אומץ

שרון כהן הוא מורה ומרצה למערכות יחסים מודעות. מסע החיים שלו בדרך למציאת הייעוד של חייו, עובר דרך הרבה תחנות שלכאורה אינן קשורות אחת לשניה משוער בליגת העל בכדורגל, שני תארים בכלכלה, נהג מונית ומורה. בשיחה שלנו נכנסנו לעומק הבחירות, המילים, האהבה והמשמעות בחיים שלנו. תוכלו לשמוע בין השאר: כיצד הצורך להיות אהוב הניע אותו בחיים מדוע הוא סקרן לגבי אזורי העיוורון שלו ומה המתנות שמחכות שם מהן מערכות יחסים מודעות ומה מאפשר להן להיות כאלו מדוע הכאב הוא מורה בחיים שלנו כיצד אהבה עצמית היא השורש של הכל ומשפיעה על כל תחומי החיים שלנו מה זו אהבה? מדוע כבני זוג אנו לוחצים על הפצעים אחד של השני וכיצד זה מאפשר לנו לרפא אותם מה מושך באנשים שהם אותנטיים למה אנו אף פעם לא מרוצים ממה שיש לנו ורוצים יותר וגם על הפוסט שכתב ששינה את כל עולמו: "עוף (על עצמך) גוזל"

רוני כהן הוא מנטור ומורה דרך לגברים בגישה הוליסטית שמשלבת את עולם הטנטרה, היוגה והרפואה התזונתית. החיים שלו הם מסע מרתק של בחירות אמיצות לחיות את חייו באותנטיות ומתוך תשוקה וכיום הוא מלווה גברים בתהליכי שינוי וחיבור עמוק לעצמם ולאנרגיה הגברית שלהם. פרק חשוב ומשמעותי במיוחד לגברים, בכל המגדרים וגם לנשים שרוצות להבין את עולמם של הגברים! בשיחה שלנו תוכלו לשמוע בין השאר: כיצד הלידה המתקרבת של בנו הבכור שינתה את תפיסת חייו על "החלפת התפקידים" בין האנרגיה הזכרית לנקבית בעולם והכאוס שזה יוצר על היציאה מהארון בגיל 45 לאחר שכבר היה נשוי ועם 3 ילדים על הדיסוננס שמתקיים אצל גברים רבים בין ההצלחה החיצונית שהם משיגים ותחושת התסכול הפנימית מה הוביל אותו להעמיק בעולמות היוגה והטנטרה וכיצד זה השפיע על חייו מה משמעות האנרגיה המינית בחיים בכלל ואצל גברים בפרט כיצד גם גברים יכולים לחוות מולטי אורגזמיות כיצד הסטרס והמתח פוגעים באנרגיה ובתשוקה בחיים שלנו מה עוזר לנו לפתח חוסן וביטחון עצמי ואיך אפשרי לחיות חיים מלאי תשוקה והגשמה

חלק ניכר מחיי הייתי אדם מרצה. קל לי לומר את זה היום, אבל בעבר לא יכולתי לראות שכך הייתי, לא הייתי מודע לכך. וכשאנחנו לא מודעים למשהו אנחנו נשארים שבויים בתוכו. ריצוי הוא דפוס פעולה טיפוסי להרבה אנשים. פשוט כי הוא נראה לנו כמו "פתרון קל" להרבה מצבים שאנו חוששים או לא רוצים להתמודד איתם. נכנסתם לקונפליקט עם מישהו? זה לא כיף. אז מרצים והבעיה "נעלמת" מתקשים לעמוד על דעתנו? או חסרי בטחון? ריצוי פותר את הבעיה, פשוט כי וויתרנו על דעתנו. מבקשים מאיתנו משהו שלא ממש בא לנו לעשות, אבל לא נעים לנו לומר "לא", או שאנו חוששים לפגוע במישהו? מרצים. מרצים, אך לא מרוצים.

