דיוק

נורית אלדר מחברת אנשים לכוחות, ליכולות ולתודעה הגבוהה. בשיחתנו, העמקנו על האופן שבו, דווקא בתקופות מאתגרות, החיבור הגבוה לנשמה ולהדרכה הגבוהה שלנו יכולים לעזור לנו. בין השאר דיברנו על: ההבנה הגבוהה והפרספקטיבה על אירועי ה-7/10 מדוע השאלה החשובה לשאול את עצמנו בתקופה הזו היא לא "למה" אלא "מה" מדוע אי הידיעה של העתיד חשובה עבור העתיד שלנו וכיצד "הידיעה" מפריעה ומעכבת אותנו איך כדאי להתייחס לאתגרים אישיים שאנו חווים כדי להתפתח ולצמוח מהם מהו החיבור לנשמה ולהדרכה העליונה שלנו וכיצד נדע שהוא אכן קיים עבורנו כיצד ניתן להתחבר לנשמה ולהדרכה העליונה שלנו כיצד נעזר בהדרכה שלנו כדי לדייק את הדרך שלנו בעולם מה ההזדמנויות שתקופה כזו מאפשרת לנו

הי! כמו בכל תחילתה של שנה חדשה השיח על הצבת מטרות ויעדים לשנה החדשה נמצא בשיאו. שנת 2005. אני בתפקיד ניהולי בכיר באינטל. מנהל פעילות בינלאומית בחברה, יש לי עובדים בארץ, בארה"ב, באירופה, במזרח. על פניו, למי שהסתכל עלי מבחוץ, הכל היה נראה מצוין – תפקיד בכיר, משכורת מעולה, בונוסים, אופציות, פינוקים, נסיעות לחו"ל. המיטב שיש להייטק להציע באותן השנים. זה מבחוץ. מבפנים הרגשתי שאני מת. כבר לא עניין אותי מה שעשיתי, כבר לא אהבתי את זה כמו פעם. למרות שהתקדמתי בצורה מאד מהירה בארגון, כבר לא ראיתי מה יכול להיות "האתגר הבא" שירגש אותי, שיסעיר לי את המחשבה ושיתן לי אנרגיה חדשה של יצירתיות. אני אדם יצירתי. כשאני מפסיק ליצור אני מתחיל למות מבפנים. זו "קללתם" של היצירתיים. הם חייבים להתחדש, לשנות, להמציא את עצמם מחדש בכל פעם מחדש. הסתכלתי על חלק מהמנהלים הבכירים ממני, כאלו שהיו בארגון 10 שנים ויותר ממני, וראיתי כמה מהם ש"חיים את החיים הטובים". הם כבר לא מתאמצים יותר מדי, הם נמצאים במקום די "בטוח" (לפחות כך חשבתי, היום אני מבין שזו רק אשליה), הם לא צריכים להוכיח את עצמם יותר מדי. מה שנקרא – הם עשו את שלהם, והגיעו למקום שבו הם יכולים להמשיך ו"להתגלגל" עוד שנים רבות עד שיפרשו. ראיתי אותם, אבל לא יכולתי לראות את עצמי עושה את זה. למה? חלק מקללת היצירתיים. לשקוט על השמרים זה לא בשבילנו. ידעתי דבר אחד באופן וודאי – זה כבר לא בשבילי. אני לא רוצה לעשות את זה יותר. ידעתי היטב מה אני לא רוצה. לא היה לי שמץ של מושג, באותו הזמן, מה אני כן רוצה? אני מסוג האנשים שכאשר יש לנו מטרה ברורה ומוגדרת מול העיניים, יודע לגרום לדברים לקרות ולהשיג אותה. כל חיי הייתי כזה ופעלתי כך. ופתאום, כמעט לראשונה בחיי, המטרה שהיתה כל כך ברורה ומושכת עבורי, לתקופה כל כך ארוכה, הפסיקה להיות כזו. ויותר גרוע – לא היתה לי שום מטרה חדשה שתחליף אותה. זה מאד מתסכל. זה בעצם תסכול כפול. מצד אחד, התסכול של להמשיך לעשות משהו שאני כבר לא אוהב ולא רוצה לעשות יותר ומצד שני, אין לי מושג מה אני כן רוצה – אין לי מטרה חדשה לנעוץ בה את השיניים ולהסתער עליה. זה לקח לי כמה חודשים טובים, עד שיצרתי לעצמי מטרה ומטרות חדשות. למדתי