליחות שלהם וכיצד הם מביאים אותה לידי ביטוי בעולם. • כיצד הם התגברו על הפחדים, החסמים והאתגרים שפגשו בדרך. • כיצד הם הקימו ופיתחו קהילות של אלפי אנשים העוקבים אחריהם, וצורכים את השרותים והמוצרים שלהם. • מהי תפיסת העולם שמובילה את ההצלחה שלהם • מה היה הדבר שעשה הבדל מהותי בתוצאות שלהם

הפעם יש לנו פרק מיוחד שבו אני בחרתי להקריא לכם פרק נבחר מתוך ספרי השני רב-המכר "להתעורר". פרק 4 בספר נקרא "מי הם המנהיגים החדשים" ועוסק באותם אנשים, שהעולם צמא אליהם שיצרו כאן שינוי. האם גם אתם חלק מאותה קבוצה יחודית? כאשר אנו מדברים על מנהיגים, לרוב עולה לנו תמונה של פוליטיקאים או אנשי עסקים בכירים, אבל אני מאמין, שכל אחד מאיתנו הוא מנהיג. קודם כל את עצמו, לאחר מכן במעגלים הקרובים אליו, במשפחה ובהמשך במעגלים רחבים יותר. אבל המנהיגות מתחילה קודם כל פנימה, אצלנו ובתוכנו. האזינו לפרק בו אחשוף בפניכם: • מה מאפיין את אותם האנשים שטמון בהם אותו זרע המנהיגות שינבט ויגרום להם לצאת ולשנות את עצמם, את עולמם ובתוך כך גם להשפיע על עולמם של הסובבים אותם. • מה הם צריכים לעשות כדי לממש את אותו הזרע שקיים בתוכם. • במה תלויה יכולת ההובלה והמנהיגות שלכם

הי! לפני כמה ימים שוחחתי עם בעל עסק צעיר לקראת תחילת תהליך ליווי עסקי ב-1/1 עמי.   מיד בתחילת השיחה שלנו הוא אמר לי שיש משהו שחשוב לו שאני אדע.   שאלתי במה מדובר והוא אמר לי שמבחינתו הוא מגיע לתהליך ביננו ממקום של "תלמיד-מורה" ולא ממקום רגיל של "ספק-לקוח".   מעולם, עד אותו רגע, לא שמעתי מישהו שהתייחס לתהליך הליווי בצורה הזו, וכדי לוודא שאני מבין לחלוטין את הכוונה שלו ביקשתי שיחדד לי איך הוא רואה את ההבדל בין השניים.   ואז הוא הסביר לי שכשהוא קונה מוצר או שרות כלשהו ממקום של "ספק-לקוח" הוא עושה זאת כדי לקבל מהספק שרות מסויים. אבל ברמה הפנימית אין לו שום רצון להידמות לו. ומצד שני, כאשר הוא מגיע ממקום של "תלמיד-מורה" הוא בא כי מעבר לשרות שהוא רוכש, הוא בא גם לקבל את המודל – להידמות למורה שלו ברמה הפנימית/אישית.   האמת, שקודם כל מאד התרגשתי מאיך שהוא הסביר את ההבדל בין השניים ובעיקר מכך שהוא בחר בי להיות "מורה" עבורו. זה גם, בעיני, מלמד הרבה עליו. על הרצינות שהוא מתייחס בה לתהליך שאנו עומדים לצאת אליו ביחד, ועל כובד הראש שבה הוא קיבל את ההחלטה לבחור במי שהוא מאמין שיהיה מורה ראוי עבורו.   מעבר למחמאה הגדולה שהרגשתי שקיבלתי ממנו, הדברים שלו גרמו לי לחשוב הרבה על מה גרם לו להרגיש שאני המורה המתאים עבורו.   ובמיוחד, בעולם של היום, של שיווק "צועק", מתאמץ, מלא בהייפ ובהבטחות בומבסטיות, איך אנשים יכולים לדעת במי לבחור, על מי לסמוך ובמי להאמין?   