אושר

מני ברזילאי מגדיר את עצמו כמהפכן ואוטו-דידקט,למרות שרכש השכלה פורמלית רחבה. הוא ממפתחי שיטת מיכא"ל: מיצוי כישורים אישיים למנהיגות ולמצוינות, שיטה שזכתה בפרסים רבים ביניהם,פעמיים בפרס הקרן הבינלאומית לחינוך. הוא נבחר לאחד ממדליקי המשואות בטקס המרכזי בהר הרצל ביום העצמאות, ונכלל ברשימת המי ומי של המקצוענים המצטיינים בארה"ב. בראיון המרתק ומעורר ההשראה שקיימתי איתו, תוכלו בין השאר לשמוע: על ההחלטה לעזוב את הבית ואת שכונת הקטמונים בגיל 14 ויציאה לעבודה. כיצד התשוקה העצומה לידע מגיל צעיר הובילה אותו בחייו. ההשפעה הדרמטית של הסביבה שלנו עלינו ועל מי שאנו הופכים להיות. מהן שתי הברירות הדרמטיות שעומדות בפני כל אדם הנמצא בתהליך התפתחות תודעתית. למה חלק מאיתנו בכל זאת בוחרים להישאר בעמדת הקורבן בחיים שלהם. על תפקידו בעבר כיועץ לשמעון פרס . מדוע אופטימיות היא סם החיים. כיצד פותחה ויושמה שיטת מיכא"ל ,שלה עד היום למעלה מחצי מיליון בוגרים ,ועל המהפכה שהיא מחוללת בחינוך בישראל ובמדינות רבות בעולם. העוצמה של הסיפור שהסביבה ואנו מספרים על עצמנו וכיצד הוא משפיע על מסלול חיינו. מדוע היכולת של אדם לקבל את עצמו משפיעה באופן ישיר על האושר שלו. ההזדמנות שיש בצמיחה לאחר הטראומה הגדולה שאנו חווים אחרי ה-7/10.

על התפתחות אישית ורגשות לא זוהרים בפרק הזה אני מארחת את ערן שטרן, יזם, סופר, מרצה, מלווה ומאמן אנשים, יזמים, בעלי עסקים, מנכ”לים בכירים בתהליכי שינוי וטרנספורמציה משמעותיים בחייהם ובעסקים שלהם, למעלה מ 20 שנה. בעל הפודקאסט "עושים שינוי" בפרק הזה שוחחנו : על השינויים שעבר בחייו על שינויים מתוך בחירה וכאלה ש"נופלים " עלינו על הדרכים להתמודד ולהכיל שינוי מודל המושלמות שיוצר פערים על תפיסת האושר השגויה שתלויה בתוצאות בחוץ על הכוח שבהתמסרות והריפוי שזה מביא על הפחדים שקיימים משינויים שקורים בחיינו על החשיבות של מקום לרגשות בתהליך של שינוי והתעוזה שזה מביא איתו תודה ערן על המבט החוקר ,על הסדקים שהבאת באנושיות מרובה ועל הקול הזה בתוך עולם ההתפתחות האישית שמביא איזון הכרחי ובריא.

ד"ר מתי הר-לב היא יוצרת השיטה למנהיגות תודעתית. בגיל 20, היתה כבר עמוק על מסלול "ההצלחה", אחרי תואר שני, בדרך לדוקטורט בחו"ל ועם חתונה באופק. אבל אז היא מחליטה לעצור הכל ולשנות את מסלול חייה מהקצה לקצה. בשיחתנו, שהוקלטה תוך כדי אזעקת "צבע אדום", צללנו לעומק הדרך שעברה וכיצד עיצבה את חייה. ** אזהרת טריגר: בתחילת הפרק מתי משתפת על פגיעה מינית וגילוי עריות שחוותה בילדותה. בין השאר תוכלו לשמוע: על הפגיעה המינית שחוותה בילדותה וכיצד התמודדה איתה מדוע חשוב לקבל את כל מה שקורה לנו בחיים, גם אם אלו דברים מורכבים וכואבים על הפער שאנו חווים בין מה שקורה בחוץ, למה שקורה אצלנו בפנים על החשיבות להסכים להיכנע ולהתמסר למקומות הכואבים בנפש שלנו, והריפוי שזה מביא כיצד המציאות היא השתקפות של התודעה שלנו מהם שני הכוחות המפעילים ומנהלים אותנו כיצד התודעה שלנו כעם הובילה אותנו לארועים שאנו חווים מה עוזר להתמודד עם בושה והסתרה

