צמיחה אישית

נתקלתי בסופ"ש בציטוט של ג'ים קארי, שלא הכרתי, שאמר פעם: "דיכאון הוא אווטר שלך, שאומר לך שנמאס לו לשחק את הדמות שאתה מנסה לגלם". חשבתי עליו לעומק, כי אני מכיר את זה, את הרגע שבו הנפש מתקוממת ואומרת "לא עוד". השאלה היא רק, אם אנחנו מספיק קשובים לשמוע אותה... נדמה לי שכל אחד מאיתנו מגלם כמה דמויות במקביל. זה מתחיל כבר בילדות - אנחנו לומדים איזו דמות "עובדת טוב" בבית, איזו "עובדת טוב" בבית הספר, עם חברים. ועם השנים, נוספות עוד דמויות - המנהל הקשוח, האמא הסופר-וומן, הבן הממושמע, החבר התומך שאף פעם לא מתלונן. אנחנו יוצרים לעצמנו אוסף של דמויות שונות, ולאורך השנים, אנחנו מאמינים להן, לדמויות שיצרנו, שהן אנחנו. אבל הנפש שלנו יודעת. היא יודעת מתי אנחנו משחקים איזו דמות, ומתי אנחנו אותנטיים באמת. התסריט שכתבו לנו, או שכתבנו לעצמנו - מתחיל ללחוץ. ככל שהדמות רחוקה יותר ממי שאנחנו באמת, כך הדיסוננס הפנימי, הפער והלחץ גדלים. אני זוכר כאשר הדמות שהייתי, המנטור המצליח שתמיד יודע, שתמיד חזק, שאף פעם לא מתבלבל - התחילה להתפורר. זה לא קורה ביום אחד. זה תהליך איטי וכמעט בלתי מורגש. בהתחלה אלה היו רק רגעים של עייפות מוזרה. לא עייפות פיזית. משהו עמוק יותר. כאילו חלק ממני רצה לישון, אבל לא בגלל חוסר שעות שינה. אחר כך התחילו רגעים של ריקנות. הייתי יושב בשיחה עם אנשים, או עומד על הבמה ומדבר, וחוץ מאשר המילים שיצאו מהפה שלי בצורה אוטומטית, הרגשתי כלום. כאילו אני מקריא מתסריט. ואז החלה ההימנעות. הייתי דוחה משימות שחשבתי שהן חשובות. חשבתי שמחר אהיה יותר בפוקוס, אבל מחר הגיע, והפוקוס לא.

"אני אהיה חופשי כשהילדים יגדלו" "אהיה חופשי כשאסיים לשלם את המשכנתא" "אהיה חופשי כשיהיה לי מספיק כסף בבנק" "אהיה חופשי כשאפרוש לפנסיה" כמה פעמים אמרתם את המשפטים האלה לעצמכם? כמה פעמים דחיתם את החופש שלכם ל"יום אחד", למועד עתידי שבו כל התנאים החיצוניים יסתדרו בדיוק כמו שצריך? אני אמרתי זאת לעצמי לא מעט פעמים בעבר. חשבתי שאם רק אצא קצת מהמרתון של חיי היומיום – רשימת ה-TODO שלא מסתיימת, רשימת המטלות האינסופית בבית, הוואטסאפים שלא מפסיקים להכנס – אז ארגיש חופשי. אז לקחתי את המשפחה ויצאנו לטיול של שנה בעולם. רחוק מכולם. ואתם יודעים מה? המחשבות, תחושת המחנק, חוסר המנוחה – הם פשוט ארזו מזוודה ונסעו איתי. שינוי המיקום לא שינה את מה שהתרחש בתוכי.

אורלי אשריאן היא בלוגרית טיולים ולייף סטייל וסוכנת נסיעות. בגיל 33 חייה השתנו לחלוטין כשהתגלה אצלה גידול במוח. דיברנו על המסע המטלטל מהאבחון דרך ניתוח מורכב שהותיר אותה עם שיתוק בחצי פנים (פציאליס), ועד לשיקום ולצמיחה מחדש. שוחחנו על המאבק עם הדימוי העצמי, קבלה עצמית, והטרנספורמציה העמוקה שעברה - מאשה שהתמקדה בחיצוניות לאדם עמוק ומחוברת לעצמה. בין השאר תוכלו לשמוע: על רגע הגילוי של הגידול וכיצד הוא שינה את מהלך חייה על תהליך הפרידה מהחיים שעברה עם עצמה, לפני שנכנסה לניתוח המורכב שעברה מה עזר לה בתהליך השיקום כיצד היא מתמודדת עם השיתוק בפנים מה המשמעות של לחיות "כאילו אין מחר" מה עזר לה לקבל את עצמה ואת המצב שלה מדוע היא חוששת לאבד את השיתוק מה השליחות שהיא מוצאת במי שהיא כיום