הרי לאן שאתה לא מסתכל, אתה מיד מוצף בהצעות ש"ישנו את חייך", בהבטחות להכפיל את ההכנסות בתוך 4 וחצי דקות, בשיטה או נוסחה חדשה שתמשוך אליך את כל הלקוחות בתוך רגע קצר אחד...   וזה מאד מבלבל...   הייתי בעצמי בצד הזה לפני שנים. ובאמת האמנתי שיש נוסחאות ושיש שיטות שעושות קסמים.   מאז התפכחתי ואני מבין שזה רחוק מהמציאות. תוצאות משמעותיות ושינויים משמעותיים דורשים לעבור תהליכים משמעותיים. זה לאו דווקא עניין של זמן או השקעה, זה בעיקר עניין של עומק שאליו אתה יורד ומגיע. לעומק של עצמך ולעומק של העסק שלך. להבנה העמוקה של מה אתה מביא עמך, ומה המתנה שלך לעולם. לבהירות של הסיבות שבגללן אתה עושה את מה שאתה עושה ושאתה מוכר את מה שאתה מוכר. למשל האם אתה מוכר משהו רק כי יש בו פוטנציאל כלכלי שימלא את חשבון הבנק שלך? או שאתה באמת יודע ומאמין שמה שאתה נותן ללקוחות / לתלמידים שלך הוא אמיתי ובעל ערך ממשי.   ושלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהב שחשבון הבנק מתמלא וזו בהחלט מטרה ראויה, אבל אני מאמין שבסוף היום מה שבאמת נותן לנו סיפוק, יותר מהכל, זה פחות כמה יש לנו בבנק ויותר כמה השפענו על הלבבות של האנשים שאנו משרתים אותם.   ובין כל ההייפ השיווקי שאופף אותנו, אני חושב שגם הלקוחות שלנו משתנים. גם הם כבר התעייפו מההבטחות הבומבסטיות, גם הם שבעים מנוסחאות הקסם והשיטות ה"מהירות". גם הם מבינים שיש תהליכים שצריך לעבור ויש עומק של הבנה ושל עשייה שצריך לפעול מתוכו. והם גם מחפשים את העומק הזה אצלנו – בעלי העסקים שנותנים להם את השרותים או המוצרים שאמורים להקל ולפתור להם את הבעיות.   אמיר הפיל אצלי אסימון מאד גדול, כי הוא בעצם הדגיש לי את האופן שבו הלקוחות רוצים לקנות מאיתנו ולהרגיש אותנו כספקים ונותני שירותים. ובעקבות השיחה איתו, ניסיתי לרכז עבורכם מה עושה את ההבדל, לדעתי, באיך הלקוחות שלנו מרגישים וחווים אותנו.   האותנטיות שלנו – יש לכך הרבה פנים וצדדים, אבל זה מסתכם בעד כמה אנחנו אמיתיים. קודם כל עם עצמנו. האם אנו באמת מאמינים במה שאנו מוכרים? באופן שבו הוא משפר / עוזר ללקוחות שלנו? האם השיווק שלנו מראה את מי שאנחנו באמת או את מה שאנו חושבים שיעשה רושם על הלקוחות שלנו?   הכוונה שלנו – מה שנמצא מאחורי השיווק שלנו. האם אנו משווקים רק כי יש כאן הזדמנות כלכלית? האם סוגרים את העסקה כי יש בה פוטנציאל כלכלי שמקדם אותנו קודם כל? או לחילופין, האם אנו באמת מאמינים שמה שיש לנו נכון ומתאים ללקוח וישפר את חייו? האם אנו עושים את מה שאנו עושים כדי "לעשות סיבוב" או שאנחנו כאן כדי להישאר לאורך זמן?   