הפעם הזמנתי שוב את נילי גולדפיין לשיחה מיוחדת שאותה הקדשנו לדור הצעיר, בני ה-20+, שעושים כעת את צעדיהם הראשונים בעולם. ביחד עברנו על כמה מהתחומים וההחלטות המהותיות של החיים בגיל הזה: לימודים, חתונה, ילדים, כסף, בית ומשכנתא ועוד. ביחד שחטנו כמה פרות קדושות, וגם הצענו חלופות והצעות לכישורים והמיומנויות הנדרשות להצליח בעולם הכאוטי והמבלבל של היום. בין השאר, תוכלו לשמוע: מה המקור ההיסטורי של בתי הספר ומדוע הם נועדו לחנך אותנו להיות צייתנים מהן הסכנות במערכת החינוך והתפיסות השגויות שמחנכים אותנו אליהן מדוע חשוב, כדאי וצריך להתבלבל בגיל הזה מהו מסלול השיעבוד הקלאסי שמרבית הצעירים מוסללים אליו וכיצד להיזהר ממנו מדוע מיומנויות חיים חשובות יותר מידע למה חשוב להטיל ספק, לשאול שאלות ולמרוד בקיים מהם הכישורים הנדרשים להתפתח ולחיות בהגשמה בעולם של היום

אז היום אני משדרג גרסה ועובר לגרסה 5.0. ולכבוד המאורע התקבצו אצלי בשבועות האחרונים 50 תובנות שלי על החיים לרגל גיל 50... אין כאן סדר חשיבות מסויים, הם בעיקר לפי הסדר שעלו לי בראש כשנכתבו... תהנו 😊

שבת שלום חברים!   הפוסט הזה עלה לי בראש אתמול ברגע של השראה.   הרשת מלאה בפוסטים ותוכן בכלל על איך להיות מאושר ב-5 צעדים פשוטים, ב-3 דקות ביום או בשיטה פשוטה ומהירה... :)   אז עלתה לי התובנה שאולי כדי להיות קצת יותר מאושר, כדאי פשוט להפסיק לעשות את הדברים שפוגעים באושר שלנו...   אז הנה לפניכם, עשרת הדיברות לדברים שאם תעשו אותם, אני מבטיח לכם שתהיו פחות ופחות מאושרים. ואם תפסיקו לעשות אותם, תהיו קצת יותר מאושרים, קצת יותר בכל יום!   1. השוו עצמכם לאחרים – כל הזמן! להיות בתחרות יכול להיות דבר בריא ומקדם לפעמים. 2 אנשים שמתחרים בריצה, גורמים לכך, שכל אחד מהם מושך את השני עוד קצת קדימה, גורם לו להוציא מעצמו עוד יותר. מצד שני, להיות בתחרות תמידית עם אחרים זה מעייף, מתיש ובעיקר – חסר תוחלת. אני לא מעודד בינוניות, להיפך. אבל אם אתם עסוקים כל הזמן בהשוואה שלכם מול האחרים, אני מבטיח לכם שלא משנה מה תעשו, וכמה תתאמצו, תמיד ימצא מישהו שיהיה קצת יותר טוב מכם, או שיש לו יותר. ואז, במקום להיות מרוצים מהתוצאות שלכם ולהנות מכך, אתם עסוקים בלהתבאס מכך שיש מישהו שמוביל על פניכם. יותר מכך, כאשר אתם עסוקים כל הזמן באחרים, אז אתם עסוקים פחות – בעצמכם! יצא לי לא פעם לדבר עם בעלי עסקים שמאד עסוקים בתחרות שלהם, במה שהאחרים עושים, וככל שהם עסוקים בהם, הם משקיעים פחות זמן ומאמץ במתחרים שלהם. איזה בזבוז של זמן ואנרגיה!   2. היו חומריים כמה שאפשר העולם החומרי הוא חשוב. הגענו לכאן לעולם כדי לממש בחומר. אבל העידן שלנו היום והעולם היום יצר סוג של מרדף אינסופי של אנשים אחרי הדבר החומרי הגדול הבא. בית גדול יותר, מכונית יקרה יותר, טיסה במחלקה הראשונה או בגד מפוצץ לא באמת הפך אף אחד למאושר יותר. לא מעבר לכמה דקות/שעות (אולי ימים). להיפך, ישנם מקרים שבהם הדברים הללו אפילו גרמו לאומללות נוראה לאנשים. אגב – זה לא קשור לדברים עצמם, אלא למשמעות שאנו נותנים להם. המרדף הבלתי פוסק הוא מעייף. לעיתים הוא דורש מאנשים לשלם מחירים (לא רק בכסף) מאד גבוהים בשביל להשיגם ואז כשסוף סוף משיגים אותם, אז תחושת האושר הרגעית נעלמת ואת מקומה תופסת לא פעם תחושת ריקנות, אפילו גדולה יותר ממקודם.   