סביבה

מה זה שינוי? איך אנחנו מבצעים שינוי בחיים שלנו? מה מניע אותנו? איך אנחנו לא חוזרים על אותן טעויות? איך אנחנו לוקחים אחריות על החיים שלנו, על ההשפעה שלנו על החיים של אחרים? למה זה בכלל קשה להשתנות למרות שאנחנו יודעים מה באמת נכון, מה באמת חשוב בחיים האלו? האם אנחנו בוחרים את מה שאנחנו עושים בחיים? האם אנחנו רק מממשים את מה שההורים שלנו, הסביבה שלנו בחרה או ציפתה מאיתנו או שאנחנו מעיזים והולכים עם החלומות שלנו? האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר? האם אנחנו אותו הדבר עם הילדים שלנו? לעשות שינוי זה משהו שהוא כל הזמן בתנועה ובשביל זה אני מדבר הפרק הזה עם ערן שטרן, מומחה לשינויים וטרנספורמציות בחיים של אנשים מי אנחנו בעולם הזה? איך אנחנו מוצאים את הייעוד שלנו? מי אנחנו בלי הטייטלים שלנו? כולם מדברים על שינוי אבל מה קורה אם אנחנו עושים שינוי ואף אחד לא אומר לנו כל הכבוד? האם נתמיד בלי הפידבק של הסביבה ? איך אנחנו מרחיבים את הסביבה שלנו כדי שתתמוך בשינוי שלנו לאורך זמן כדי שאף אחד לא יכבה לנו את האש החדשה שפועמת בנו. איך עושים שינוי שלא דורש כאב? האם זה חובה? האם השינוי חייב להתבצע רק כשאנחנו עם הגב לקיר? האם אנחנו מבינים את התפקיד של הקשיים שלנו בהתקדמות שלנו? איך אנחנו לומדים להכשל בצורה מעצימה?

שבת שלום חברים!   הפוסט הזה עלה לי בראש אתמול ברגע של השראה.   הרשת מלאה בפוסטים ותוכן בכלל על איך להיות מאושר ב-5 צעדים פשוטים, ב-3 דקות ביום או בשיטה פשוטה ומהירה... :)   אז עלתה לי התובנה שאולי כדי להיות קצת יותר מאושר, כדאי פשוט להפסיק לעשות את הדברים שפוגעים באושר שלנו...   אז הנה לפניכם, עשרת הדיברות לדברים שאם תעשו אותם, אני מבטיח לכם שתהיו פחות ופחות מאושרים. ואם תפסיקו לעשות אותם, תהיו קצת יותר מאושרים, קצת יותר בכל יום!   1. השוו עצמכם לאחרים – כל הזמן! להיות בתחרות יכול להיות דבר בריא ומקדם לפעמים. 2 אנשים שמתחרים בריצה, גורמים לכך, שכל אחד מהם מושך את השני עוד קצת קדימה, גורם לו להוציא מעצמו עוד יותר. מצד שני, להיות בתחרות תמידית עם אחרים זה מעייף, מתיש ובעיקר – חסר תוחלת. אני לא מעודד בינוניות, להיפך. אבל אם אתם עסוקים כל הזמן בהשוואה שלכם מול האחרים, אני מבטיח לכם שלא משנה מה תעשו, וכמה תתאמצו, תמיד ימצא מישהו שיהיה קצת יותר טוב מכם, או שיש לו יותר. ואז, במקום להיות מרוצים מהתוצאות שלכם ולהנות מכך, אתם עסוקים בלהתבאס מכך שיש מישהו שמוביל על פניכם. יותר מכך, כאשר אתם עסוקים כל הזמן באחרים, אז אתם עסוקים פחות – בעצמכם! יצא לי לא פעם לדבר עם בעלי עסקים שמאד עסוקים בתחרות שלהם, במה שהאחרים עושים, וככל שהם עסוקים בהם, הם משקיעים פחות זמן ומאמץ במתחרים שלהם. איזה בזבוז של זמן ואנרגיה!   