האנרגיה שאנו מגיעים איתה – אני בטוח שהרגשתם בעבר את האנרגיה של "הלחץ לסגור" שהופעלה עליכם מכיוונים שונים. לפעמים זה גם בא לידי ביטוי על ידי שימוש בטקטיקות שיווקיות שגורמות לנו להרגיש שאנו מפסידים משהו אם לא נסגור מיד (FOMO – הפחד מלהפסיד). זה קו עדין בעיני, כי לפעמים הלקוחות צריכים שנהיה עמדה עבורם ונניע אותם מאזור הנוחות שלהם, אבל בהרבה מקרים שחוויתי בעצמי השימוש הוא מוגזם וכל מטרתו הוא לסגור את העסקה בכל מחיר.   הדיוק שלנו ללקוח המתאים – עד כמה אנו באמת מבינים את הלקוחות שלנו, ועד כמה אנו יודעים לבחור ולסנן רק את אלו שמתאימים לנו ושהמוצר/שרות שלנו מתאים להם. האם נהיה מוכנים "לוותר" על לקוח משלם, כי אנו יודעים שמה שאנו מציעים לו זה לא מה שהוא צריך, או שנהמר לסגור עסקה כי יש כאן עוד כסף?   כנות ההבטחה שלנו – יש לא מעט הבטחות שיווקיות "בומבסטיות" מסביבנו. זה מן הסתם נובע מהמחשבה שככל שנבטיח יותר, וככל שזה יהיה "גדול" יותר, כך זה יהיה אטרקטיבי ומושך יותר ללקוחות והם ירצו לקנות מאיתנו. אני חושב שישנה היום התפכחות בצד של הלקוחות והם מבינים שאין באמת "פתרונות קסם". לאורך השנים ראיתי שדווקא במקומות שבהם "הנמכתי ציפיות" למקום הריאלי שבו הלקוחות יודעים בוודאות מה הם מקבלים, הם ידעו להעריך את זה יותר והתחברו יותר. שלא נדבר על כך שזה מצמצם ומעלים את בעיית הלקוחות הלא מרוצים שמגיעים עם ציפיות למשהו אחד ומקבלים משהו אחר לגמרי.   יש מן הסתם עוד גורמים נוספים שמשפיעים, המשותף לכל אלו שציינתי כאן שהם כולם נובעים מאיתנו. מהמקום שבו אנו נמצאים בו. אם אנו נמצאים בלחץ, זה משדר החוצה ללקוחות, אם אנו נמצאים במקום שלם, עם עצמנו, שיודע ומכיר בערך שלי ושל המוצרים/שרותים שלי, זה מה שיהדהד ללקוחות ויותר מכל הבטחה שיווקית בומבסטית כזו או אחרת, הוא גם זה שימשוך אלינו את הלקוחות הנכונים והמתאימים לנו.   מאחל לכם ולי, עוד לקוחות שיראו בכם מודל ולא רק ספק שנותן להם מוצר או שרות כלשהו...   שלכם, ערן.

השבוע נפגשתי עם לקוחה שהתמודדה עם אירוע בריאותי משמעותי בחודשים האחרונים. זה מסוג הדברים שתופס אותך בהפתעה, כך באמצע החיים. לא מתוכנן. עוצר אותך מכל התוכניות שחשבת עליהן, מכל הדברים שאתה עסוק בהם, מכל מה שעד לפני רגע היה "חשוב" ופתאום הופך להיות משני. היא סיפרה לי שהארוע הזה גרם לה לחשוב. לחשוב על הצוואה שלה. בהתחלה חשבתי שהיא מתכוונת לצוואה רגילה, זו שאדם משאיר אחרי לכתו, שבה הוא מגדיר כיצד לחלק את רכושו. אבל מהר מאד היא הבהירה לי שלא לצוואה הזו היא מתכוונת. (לא שהיא לא חשובה, היא בהחלט חשובה). היא התכוונה למשהו אחר לחלוטין. היא אמרה לי שהארוע גרם לה לחשוב מה היא משאירה כאן אחרי לכתה. איזה חותם? איזו משמעות? היא התכוונה ל"צוואה הרוחנית". למה שנשאר הרבה אחרי שאנחנו כבר לא כאן. השיחה איתה הזכירה לי את ההשתתפות שלי בכינוס השליחים העולמי של ארגון חב"ד שאליו הוזמנתי להשתתף