3. המשיכו לצפות בפייקבוק בחיים הנפלאים של אנשים אחרים אני חושב שאחד הדברים שהכי מאמללים אנשים זה הצפייה הבלתי פוסקת בחיים של אנשים אחרים. קשור למס' 1 ברשימה כאן, של ההשוואתיות האובססיבית שיש לאנשים לגבי מה יש לאחרים, מה הם השיגו וכמה יש להם. ובמיוחד ברשתות החברתיות השונות תוכלו למצוא אינספור אנשים ודברים להשוות את עצמכם אליהם. הרי כולם יפרסמו רק תמונות מהחופשות המהממות, מהמנות שהם אוכלים במסעדות ומרגע השיא של החיים. אבל החיים עצמם קורים בין המסעדות, לחופשות ולרגעים המהממים. למעשה, מרבית החיים הם בין הרגעים האלו. אבל מי יכתוב בפייסבוק: "קמתי הבוקר והיה לי יום שגרתי לחלוטין, אפילו משעמם.. רבתי עם האשה, ובכלל אני לא כל כך מרוצה מהחיים שלי כרגע"? החיים זה לא מה שקורה בפייסבוק, באינסטוש או בטוויטר.   4. המשיכו לרצות אנשים אחרים יש משפט שאני מאד מאמין בו: "מי שמנסה לרצות כל הזמן את כולם, מגלה שהוא הרבה פחות מרוצה". לאחרים תמיד יהיו דיעות לגבינו, מחשבות עלינו ורצונות מאיתנו. אני חושב שמילדות די מתכנתים אותנו לנסות ולרצות את כולם. ואנחנו משלמים מחירים בשביל זה. בין אם בכך שאנו לא משאירים שום זמן, פנאי ואנרגיה לדברים שחשובים לנו, כי אנחנו עסוקים בלרצות אחרים. או שאנחנו מוותרים על דברים שחשובים לנו כדי שאחרים יהיו מרוצים. בכל מקרה, הריצוי פוגע בנו ופוגע באושר שלנו. זה לא שאני אומר שלא צריך לעשות דברים עבור אחרים, השאלה היא מה המוטיבציה שעומדת מאחורי העשייה שלנו. האם אני עושה משהו כי אני מנסה לרצות מישהו אחר, או שאני עושה זאת בלב שלם לאחר שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.   5. תכננו את חייכם על פי מה שמקובל, נחשב ו"כמו כולם" די בהמשך ישיר לדיברה הרביעית. אנחנו מתוכנתים להכנס למסגרות. ממש מילדות, עוד מהגן. ובגן, בבית ספר, בתיכון, בצבא, באוניברסיטה ובמקומות העבודה התכנות רק מתחזק ומתקבע עוד יותר. ויחד איתו מתקבעות "נורמות" מסוימות. נורמות של מה מקובל, מה נחשב, מה "נכון", מה כדאי. ואנו הופכים להיות שיבוט, כמו כולם. מי אמר שחייבים ללמוד באוניברסיטה? האם זה מבטיח הצלחה בחיים? מי אמר שאתה חייב לרכוש את הבית שאתה גר בו (ולהיות משועבד לבנק ליתרת חייך)? מה זה בכלל נורמלי? נורמלי זה בסה"כ ממוצע... האם אתם רוצים לחיות חיים ממוצעים? או שאולי עדיף להיות קצת "לא נורמלים"?   6. קחו את עצמכם ברצינות, כל הזמן! עם ההתבגרות שלנו אנו הופכים להיות יותר ויותר רציניים. התמימות הילדותית נעלמת ואיתה גם חלק מחדוות החיים שלנו. אני חושב שכולנו לוקחים את עצמנו (כולל אני את עצמי) קצת יותר מדי ברצינות. באחד המפגשים שלי עם בוב פרוקטור הוא דיבר על כך שאנשים עסוקים כל הזמן במה חושבים עליהם השכנים. ואז הוא אמר את המשפט: "השכנים לא חושבים עליכם! הם עסוקים כל הזמן במה אתם חושבים עליהם!" המשפט הזה אולי מצחיק, אבל בהחלט נכון! הרבה אנשים עסוקים במה אחרים חושבים עליהם ומתחזקים איזו תדמית חיצונית רצינית שהם חושבים שזה מה שנדרש מהם. זה מעייף ללכת עם מסכה ותחפושת כל החיים. כיצד לדעתכם אנשים מרגישים כשהם נמצאים כל הזמן בתוך תחפושת ולא מאפשרים לעצמם להביא את מי שהם באמת לידי ביטוי?   