2. היו חומריים כמה שאפשר העולם החומרי הוא חשוב. הגענו לכאן לעולם כדי לממש בחומר. אבל העידן שלנו היום והעולם היום יצר סוג של מרדף אינסופי של אנשים אחרי הדבר החומרי הגדול הבא. בית גדול יותר, מכונית יקרה יותר, טיסה במחלקה הראשונה או בגד מפוצץ לא באמת הפך אף אחד למאושר יותר. לא מעבר לכמה דקות/שעות (אולי ימים). להיפך, ישנם מקרים שבהם הדברים הללו אפילו גרמו לאומללות נוראה לאנשים. אגב – זה לא קשור לדברים עצמם, אלא למשמעות שאנו נותנים להם. המרדף הבלתי פוסק הוא מעייף. לעיתים הוא דורש מאנשים לשלם מחירים (לא רק בכסף) מאד גבוהים בשביל להשיגם ואז כשסוף סוף משיגים אותם, אז תחושת האושר הרגעית נעלמת ואת מקומה תופסת לא פעם תחושת ריקנות, אפילו גדולה יותר ממקודם.   3. המשיכו לצפות בפייקבוק בחיים הנפלאים של אנשים אחרים אני חושב שאחד הדברים שהכי מאמללים אנשים זה הצפייה הבלתי פוסקת בחיים של אנשים אחרים. קשור למס' 1 ברשימה כאן, של ההשוואתיות האובססיבית שיש לאנשים לגבי מה יש לאחרים, מה הם השיגו וכמה יש להם. ובמיוחד ברשתות החברתיות השונות תוכלו למצוא אינספור אנשים ודברים להשוות את עצמכם אליהם. הרי כולם יפרסמו רק תמונות מהחופשות המהממות, מהמנות שהם אוכלים במסעדות ומרגע השיא של החיים. אבל החיים עצמם קורים בין המסעדות, לחופשות ולרגעים המהממים. למעשה, מרבית החיים הם בין הרגעים האלו. אבל מי יכתוב בפייסבוק: "קמתי הבוקר והיה לי יום שגרתי לחלוטין, אפילו משעמם.. רבתי עם האשה, ובכלל אני לא כל כך מרוצה מהחיים שלי כרגע"? החיים זה לא מה שקורה בפייסבוק, באינסטוש או בטוויטר.   4. המשיכו לרצות אנשים אחרים יש משפט שאני מאד מאמין בו: "מי שמנסה לרצות כל הזמן את כולם, מגלה שהוא הרבה פחות מרוצה". לאחרים תמיד יהיו דיעות לגבינו, מחשבות עלינו ורצונות מאיתנו. אני חושב שמילדות די מתכנתים אותנו לנסות ולרצות את כולם. ואנחנו משלמים מחירים בשביל זה. בין אם בכך שאנו לא משאירים שום זמן, פנאי ואנרגיה לדברים שחשובים לנו, כי אנחנו עסוקים בלרצות אחרים. או שאנחנו מוותרים על דברים שחשובים לנו כדי שאחרים יהיו מרוצים. בכל מקרה, הריצוי פוגע בנו ופוגע באושר שלנו. זה לא שאני אומר שלא צריך לעשות דברים עבור אחרים, השאלה היא מה המוטיבציה שעומדת מאחורי העשייה שלנו. האם אני עושה משהו כי אני מנסה לרצות מישהו אחר, או שאני עושה זאת בלב שלם לאחר שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.   5. תכננו את חייכם על פי מה שמקובל, נחשב ו"כמו כולם" די בהמשך ישיר לדיברה הרביעית. אנחנו מתוכנתים להכנס למסגרות. ממש מילדות, עוד מהגן. ובגן, בבית ספר, בתיכון, בצבא, באוניברסיטה ובמקומות העבודה התכנות רק מתחזק ומתקבע עוד יותר. ויחד איתו מתקבעות "נורמות" מסוימות. נורמות של מה מקובל, מה נחשב, מה "נכון", מה כדאי. ואנו הופכים להיות שיבוט, כמו כולם. מי אמר שחייבים ללמוד באוניברסיטה? האם זה מבטיח הצלחה בחיים? מי אמר שאתה חייב לרכוש את הבית שאתה גר בו (ולהיות משועבד לבנק ליתרת חייך)? מה זה בכלל נורמלי? נורמלי זה בסה"כ ממוצע... האם אתם רוצים לחיות חיים ממוצעים? או שאולי עדיף להיות קצת "לא נורמלים"?   