פורים הוא החג החביב עלי. זוכרים את המסיבות בפורים כשהיינו ילדים? (וגם כמבוגרים), איך אנחנו אוהבים להתחפש, לשים מסיכה ותחפושת, ולהיות למישהו אחר ליום אחד? זה משחרר, מרגש, כיף. אבל מה קורה כשהמסיכה והתחפושת הזו הופכת להיות חלק קבוע מהחיים שלנו? לפני שנים, בתקופה שהייתי ב"קוד המנצח", הייתי לובש חליפות. לסדנאות, להרצאות, ולפעמים גם לפגישות "חשובות". אבל לא רק את החליפה לבשתי - לבשתי מסיכה שלמה. מסיכת "המצליחן", הבטוח בעצמו, זה שתמיד יודע מה לעשות. בבית, היתה לי מסיכה אחרת: של האבא "המושלם", הבעל "האידיאלי". תמיד חזק, תמיד יציב, אף פעם לא מראה חולשה. זה שיודע מה צריך לעשות ומה הדבר הנכון. עם החברים? מסיכה של הבחור הכיפי, השמח, המצליח, זה שאף פעם לא עייף או מדוכדך. כל יום, החלפתי מסיכות. הייתי מאסטר של הסוואה עצמית.

אני זוכר את הרגע ההוא, כשישבתי על שפת הבריכה של הבית היוקרתי שלי. מסתכל על הבריכה, על החצר הגדולה והבית הגדול, וחושב לעצמי שהנה, השגתי את זה. עכשיו אני אמור להרגיש מאושר. הרי השגתי את כל מה שהחברה שלנו אומרת שצריך להשיג: קריירה משגשגת ומצליחה, משפחה "מושלמת", בית חלומותי. אבל לא הרגשתי מאושר. אפילו לא קרוב לכך. הרגשתי ריקנות מוחלטת. סוג של חנק. כאילו קירות בלתי נראים סוגרים עליי מכל עבר. ואחרי הריקנות, הגיע הדיסוננס הפנימי הגדול: איך זה יכול להיות שיש לי את מה שרציתי אבל אני לא מרגיש מאושר מכך? או לכל הפחות מרגיש טוב. לא הרגשתי טוב. רק כמה שנים מאוחר יותר, בעקבות תהליכים עמוקים שעברתי עם עצמי, הבנתי למה. הבנתי שהייתי כלוא. אמנם זה היה כלא עם רמת חיים גבוהה, אבל עדיין – כלא.

במשך כמה תקופות במהלך החיים שלי, הסתובבתי בהרגשה שאני כלוא. כלוא בחיים שיצרתי לעצמי. שזה אולי אחד האבסורדים הגדולים שקיימים בחיים שלנו: לרוב אנחנו הסוהרים והכולאים של עצמנו. חיפשתי את החופש בהרבה דברים חיצוניים, עוד כסף, בית גדול יותר, טיול ארוך לחו"ל והתנתקות מהחיים "הרגילים" כאן בארץ. חשבתי שאם רק יהיה לי את ה______ אז אגיע לחופש הנכסף. אף אחד מאלו לא נתן לי את החופש שביקשתי ורציתי. כששואלים אותי איך אני מגדיר חופש, אז ההגדרה הפשוטה שלי היא: *לחיות את החיים בתנאים שלי.* בגדול זה אומר: היכולת שלי לקבל החלטות עצמאיות, לא מתוך כפייה או הכרח חיצוני, שיש לי אפשרויות בחירה שונות ושאני יכול לנווט את חיי בהתאם לרצונות ולאמונות שלי. וזה לא דבר פשוט בעולם שרק מנסה לשעבד אותנו וליישר אותנו לתוך מסגרות, מערכות אמונה, כללים וחוקים.

מיכל היס אושמן נחשבת לישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בטיקטוק העולמית, בתפקיד ראש תחום תרבות ארגונית ויועצת למנכ״ל. מחברת רב המכר "האומץ לפחד בדרך להצלחה". ב-20 השנים האחרונות, מיכל מתגוררת בלונדון עם בן זוגה וארבעת ילדיה ולאחר אירועי ה-7/10 הפכה להיות קול חשוב ובולט במלחמה בתופעת האנטישמיות באירופה. בין השאר דיברנו על: על המעבר למגורים בלונדון לפני כ-20 שנה והעבודה הראשונה שלה שם כפקידת קבלה בספא כיצד הגיעה משם לתפקיד הבכיר ביותר לישראלית בחברת טיקטוק העבודה בחברה סינית והבדלי התרבות הדרמטיים הדיסוננס של לעבוד בחברה כמו טיקטוק שזוכה לביקורת ציבורית כל כך גבוהה מדוע בחרה בסופו של דבר לעזוב את טיקטוק ולעבור ולהרצות על חכמת היהדות בארגונים שונים באירופה על המפגש שלה, בגיל צעיר, עם המוות כביתו של הפתולוג הראשי של ישראל, ואיך זה השפיע על חייה כיצד הלימוד בספר התניא גרם לה לגלות שיש לה נשמה ההשפעה של אירועי ה-7/10 על חייהם בלונדון וההתגייסות של הקהילה היהודית באירופה לאחר האסון האנטישמיות הגואה באנגליה ובאירופה והעבודה שלה עם מנכ"לים בכירים למגר אנטישמיות במקומות העבודה