טליה מיכאלי היא פסיכותרפיסטית רוחנית-אינטגרטיבית המתמחה בליווי תהליכי התעוררות וחיפוש רוחני. בשיחתנו היא חלקה את סיפורה האישי על התעוררות רוחנית בגיל 21 והמשבר שבא בעקבותיה. דנו במורכבות של המסע הרוחני, בסכנות שבדרך, ובחשיבות של אינטגרציה בין הרוחני לפסיכולוגי. בין השאר שוחחנו על: חווית ההתעוררות הרוחנית שחוותה והדכאון והמשבר שהגיעו בעקבותיה מדוע חשוב לעשות אינטגרציה של החוויות הרוחניות שאנו חווים, לחיים עצמם מהן האשליות הרוחניות-פסיכולוגיות שצריך להיזהר מהן מהם מעקפים רוחניים והסכנה שבהם כיצד לזהות אם אנחנו מנותקים מעצמנו מדוע בגרות נפשית חשובה יותר מהתעוררות רוחנית מה יכול לעזור לנו להגיע לחמלה ואהבה עצמית כיצד ההכרה בצללים שלנו גורמת לנו להיות יותר באותנטיות מהם הצללים המוזהבים שלנו מה מחכה לנו בצד השני של המפגש עם האמת, הכאב והצללים שלנו

נמרוד קאופמן הוא טייס בחיל האוויר, שהפך למורה רוחני ומייסד בית הספר לתרפיה בנשימה. שוחחנו על המסע המרתק שלו מעולם הטיס הצבאי לעולם הריפוי והנשימה, על התמודדות עם טראומות ילדות, ועל הדרך לפתיחות רגשית ואינטימית. בין השאר שוחחנו על: כיצד מפגש מקרי עם איש מיוחד לפני 15 שנים, פתח אותו לעולם האינטימיות מהו הכח המרפא של ההתאהבות והאהבה הדרך שעשה מטייס בחייל האוויר לעיסוק בטיפול וריפוי בנשימה איך הכניסה שלו לעולם הנשימה שינתה אותו ואת מערכות היחסים בחייו ההבדל בין הנשימה הרגילה שלנו לנשימה מודעת על המשמעות העמוקה של לאפשר לעצמנו להרגיש את כל טווח הרגשות הכח החזק של מוסיקה בחיים שלנו ובריפוי כיצד הוא חי עם הדיסוננס הפנימי בין היותו מנחה ומוביל אנשים להיות ביישן ומסוגר בחברה מה תפקיד המיניות בהתפתחות האישית שלנו וגם, תוכלו לשמוע קטע נגינה ספונטני של נמרוד על הפנטם

דר' סוג'יי שמש, הוא תרפיסט, מנחה בינלאומי בכיר בתחום המיניות המודעת, טנטרה, ושאמאניזם מיני ודר' לרפואה וטרינרית (DVM). דיברנו על המסע המרתק שלו שעבר משנות הילדות באפריקה, דרך לימודי וטרינריה, ועד להתמחותו בעולמות הטנטרה, השאמאניזם והמיניות המודעת. שוחחנו על המשמעות העמוקה של חופש אישי, אותנטיות, וההתמודדות עם ביקורת חברתית. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד החיים באפריקה בילדותו השפיעו על חייו כיצד קיבל את השם סוג'יי ומה המשמעות שלו על הריפוי שמביאה איתה ההתמסרות לכל מה שקורה לנו בחיים על המעבר שלו מוטרינריה לעולמות הטנטרה והמיניות המודעת על חווית השהייה שלו באשראם של אושו בפונה בהודו מהם הרבדים והפנים הרבות של המיניות המודעת מהי יכולת הריפוי של האנרגיה המינית מהי המהות של הטנטרה ודרך החיים הטנטרית על הפחד החברתי ממיניות והביקורת שהוא מביא איתו מדוע הקים את עמותת אלמ"א להסדרת תחום הטיפול המיני האלטרנטיבי מהי המשמעות של להיות אותנטי עם עצמי