7. אל תעזו להכשל! זו אחת הדיברות החשובות בעיני. המילה כשלון מאד מפחידה אותנו. אנשים נשארים תקועים במקום שלא טוב להם, שנים על גבי שנים, מפחדים לזוז ולעשות שינוי כלשהו, רק בגלל הפחד שאולי הם יכשלו. אז הנה החדשות (טובות או לא אתם תחליטו...): אתם תכשלו! מי שעושה משהו משמעותי בחיים שלו – נכשל. מי שמשיג תוצאות יוצאות דופן – נכשל. מי שפועל מעבר לאזורי הנוחות ומעבר לגבולות הרגילים שלו – נכשל! באחד הראיונות שקיימתי עם רוברט שמין (איש עסקים, משקיע נדל"ן בינלאומי ופילנטרופ) הוא אמר משפט שנחרט אצלי בתודעה. בהמשך לשאלה ששאלתי אותו מדוע כל כך הרבה אנשים אינם משיגים את התוצאות שהם רוצים ואינם חיים את החיים שהם רוצים, הוא ענה: "כי הם לא נכשלים מספיק!". אני חובב של ביוגרפיות של אנשים משמעותיים שעשו דבר או שניים בחיים ובעולם, והמשותף לכולם: הם נכשלו! והרבה מאד פעמים. נכשלו, נפלו, קמו, נערו את האבק והמשיכו הלאה.   8. אל תעזרו באנשים אחרים, עזרה זו חולשה! מהילדות ובמיוחד בבית הספר מחנכים אותנו לפעול לבד. שאסור להיעזר באנשים אחרים. מי שנעזר באחרים במבחן, קוראים לו "מעתיקן" ומענישים אותו. זה אחד הדברים הכי מגוחכים שמערכת החינוך עושה – יוצרת אנשים שמתוכנתים לעשות הכל לבד ולא להיעזר באנשים אחרים. אף אדם שאני מכיר, שהגיע להישגים משמעותיים, וחי חיים מאושרים, לא עשה זאת לבד. יש לנו תפיסה משונה שאומרת שלבקש עזרה מעידה על חולשה. אני חושב שזה לגמרי להיפך, בתרבות שאנו חיים בה, זה מצריך הרבה אומץ לבקש עזרה, ומי שעושה זאת הוא בוודאי הרבה יותר חזק ממי שמפחד וחושש לבקש עזרה.   9. הקיפו עצמכם באנשים בינוניים, מקטרים, תחרותיים הדרך הבדוקה להישאר *לא* מאושר היא להקיף את עצמכם באנשים קטנוניים, מקטרים, בינוניים, עם אנרגיה שלילית. אנרגיה היא דבר מדבק (לטוב ולרע) והאנרגיה של האנשים סביבנו משפיעה עלינו. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם הוא באופן מתמשך לנקות את הסביבה שלי מסביבתם של אנשים בעלי אנרגיה שלילית. אם אני פוגש כזו, אני דואג שאני לא אהיה בסביבתה יותר, או שהיא לא תהיה בסביבתי יותר. אפילו ברמה של הפייסבוק – אם אני פוגש בקיר שלי פוסטים של אנשים עם אנרגיה שלילית, מקטרים ומתלוננים, אני פשוט מסיר אותם מיידית מרשימת החברים שלי. גי'ם רוהן טבע את המשפט האלמותי שאמר: "אנו הופכים להיות הממוצע של 5 האנשים הכי קרובים אלינו". וזה נכון, רוצים להיות מאושרים? תדאגו להיות בחברתם של אנשים מאושרים. מאד מאד פשוט.   10. התרחקו מכל מה שמריח "רוחני" או נגוע בכת "ההתפתחות האישית" כן, כל הקטע ה"רוחני" הזה ממש מגוחך. יש מקרים שזה ממש מרגיש כמו כת. הרי זה לא הגיוני שאנשים יסתובבו כל כך הרבה זמן מאושרים, מחייכים, מתפתחים... מה אין להם חיים אמיתיים להתמודד איתם?? אז זהו, שיש להם. בדיוק כמו לכל אחד אחר. ויש להם גם קשיים, והם מתמודדים בדיוק עם אותם האתגרים. הם רק בוחרים לא להפוך להיות קורבניים של זה. ובמקום הם לומדים, מתפתחים, לומדים להכיר את עצמם ולשפר את עצמם. למה הם עושים את זה? התשובה מאד פשוטה: כי זה גורם להם להרגיש טוב יותר. זה נותן להם תקווה, ובסופו של דבר – זה גם משיג להם תוצאות.   זהו.   מה אתם אומרים? התחברתם? איזה מהדיברות הללו אתם עומדים לאמץ? מה אתם הולכים לנקות מהחיים שלכם? מוזמנים לכתוב לי בחזרה ולשתף אותי!   ואם אתם חושבים שגם החברים שלכם יהנו מהפוסט הזה, שלחו להם אותו!   סופ"ש מעולה! שלכם, ערן.