הי!
תארו לכם שנגזר היה עליכם לחיות שוב ושוב את אותם החיים עצמם – לנצח נצחים?
הבוקר קראתי בספרו "להביט בשמש" של ארווין יאלום, הוא מזכיר קטע שכתב ניטשה שבו הוא מציע רעיון שבעצם החיים שאנו חיים, חוזרים על עצמם שוב ושוב.
כלומר, אחרי שאנו מתים, אנו חוזרים לחיות שוב את אותם החיים בדיוק – כל חווית חיים שהיתה לנו, חוזרת על עצמה. כל רגע של עצב או של שמחה, או של פחד או של תקווה הוא שחזור מדוייק של החיים שחיינו כבר.
עשו זאת רגע כתרגיל מחשבתי: דמיינו שאתם חוזרים לכאן לחיות שוב בדיוק את החיים שכבר חייתם בעבר…
ואז השאלה הנשאלת היא – אם הייתי יודע, שאחזור לחיות בדיוק את אותם החיים שכבר חייתי – האם הייתי משנה בהם משהו?
אם הייתי צריך לחזור ולחיות את חיי, בדיוק כפי שהיו עד כה, האם הייתי משאיר אותם כמו שהם, או שהייתי עושה בחירות אחרות? האם הייתי פועל בדרך אחרת?
האם הייתי משנה משהו?
אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, מה שהיה היה. גם להסתכל עליו בחרטה (לדעתי) זה די מיותר ולא מקדם, ובעיקר מביא לנו רק סבל והלקאה עצמית. אבל בעיני זה פשע לא ללמוד מן העבר שלנו למען ההווה והעתיד שלנו.
החיים הם לא משהו ש"קורה" לנו בזמן שאנחנו רק מעבירים את הזמן שלנו כאן. כל בחירה, כל החלטה שלנו משנה את המציאות של החיים שלנו.
החיים שלנו אינם באמת מושפעים ממה ש"קורה שם בחוץ", אלא ובעיקר מתוך מה שקורה אצלנו בפנים.
למה שקורה בחוץ יש השפעה מינורית אם בכלל על חווית החיים שלנו, הכל שאלה של הבחירות, המחשבות וההחלטות שלנו, בכל יום, בכל רגע.
אז אם הייתם יודעים שהחיים שלכם היו חוזרים על עצמם בדיוק כפי שחייתם עד היום, האם הייתם משנים בהם משהו?
מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובה מה הייתם משנים… מבטיח לקרוא את כל התגובות!
שלכם, ערן.