כמרצה בשנת 2013. בארוע השיא של הכנס (“הבנקעט”), הקרינו סרטון קצר של הרבי מליובאוויטש שבו הוא דיבר על כך שהרעיונות שלנו ישארו עוד הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן. שבעצם זו המורשת שאנו משאירים אחרנו שתמשיך להדהד עוד הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן בגופנו הפיזי. אני חושב שכל אחד מאיתנו היה רוצה בסוף ימיו לדעת שהוא "השאיר אחריו משהו", איזה שהוא חותם. משהו עם משמעות. אבל במקרים רבים זה לא קורה. לפחות לא איך שאנשים תופסים את זה. כי הרי כולנו בסופו של דבר משאירים אחרינו תמיד משהו עם משמעות. אם זה הילדים, או האופן שבו נגענו לאורך חיינו באנשים שונים בסיטואציות שונות. אבל עדיין, היינו רוצים לדעת שהשארנו משהו נוסף. יש לכך סיבות שונות. ראשית, הרבה אנשים אינם תופסים את עצמם כבעלי ערך או משמעות גבוה. תפיסת הערך העצמי שלהם היא נמוכה. הם לא רואים איך מה שהם עושים בעולם משפיע על אנשים אחרים. הם לא רואים כיצד הם נוגעים בחיים של אנשים אחרים. וזו שטות מוחלטת. כי בסופו של דבר, אין אדם בעולם שאין לו ערך או משמעות. אין אדם שלא משפיע בצורה כזו או אחרת על החיים של אנשים אחרים. זה מתחיל בדברים הכי קטנים. אבל כמובן שתמיד אפשר יותר. ועל זה האגו שלנו נתפס. על כך שאנו לא עושים מספיק. הוא משווה אותנו לאחרים, שעושים יותר, שמשפיעים יותר, וכשאנו מסתכלים על אחרים ומשווים – ורואים שהם עשו יותר, אנו מייד מקטינים את העשיה שלנו. תמיד יהיה מישהו שעושה יותר. מישהו שמשיג יותר ומי שמשפיע יותר. אז מה? זה לא מוריד גרם מהתרומה ומההשפעה שלנו. אל תשתפו פעולה עם האגו שלכם שעושה את זה. תזכירו לעצמכם מי אתם ומה אתם עושים. כיצד אתם משפיעים ואיך ההדהוד שלכם בעולם מתגבר. ויש אנשים שפשוט לא יודעים כיצד להדהד את המתנה שלהם לעולם. הם כבר יודעים למה הם כאן, הם יודעים מה הם מביאים ואיזה ערך הם מעניקים, אבל הם פשוט לא יודעים איך להביא את זה לרמת תהודה גבוהה יותר. איך לגעת ביותר אנשים, איך להשפיע על יותר אנשים. איך להגיע אליהם ולהרעיף עליהם מהכל טוב שיש להם לתת. אם אתם שייכים לקבוצה הזו, אל תתייאשו. אם לא מצאתם כרגע דרך לעשות זאת, זה לא אומר שהיא לא קיימת. אני מאד מאמין במידול (מלשון מודל) – כלומר, למצוא את מי שעושה בהצלחה את מה שאני רוצה לעשות וללכת ללמוד ממנו איך הוא עשה את זה. אין באמת קיצורי דרך אמיתיים להצלחה, חוץ מהדבר הזה – ללמוד ממי שכבר השיג בהצלחה את מה שאני רוצה להשיג. זה לא שאתם חייבים ללכת לאדם הזה. גם לא תמיד אפשר (חלקם כבר אינם בין החיים), אבל לרוב יש להם מורשת שאפשר ללמוד ממנה. ספרים, סרטים, או כאלו שהמשיכו את דרכם. חפשו לכם מודל לחיקוי. וישנה סיבה נוספת – ישנם את אלו שלא יודעים (או