מהתהליך הזה שאנחנו צריכים את המטרות הללו בחיים שלנו. הן גורמות לנו לפעול, לזוז, ליצור, לשנות, להשיג, להגשים, להצליח, להכשל, ליפול ולקום. הן מעניקות משמעות וחיות לחיים שלנו. למדתי שלפעמים בחיים, צריך להתמסר למה שקורה לנו, גם אם לא ברור לנו עדיין לאן זה לוקח אותנו, מה המטרה ואיך תראה הדרך לשם. למדתי שהדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות עבור עצמי – זה ללמוד, להתפתח, ולהקיף את עצמי באנשים מהסוג הזה: מתפתחים ולומדים. ואני כותב היום בפניה מיוחדת לחבר'ה השכירים ביניכם. לאלו מכם שמרגישים את תחושת המיצוי והתסכול ממה שאתם עושים כעת. לאלו שברור להם שמה שהם עושים זה כבר – "לא". ושאולי עדיין לא ברור להם מספיק – מה כן? אני פונה היום במיוחד אליכם, כי יתכן ומה שיש לי להציע לכם עכשיו הוא מאד רלוונטי. מדובר בתוכנית "המעגל הפנימי" שהשקתי בתחילת החודש. הכוונה המקורית שלי היתה ליצור קבוצה קטנה, נבחרת ואיכותית של בעלי עסקים. ההיענות לתוכנית היתה כל כך מהירה ומשמעותית שהקבוצה התמלאה בתוך ימים ספורים. במקביל, קיבלתי הרבה פניות מאנשים שאין להם עסקים עדיין, או שהם עדיין שכירים וממש בתחילת הדרך העסקית שלהם, ושביקשו גם להצטרף לקבוצה. אבל זה לא מתאים לערבב בקבוצה קטנה מסוג זה אנשים שהם וותיקים בעסק שלהם וכאלו שהם שכירים או בתחילת דרכם העסקית. לכן החלטתי לפתוח קבוצה נוספת, המיועדת לכאלו שהינם שכירים עדיין או שהם רק בתחילת הדרך העסקית שלהם. גם לקבוצה הזו כבר נרשמו רבים, ונותרו לנו מקומות אחרונים לחלוטין. למי זה מתאים: שכירים שכבר מרגישים שמיצו את מה שהם עושים, עדיין לא ברור להם מה הדבר הבא (לאו דווקא להקים עסק), ורוצים לצאת למסע מרתק של גילוי שכירים שיודעים כבר מה ה"דבר הבא" ורוצים להתקדם בדרך לשם בעלי עסק בתחילת הדרך או שכירים שרוצים להקים עסק, ומחפשים את המסגרת והתמיכה שתקח אותם לשם. כתבתי מכתב מעמיק שמסביר כיצד התוכנית בנוייה, במה היא עוסקת, ומה צפוי למשתתפים בה. אשמח לשלוח לכם גם את המידע, אך לפני כן אני רוצה לוודא את ההתאמה שלכם לקבוצה. לשם כך ישנו שאלון קצר שיש למלא, ולאחר שאעבור על השאלון אשלח לכם את הפרטים המלאים. אם זה מהדהד לכם נכון בפנים – הנה הצעד הבא שלכם!   מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! ערן

הי!   אחת התופעות שאני חווה אותן הרבה עם בעלי העסקים שאני מלווה ופוגש, היא שהם רוצים ומבקשים את העזרה והליווי העסקי, הם מחפשים את העצות למהלכים העסקיים, את האסטרטגיות ואת הטקטיקות שהם יכולים לבצע בעסק שלהם.   אבל – הם תשושים!   הם עייפים, שחוקים ומתוסכלים.   אבל, הם לא מרגישים שהם יכולים לאפשר לעצמם לנוח, לחדש כוחות, להתמקד, להתחבר מחדש ולהיטען באנרגיה.   במקום זה הם מחפשים את "הפתרון האולטימטיבי", את ה"מהלך החדש" או את"גלולת הקסם" החדשה שתעזור לעסק שלהם להתפתח.   והאמת היא, שלרוב המצב לא "כל כך גרוע" כמו שהם לפעמים תופסים אותו. יש להם עסקים שמצליחים לא רע, יש להם לקוחות שאוהבים אותם ונהנים לקבל מהם שרות. לרוב הם גם בעלי משפחות, ומצליחים גם בגזרה הזו.   