חופש הוא אחד הערכים והשאיפות העמוקים ביותר של האדם. אבל השאלה החשובה כשאנחנו רוצים להיות חופשיים היא לא איך משיגים אותו, אלא האם אנחנו יודעים מה אנחנו באמת מחפשים? האם אנחנו יודעים מה יוביל אותנו להרגיש חופשיים באמת? אם ניכנס למהות העמוקה של המילה חופש אנחנו נגלה שלאורך חיינו חתמנו ברמה לא מודעת ״הסכמים לא כתובים״ - שהפכו לאמת שלנו וכלאו אותנו בחיים שלא ממש בחרנו. איך יוצאים מזה? כדי להיות חופשיים באמת עלינו להתמסר לתהליך אמיץ, עם שאלות שמעולם לא שאלנו, שיציפו קול שמזמן לא השמיע את עצמו - הקול האמיתי שלנו. ואין כמו חברי היקר ערן שטרן, לבנות לנו מרחב בטוח בפרק מיוחד שבו נוכל לזהות את הקול הזה. הקול של החופש הפנימי שלנו. פרק עם אדם אמיץ - לווינרים אמיצים כמוכם. האזנה נעימה אהובים.

ד"ר פאינה אלחזובה נולדה למשפחה יהודית בקווקז, שם גם סיימה את לימודי הרפואה בהתמחות במחלות זיהומיות ועבדה חמש שנים כראש מחלקה בבית חולים מקומי. כבר אז כרופאה, היא הרגישה וחיפשה דרכים נוספות לשפר את הטיפול והריפוי של אנשים. לאחר חוויה אנרגטית משמעותית שעברה היא עברה לתחום הרפואה האלטרנטיבית והאנרגטית. בשיחתנו תוכלו לשמוע: על המפגש עם האנרגיה הרוחנית עוד כילדה מדוע עזבה את הרפואה הקונבציונאלית על החוויה האנרגטית שעברה ששינתה את מסלול חייה איך ביקור זמני בארץ הפך לעליה על הבחירה, שוב ושוב, ללכת בדרך הלב איך למצוא את המרכז והמקום המדוייק שלנו בחיים על דרכי הטיפול המיוחדות שהיא פיתחה - קלפי האנרגיה, קרם הקסם ועוד מהם הגורמים השורשיים שגורמים לנו לבעיות ומחלות כיצד האנרגיה הזרה שאנו חשופים לה משפיעה עלינו, ומה ניתן לעשות כדי להימנע מכך מה גורם לנו לאכילה רגשית וגם, על התפיסה שלה על ארועי ה-7/10

יובל בריסקר הוא יזם סדרתי שהחל את דרכו בתור אדריכל, זיהה את הפוטנציאל בעולם הטכנולוגיה באמצע שנות ה-90, ומאז הקים כבר 4 חברות הייטק, שאחת מהן גם נמכרה ל Oracle. בשיחתנו עברנו על הדרך שעשה מילדות מופנמת להצלחה עולמית היום. בין השאר תוכלו לשמוע: על המעבר מעולם האדריכלות לעולמות הטכנולוגיה וההייטק כיצד התפתח וצמח בעולמות ההייטק על החשיבות הגדולה בפיתוח היכולות שלנו לשווק ולמכור כיצד מכר את החברה שהקים לאורקל מדוע זה חשוב וחיוני לקחת סיכונים על ההחלטה להתפטר מהחברה שלו אחרי אירועי ה-7/10 ולהגיע לארץ ולהצטרף למאבק על עתיד העם היהודי