שמעולם לא טרחו לברר ולדייק) מה הם מביאים לעולם. מהו הדבר היחודי שלהם, המתנה או השליחות שלהם בעולם. הם עושים כל מיני דברים, אבל לרוב הם אינם מסופקים מכך. כי יש קשר הדוק בין השניים. במקו שבו אנו פועלים ב"נתיב השליחות" שלנו, שם אנו מרגישים בעלי ערך. שם אנו מרגישים את התרומה שלנו, את ההשפעה וההדהוד שלנו על העולם. ולפעמים זה דורש דיוק ובירור – להבין למה אני באמת כאן? מה התפקיד האמיתי שלי? כיצד נועדתי להשפיע? זו עבודה. עבודה פנימית. וזו העבודה הקשה ביותר שיש. לעשות את העבודה הפנימית, את הבירור הפנימי עם עצמנו, את עבודת ההתפתחות האישית שלנו – זו העבודה הקשה (אך המתגמלת) ביותר שיש. אם אתם שייכים לקבוצה הזו – עשו את הצעד הראשון. חפשו את הדרך שלכם לברר ולדייק את השליחות שלכם בעולם. עד היום פורסמו אינספור מחקרים, שבדקו אנשים שהיו בסוף דרכם, רגע לפני שסיימו את חייהם. ואחת השאלות שאותם אנשים נשאלו היתה – על מה אתם מתחרטים? התשובה שלהם, תמיד היתה זהה: על כל הדברים שלא עשינו.   הרבה פעמים אנו נעצרים בגלל פחד כזה או אחר, בגלל חשש "להפסיד" משהו או "לשלם את המחיר". אבל המחיר הגבוה ביותר שנשלם, הוא המחיר של ההחמצה. של הדברים שלא עשינו כי פחדנו שלא יצליחו או שנכשל. בפרספקטיבה של חיים שלמים, אין באמת משמעות לכשלון כזה או אחר, כי גם אם נכשלנו במשהו (ואנו נכשל, תמיד. זה חלק מהדרך להצליח), לפחות נדע שעשינו כמיטב יכולתנו. שלא ויתרנו לעצמנו. אני מאמין שכל אחד מאיתנו רוצה להשאיר כאן אחריו "צוואה רוחנית"... אני מאמין שבשביל זה הגענו לכאן. כדי להשפיע. כדי להשאיר חותם. אז מה היא הצוואה הרוחנית שלכם? שלכם, ערן נ.ב. – אם אתם הייתם רוצים לגלות למה אתם כאן, או מהי ה"צוואה הרוחנית" שלכם, או שאתם כבר יודעים ומחפשים את הדרך המעשית להביא אותה לידי הדהוד גבוה יותר בעולם – כתבו לי כאן. אולי אחת התוכניות שלנו תוכל לעזור לכם להגיע לשם.

הי! לפני כחודש וחצי היינו בארה"ב ושם באחד הימים השתתפתי בכנס עסקי בניו יורק. המרצה בכנס ענתה לשאלה של אחת המשתתפות בנוגע לסוג הלקוחות שאנחנו בוחרים לעבוד איתם ואז פשוט "נזפה" בה ובשאר המשתתפים ואמרה: "תפסיקו לנסות ולהציל את כל העולם!" ויש הרבה חכמה בתשובה שהיא נתנה לה. אני פוגש את זה לא מעט, הרבה אצל בעלי עסקים שנמצאים בתחילת הדרך יחסית, אבל לא רק אצלם. הסימפטום הוא תמיד אותו הסימפטום – הם רוצים למכור ולהעניק שרות לכל מי שרק אפשר. הרציונאל הוא ברור – כבעלי עסק הרי נרצה להעניק שרות לכל מי שרק נוכל. זה נובע משתי סיבות עיקריות – הראשונה והברורה היא הכסף. והשניה היא לרוב רצון אמיתי לעזור ולסייע לאנשים. אבל בלא מעט מקרים, הרצון הזה של בעל העסק "לעזור לכולם" פוגע בו, פוגע בעסק שלו ואפילו במקרים מסויימים