כלומר, באופן כללי, החיים שלהם באמת טובים. אבל הם לא מרגישים את זה.   הם לא מרגישים את זה, כי השגרה היומיומית של העסק שוחקת אותם. הם איבדו את השמחה שהיתה להם בתחילת הדרך.   זוכרים את שמחת היצירה הראשונית שיש תמיד בהתחלה? את ההתרגשות, ההתלהבות והאנרגיה?   מתישהו, לאורך הזמן, זה נעלם להם.   השמחה נעלמה, והחליפה אותה תחושת עומס ועייפות.   אחת התפיסות המגבילות ביותר שלנו, היא ש"מה שהיה הוא מה שיהיה". כלומר, שאם השגנו תוצאה מסויימת באופן מסויים, אז זו הדרך היחידה להשיג את אותה התוצאה.   זה מנהל אותנו בכל תחומי החיים, ובטח כאשר מדובר בעסק שלנו.   אני זוכר את עצמי, לפני שנים, עייף ומתוסכל מכך שדברים שעשיתי בעבר הפסיקו "לעבוד" כמו שהייתי רגיל, ואז התגובה הטבעית והאוטומטית שלי היתה, לנסות לעשות "עוד מאותו הדבר" רק יותר הרבה או יותר חזק.   המציאות היא, שיותר הרבה, יותר חזק, או באופן כללי "יותר" מאותו הדבר לרוב לא פותר את הבעיה. ולא משנה את המצב כפי שהיינו רוצים. ולכן אנו נדרשים במקומות הללו לעשות משהו שונה מהרגיל שלנו, להגיב באופן אחר מהאוטומט שלנו.   במקרה שאתם מרגישים שנעלמה לכם השמחה מהעסק, או שאתם מרגישים עייפים ומותשים, הפתרון של "יותר" הוא לאו דווקא הפתרון המתאים.   במקרים הללו, הייתי מציע לכם גישה אחרת.   הדבר הראשון שהייתי מציע הוא – לנוח. לשחרר את הראש שעסוק כל הזמן ב"מה עוד אני יכול לעשות" וממציא לנו עוד ועוד משימות. הראש שלנו, בהנהגתו האיתנה של האגו שלנו, כל הזמן ימצא לנו עוד ועוד משימות. הוא משעובד לתפיסה ש"צריך לעשות יותר כדי להשיג יותר". מבחינתו מנוחה היא ל"חלשים" ואין שום תועלת בה.   אבל זה כל כך רחוק מהאמת. כאשר אנחנו עייפים ומרוקנים מאנרגיה, אין זה משנה כמה פעולות נעשה, וכמה קשה נעבוד, אלו יהיו פעולות חסרות אנרגיה, ולכן גם התוצאות שהן יניבו יהיו דלות ולא משמעותיות.   דווקא המנוחה, טעינת המצברים היא שתעשה את העבודה טוב יותר.   והרבה פעמים, כאשר אנו מרשים לעצמנו להיטען ולנוח, אז חוזרת לנו היצירתיות, והרעיונות החדשים שמגיעים יהיו הרבה יותר אפקטיביים.   הדבר השני שהייתי מציע הוא להתחבר מחדש.   להתחבר מחדש למי שאנחנו, למהות ולמשמעות שבגללה אנו עושים את מה שאנו עושים.   לא פעם כשאנו יוצאים לדרך העסקית, המהות והמשמעות מאד ברורה לנו. השליחות שאיתה אנו יוצאים לדרך מאד ברורה, ואיתה מגיעה התשוקה והאנרגיה לעשייה. אבל לאחר זמן, זה הופך להיות שגרתי, ולא פעם גם "מקור פרנסה" ואז אנחנו מאבדים את השמחה.   אז, קחו את הזמן להתחבר מחדש למי שאתם, לשליחות שלכם כאן, לתפקיד שבאתם למלא.   בסדנת "התגלית" אני מעניק למשתתפים כלי עוצמתי, ודרך פשוטה להתחבר לעצמם מחדש. להתחבר לשליחות שלהם, ולהכניס מהות ומשמעות לעשייה שלהם. לפרטים נוספים על "התגלית"  ואשמח לשמוע מכם בתגובות – איך אתם מחזירים את השמחה לעסק? שלכם, ערן.