6. קחו את עצמכם ברצינות, כל הזמן! עם ההתבגרות שלנו אנו הופכים להיות יותר ויותר רציניים. התמימות הילדותית נעלמת ואיתה גם חלק מחדוות החיים שלנו. אני חושב שכולנו לוקחים את עצמנו (כולל אני את עצמי) קצת יותר מדי ברצינות. באחד המפגשים שלי עם בוב פרוקטור הוא דיבר על כך שאנשים עסוקים כל הזמן במה חושבים עליהם השכנים. ואז הוא אמר את המשפט: "השכנים לא חושבים עליכם! הם עסוקים כל הזמן במה אתם חושבים עליהם!" המשפט הזה אולי מצחיק, אבל בהחלט נכון! הרבה אנשים עסוקים במה אחרים חושבים עליהם ומתחזקים איזו תדמית חיצונית רצינית שהם חושבים שזה מה שנדרש מהם. זה מעייף ללכת עם מסכה ותחפושת כל החיים. כיצד לדעתכם אנשים מרגישים כשהם נמצאים כל הזמן בתוך תחפושת ולא מאפשרים לעצמם להביא את מי שהם באמת לידי ביטוי?   7. אל תעזו להכשל! זו אחת הדיברות החשובות בעיני. המילה כשלון מאד מפחידה אותנו. אנשים נשארים תקועים במקום שלא טוב להם, שנים על גבי שנים, מפחדים לזוז ולעשות שינוי כלשהו, רק בגלל הפחד שאולי הם יכשלו. אז הנה החדשות (טובות או לא אתם תחליטו...): אתם תכשלו! מי שעושה משהו משמעותי בחיים שלו – נכשל. מי שמשיג תוצאות יוצאות דופן – נכשל. מי שפועל מעבר לאזורי הנוחות ומעבר לגבולות הרגילים שלו – נכשל! באחד הראיונות שקיימתי עם רוברט שמין (איש עסקים, משקיע נדל"ן בינלאומי ופילנטרופ) הוא אמר משפט שנחרט אצלי בתודעה. בהמשך לשאלה ששאלתי אותו מדוע כל כך הרבה אנשים אינם משיגים את התוצאות שהם רוצים ואינם חיים את החיים שהם רוצים, הוא ענה: "כי הם לא נכשלים מספיק!". אני חובב של ביוגרפיות של אנשים משמעותיים שעשו דבר או שניים בחיים ובעולם, והמשותף לכולם: הם נכשלו! והרבה מאד פעמים. נכשלו, נפלו, קמו, נערו את האבק והמשיכו הלאה.   8. אל תעזרו באנשים אחרים, עזרה זו חולשה! מהילדות ובמיוחד בבית הספר מחנכים אותנו לפעול לבד. שאסור להיעזר באנשים אחרים. מי שנעזר באחרים במבחן, קוראים לו "מעתיקן" ומענישים אותו. זה אחד הדברים הכי מגוחכים שמערכת החינוך עושה – יוצרת אנשים שמתוכנתים לעשות הכל לבד ולא להיעזר באנשים אחרים. אף אדם שאני מכיר, שהגיע להישגים משמעותיים, וחי חיים מאושרים, לא עשה זאת לבד. יש לנו תפיסה משונה שאומרת שלבקש עזרה מעידה על חולשה. אני חושב שזה לגמרי להיפך, בתרבות שאנו חיים בה, זה מצריך הרבה אומץ לבקש עזרה, ומי שעושה זאת הוא בוודאי הרבה יותר חזק ממי שמפחד וחושש לבקש עזרה.   9. הקיפו עצמכם באנשים בינוניים, מקטרים, תחרותיים הדרך הבדוקה להישאר *לא* מאושר היא להקיף את עצמכם באנשים קטנוניים, מקטרים, בינוניים, עם אנרגיה שלילית. אנרגיה היא דבר מדבק (לטוב ולרע) והאנרגיה של האנשים סביבנו משפיעה עלינו. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם הוא באופן מתמשך לנקות את הסביבה שלי מסביבתם של אנשים בעלי אנרגיה שלילית. אם אני פוגש כזו, אני דואג שאני לא אהיה בסביבתה יותר, או שהיא לא תהיה בסביבתי יותר. אפילו ברמה של הפייסבוק – אם אני פוגש בקיר שלי פוסטים של אנשים עם אנרגיה שלילית, מקטרים ומתלוננים, אני פשוט מסיר אותם מיידית מרשימת החברים שלי. גי'ם רוהן טבע את המשפט האלמותי שאמר: "אנו הופכים להיות הממוצע של 5 האנשים הכי קרובים אלינו". וזה נכון, רוצים להיות מאושרים? תדאגו להיות בחברתם של אנשים מאושרים. מאד מאד פשוט.   10. התרחקו מכל מה שמריח "רוחני" או נגוע בכת "ההתפתחות האישית" כן, כל הקטע ה"רוחני" הזה ממש מגוחך. יש מקרים שזה ממש מרגיש כמו כת. הרי זה לא הגיוני שאנשים יסתובבו כל כך הרבה זמן מאושרים, מחייכים, מתפתחים... מה אין להם חיים אמיתיים להתמודד איתם?? אז זהו, שיש להם. בדיוק כמו לכל אחד אחר. ויש להם גם קשיים, והם מתמודדים בדיוק עם אותם האתגרים. הם רק בוחרים לא להפוך להיות קורבניים של זה. ובמקום הם לומדים, מתפתחים, לומדים להכיר את עצמם ולשפר את עצמם. למה הם עושים את זה? התשובה מאד פשוטה: כי זה גורם להם להרגיש טוב יותר. זה נותן להם תקווה, ובסופו של דבר – זה גם משיג להם תוצאות.   זהו.   מה אתם אומרים? התחברתם? איזה מהדיברות הללו אתם עומדים לאמץ? מה אתם הולכים לנקות מהחיים שלכם? מוזמנים לכתוב לי בחזרה ולשתף אותי!   ואם אתם חושבים שגם החברים שלכם יהנו מהפוסט הזה, שלחו להם אותו!   סופ"ש מעולה! שלכם, ערן.

אתמול בבוקר נפגשתי עם לקוחה שאני מלווה עסקית. עד לפני מספר חודשים עבדה בתפקיד בכיר ומאד מצליח באחת מחברות ההייטק הגדולות. לאחר שעזבה היא יצאה לדרך עצמאית, ומציעה שירותים בעולם תוכן שונה ממה שעשתה בתפקידה בהיטק בעבר. היא נכנסה לתחום שהיא רואה בו שליחות אמיתית ואת עצמה כבעלת תפקיד משמעותי להשפיע על אנשים בו. השיחה שלנו נסובה על הפעילו השיווקית שלה, והיא אמרה שעד כה נמנעה מלעשות הרבה בתחום הזה בגלל שהיא פוחדת וחוששת. ביקשתי ממנה שתיקח דקה ותרשום לעצמה את כל הדברים שבגללם היא חוששת ומפחדת לשווק את עצמה. היא יצרה רשימה של כ-6 נקודות, ביניהן הפחד מכשלון, החשש מלהפסיד כסף, הפחד מכך שאין לה את כל הידע שנדרש ועוד. אבל אחת הסיבות שמיד תפסה את תשומת הלב שלי היתה: החברים שמחכים שאכשל. כמו שניתן להניח, מיד חקרתי אותה למה היא התכוונה. ואז היא סיפרה לי שיש בסביבה שלה כמה וכמה חברים ואנשים שחושבים שהיא צריכה לעשות דברים אחרים. שהיא צריכה להמשיך ולפעול באותו התחום שהיא פעלה בו כשעבדה בהייטק, ושהיא צריכה לזנוח ולעזוב את הכיוון העסקי החדש שהיא הולכת אליו. קלאסי. כמה פעמים קרה לכם שפעלתם או עשיתם דברים בגלל