לא באמת טוב ונכון ללקוח. נשתמש בדוגמא שתמחיש את הבעיה. קחו עורך דיו בשם אורן (מומצא) שמחפש לקוחות. הוא עורך דין כבר כמה שנים ועד היום בעיקר התעסק בחוזי רכישה ומכירה של נדל"ן. אבל מן הסתם כעורך דין הוא יכול לעשות הרבה מאד דברים נוספים: צוואות, ירושות, פלילי, דיני משפחה, קניין רוחני, דיני תאגידים... לא חסרים תחומים שבהם הוא יכול לפעול כעורך דין. ללקוחות לא תמיד ברורים ההבדלים, מבחינתם עורך דין הוא עורך דין. וכשאדם נזקק לשירותיו של עורך דין, אז הוא לא תמיד יודע לחפש את זה שהתמחה דווקא בתחום מסויים. לא פעם אנשים יבקשו המלצות מחברים על עורך דין ויקחו אותו רק כי החבר המליץ עליו. אין בזה דבר רע אם זה מתאים, אבל אם אדם צריך כעת עורך דין שיטפל בהפרת חוזה עסקי שיש לו מול השותפים שלו, אורן שעד היום עסק בעיקר בחוזי רכישה של נדל"ן, הוא לאו דווקא העורך דין הנכון עבורו. או אם אני צריך עורך דין שייצג אותי בבית המשפט, לא יעזור לי עורך דין שמעולם לא ייצג אנשים בבית משפט והתעסק בעיקר בחוזים והסכמים. כשאנו מנסים להציל את כל העולם אנחנו מונעים מאיתנו להתמחות בתחום המקצועיות שלנו. אדם לא יכול להיות מומחה בעשרות תחומים. יכול להיות לו ידע רחב, אבל ידע זו לא מומחיות. אנשים יודעים הרבה דברים, אבל בין הידע שיש להם ובין נסיון ממשי ואמיתי בתחום יש מרחק רב מאד. כבעלי עסק, הלקוחות שאינם מתאימים לנו פוגעים בנו: לא מאפשרים לנו להתמקד ולהתמחות בתחום המומחיות שלנו מסיחים אותנו מהלקוחות שכן מתאימים לנו. לא פעם, לקוח שאינו מתאים לוקח מאיתנו הרבה יותר זמן ואנרגיה. מושכים אלינו עוד לקוחות כאלו: שאינם מתאימים לנו. מקשים עלינו לזהות את הלקוחות שכן מתאימים לנו, לשווק ולהגיע אליהם ויש מן הסתם עוד סיבות נוספות, אבל השורה התחתונה היא שהזיהוי של הלקוח הנכון והמתאים לנו היא קריטית. אין סיבה להתפשר ולעבוד עם לקוחות שאינם מתאימים לנו, גם לא התגמול הכספי. בטווח הארוך זה יוצר לנו נזק ולא תועלת. אחד התהליכים המשמעותיים שאני מלמד ומעביר אנשים המשתתפים בקהילת "עסקים מבוססי שליחות" הוא התהליך של בחירת והגדרת הלקוח המדוייק שלנו. זהו תהליך מובנה, צעד אחר צעד, המסייע לבעל העסק להגדיר ברמת דיוק מושלמת, מיהו הלקוח המתאים עבורו, למי הוא נועד לעזור ומה מאפיין אותו. האפיון המדוייק הזה, מאפשר לנו לדעת היטב מה עובר עליו, איך הוא מרגיש, מה הכאבים שלו, מה השאיפות והחלומות שלו, מה הוא מחפש ועל מה הוא מוכן גם לשלם. כשלוקחים את ההגדרות הללו, ניתן לכוון אותם לשיווק מדוייק ומאד אפקטיבי. התהליך הזה הוא רק אחד מעושר שלם של הדרכות מעשיות ושימושיות שחברי קהילת "עסקים מבוססי שליחות" נהנים מהם. מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! שלכם, ערן.