הוא התקשר אלי והתעניין בתהליך של ליווי עסקי איתי. הוא סיפר לי קצת על עצמו, ועל המקום שהוא נמצא בו, לקראת פרישה מארגון גדול, יש לו חלום להקים עסק בתחום מסויים, ורוצה לחסוך זמן, כסף וטעויות. ולכן פנה והתעניין בליווי. שוחחנו ואז הבנתי שהדבר שהוא מחפש קודם כל הוא לדעת האם הכיוון שבחר מדוייק ונכון עבורו. הוא מתחיל עכשיו סוג של "קריירה שניה" באמצע החיים, ולא רוצה לבזבז את זמנו ואת עצמו בנסיונות. הוא רוצה לדעת כמה שניתן שהוא בכיוון שמתאים לו. ואז הוא זרק את המשפט: "אבל אני מחפש תהליך פרקטי. לא משהו רוחני". האמת היא שאני מבין אותו. גם אני כמוהו. או לפחות הייתי כמוהו. גם אני, מרבית חיי חיפשתי את הדברים הפרקטיים, המעשיים. חלק גדול מהקריירה שלי אני לימדתי ועודני מלמד עקרונות של "הצלחה מעשית". בשיחה ביננו הקשבתי לו. ובמקביל גם הקשבתי לעצמי, לאינטואיציה שלי, והבנתי שלפני שאנו ניגשים לכלים הפרקטיים והעסקיים, הוא צריך לעבור תהליך אחר. הוא צריך לעבור תהליך פנימי ועמוק יותר. אנו חיים בעידן שאין לנו סבלנות לתהליכים. הכל נגיש, מהיר ומיידי. אנו רוצים תוצאות כאן ועכשיו! אנו מחפשים את הכלים והאסטרטגיות שיביאו לנו תוצאות מיידיות. אנו רוצים את התכ'לס. וגם הוא רצה. ויכולתי לתת לו את זה. הרי אני עושה זאת כל הזמן עם לקוחות אחרים. אבל היתה לי ידיעה פנימית שאם אזרום עם הבקשה שלו, ונתמקד בכלים העסקיים הפרקטיים, בשלב שהוא נמצא בו כעת, אני לא באמת אעזור לו. ואולי אפילו אפגע בו יותר מלעזור, כי לא זה מה שהוא באמת צריך כרגע. הלקוחות שלנו באים אלינו תמיד עם מה שהם חושבים שהם רוצים. אבל יש לפעמים פער בין מה שהם רוצים, ובין מה שהם צריכים באמת. אני רואה כחלק מהשליחות שלי, כחלק מהתפקיד שלי, להיות מאד קשוב ומדוייק עם הלקוחות שלי, ועבור הלקוחות שלי. ובמקרה שלו, ידעתי שאנו צריכים קודם כל להתמקד פנימה. לעבור תהליך פנימי של דיוק. לזהות באמת מי הוא ומה השליחות שלו בעולם, ורק אחר כך לפנות לתהליך העסקי ולמימוש העסקי של השליחות שלו. ואז הסברתי לו את זה. הסברתי לו מה אני חושב שבאמת מתאים ונכון לו בנקודת הזמן שהוא נמצא בה. הסברתי לו שאני מאמין שקודם כל כדאי שידייק את עצמו, יבין מה השליחות האמיתית שלו, ורק אחר כך יצא לדרך עסקית. זה יהיה מאד פרקטי עבורו, בגלל שהוא קודם כל יוודא שהכיוון שהוא צועד בו הוא נכון ומדוייק עבורו. ראיתי לא מעט בעלי עסקים, כולל אני עצמי בתקופות מסויימות, שהיו כל כך עסוקים בהתקדמות ובטיפוס על סולם ההצלחה, רק בשביל לגלות שהסולם שעון על הקיר הלא נכון... סיימתי את ההצעה שלי במילים: "אתה אולי תקרא לתהליך הזה רוחני, אבל אני יכול להבטיח לך שזה יהיה התהליך הרוחני הכי פרקטי שתעבור!" ???? ולשמחתי הוא הסכים. זה הדהד לו נכון מבפנים. זה הרגיש לו מדוייק. ויצאנו לדרך ביחד. אתמול אמרה לי חברה קרובה שפגשתי סוף סוף לאחר שחזרתי מהטיול הארוך שלנו, שאני נראה לה היום "רוחני" יותר. אולי... אני יודע שאני היום מדוייק יותר. ברור יותר עם עצמי, מה נכון ומה לא נכון. וגם מי נכון לי ומי לא נכון לי. אני יודע היום, שלתהליכים שאנשים קוראים "רוחניים" יש משקל עצום בהצלחה שלנו. בכל מימד, ובוודאי במימד העסקי. והתהליכים הללו הם סוג של "רוחניות מעשית", מאד מאד פרקטית ומאד מאד מקדמת. למי שפתוח לכך ומוכן לעשות תהליך, ולא רק לחפש פתרונות של "זבנג וגמרנו" או סוגים שונים של "גלולות קסם". וזו בעיני פריצת הדרך החדשה בעולם העסקי כיום. לשלב תהליכי עומק פנימיים לצד תהליכים וידע עסקי מוביל. זה מה שאנו עושים כבר למעלה משנתיים עם עסקים שונים בקהילת "השליחות" שלנו. והתהליכים שאנשים חווים שם הם מרגשים, מדוייקים, ובעיקר – אפקטיביים – גם במימד העסקי, וגם במימד האישי / רוחני. מוזמנים להציץ כאן, ולראות קצת ממה שמספרים על כך האנשים בקהילת "השליחות", וגם בהזדמנות הזו להרשם להדרכה מיוחדת שאערוך בנושא ביום שלישי הבא, ה-11 ביולי. כל הפרטים כאן מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! ערן.