מה שאנשים אחרים חושבים או אומרים? אני יודע שלי זה קרה המון פעמים. לכאורה יש בזה סוג של הגיון, הרי לא מדובר באנשים שרוצים להרע לנו. אלו הם האנשים הכי קרובים אלינו, אלו שאוהבים אותנו ושאין לנו בכלל ספק ברצון שלהם שנצליח. ובכל זאת, לא פעם, דווקא האנשים הללו הם אחד הגורמים הכי מעכבים שקיימים בסביבה שלנו. לרוב, האנשים הללו, הם לא האנשים שעשו את מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו תמיד נמצאים בסביבה של אנשים הדומים לנו. זהו חוק ידוע. חוק "הממוצע החברתי" שאומר שאנשים יציבו לעצמם יעדים וישיגו תוצאות הדומות לאנשים הנמצאים סביבם. אבל אם אני רוצה להשיג תוצאות חדשות, כדאי שאצור לעצמי סביבה של אנשים המשיגים תוצאות דומות לאלו שאני רוצה להשיג. מהם כדאי ללמוד, לקבל השראה ועמם להתייעץ. הבעיה היא שלרוב אנו לא מבינים את זה ולא מבינים עד כמה ההשפעה של הסביבה שלנו עלינו היא דרמטית. אז כיצד מתמודדים עם זה? שני דברים חשובים שכדאי לעשות בהקשר הזה: הראשון: אם אתם רוצים להשתנות – שנו את הסביבה שלכם! כבר למעלה משלוש שנים אני מוביל ביחד עם ויקי אשתי את קהילת "השליחות" שבה אנו תומכים באנשים ובעסקים לגלות ולזהות את השליחות האמיתית שלהם ולבסס את העשייה והעיסוק שלהם על השליחות שלהם. אחד הפידבקים המרכזיים שאנו שומעים באופן עקבי מהאנשים בקהילה הוא על עד כמה הכח של הקבוצה והקהילה משמעותי עבורם. עד כמה הם התמיכה שהם מקבלים מהקהילה משפיעה עליהם ועוזרת להם. אם אין לכם את האנרגיה של סביבה התומכת, המעודדת, המפרגנת והמפתחת אתכם – צרו לכם כזו או הצטרפו לכזו. הדבר הזה ישנה את חייכם. זו לא קלישאה שחוקה – זוהי האמת. השני: אם אתם רוצים להשתנות – שנו את עצמכם! ככל שתעשו דברים שהם מנוגדים ל"נורמלי" ול"מקובל" כך ליותר ויותר אנשים יהיה מה לחשוב ולומר לכם ועליכם. כל מי שהוא פורץ דרך בתחומו סופג ביקורת. אין מנוס מכך. לא נעים, אך זו המציאות. לשם כך, אדם צריך לפתח בתוכו חוזק ועצמה פנימית. כאשר עמוד השדרה הפנימי שלנו חזק ויציב מספיק, אנו לא זקוקים לאישורים חיצוניים, אנו לא זקוקים להסכמה של אחרים כדי להרגיש מסוגלות ושאנו בעלי ערך. לשם כך אנו צריכים להיות מאד מחוברים לעצמנו, לאמת הפנימית שלנו, לשליחות שלנו כאן ולמי שאנחנו באמת. זה תהליך התפתחותי שדורש עבודה פנימית (זו העבודה הכי קשה שיש). אבל כל רגע שתשקיעו בעבודה הזו ישלם לכם דיווידנדים משמעותיים בעתיד. להתחבר לעצמי זהו אחד השלבים המשמעותיים שזכיתי בהם בשנים האחרונות. אין מחיר ליכולת לקבל הכוונה פנימית (אינטואיטיבית) מדוייקת עבורי. להבין כיצד נכון לי להתנהל בכל סיטואציה, לדעת במדוייק מה התפקיד שלי כאן בעולם וכיצד להביא אותו לידי מימוש וביטוי. אם זה משהו שמדבר גם אליכם, אני מזמין אתכם לבחון ולהצטרף לסדנת "התגלית" הקרובה, אל תתנו לאף אחד להכשיל אתכם!