הרגשתי כלוא בחיים שיצרתי לעצמי
במשך כמה תקופות במהלך החיים שלי, הסתובבתי בהרגשה שאני כלוא.
כלוא בחיים שיצרתי לעצמי.
שזה אולי אחד האבסורדים הגדולים שקיימים בחיים שלנו: לרוב אנחנו הסוהרים והכולאים של עצמנו.
חיפשתי את החופש בהרבה דברים חיצוניים, עוד כסף, בית גדול יותר, טיול ארוך לחו”ל והתנתקות מהחיים “הרגילים” כאן בארץ.
חשבתי שאם רק יהיה לי את ה______ אז אגיע לחופש הנכסף.
אף אחד מאלו לא נתן לי את החופש שביקשתי ורציתי.
כששואלים אותי איך אני מגדיר חופש, אז ההגדרה הפשוטה שלי היא: *לחיות את החיים בתנאים שלי.*
בגדול זה אומר: היכולת שלי לקבל החלטות עצמאיות, לא מתוך כפייה או הכרח חיצוני, שיש לי אפשרויות בחירה שונות ושאני יכול לנווט את חיי בהתאם לרצונות ולאמונות שלי.
וזה לא דבר פשוט בעולם שרק מנסה לשעבד אותנו וליישר אותנו לתוך מסגרות, מערכות אמונה, כללים וחוקים.
מחכים לגודו (או) לאירן (או) ל…
לא מזמן עשיתי קצת סדר בספרייה שלי ונתקלתי בספר “מחכים לגודו”, המחזה שכתב סמואל בקט.
פעם לפני הרבה שנים קניתי אותו כי השתמשתי בקטע קצר ממנו בסדנה שהעברתי.
מאז לא פתחתי אותו.
תכל’ס זה אחד המחזות הכי משעממים שיש בעולם.
שני קבצנים/בטלנים יושבים מתחת לעץ כל היום ומחכים.
מחכים לגודו.
הם בדיאלוגים אינסופיים ומשמימים, תוהים, שוקלים וחושבים מה יעשו אם הוא יבוא, ומתי הוא יבוא, ואם בכלל…
ובפועל, בנתיים לא קורה כלום.
הם עדיין יושבים שם מתחת לעץ ומחכים, באותו המקום שלפני כ-15 שנים היו כשקניתי את הספר הזה.
כל המצב הזה די מזכיר את המצב של הרבה אנשים כרגע סביב המצב עם אירן.
יושבים, ומחכים.
קוראים פרשנויות, מלהגים, מתדיינים, שוקלים לכאן ולכאן, יוצרים תרחישים משל עצמם, מנתחים תרחישים של אחרים…
ובפועל – לא עושים כלום.
אני שאלתי – התשובות שלכם!
שלשום, ביום העצמאות שלחתי לכם שאלה: מה זה חופש ועצמאות עבורכם?
קיבלתי מכם חזרה עשרות תשובות, עברתי והגבתי לכולן, וריכזתי מתוכן כמה תשובות מייצגות, שהאחרות היו דומות להן.
אפשר ללמוד הרבה על אדם מתוך התשובה שלו, לראות את המקום המנטאלי והתודעתי שהוא נמצא בו, מה האמונות שמחזיקות אותו ומתוך כך גם נגזר, מן הסתם, המקום שהוא נמצא בו בחיים שלו.
אז הנה המקבץ הראשון של התשובות שקיבלתי:
בשבילי חופש זה לקום כל בוקר מחדש ולבדוק את המחשבות של אתמול
עצמאות בשבילי זה חופש לבחור🦋
עצמאות היא חופש לעשות את הבחירה שלי בהשלמה מלאה
היכולת לקום בבוקר ביקיצה טבעית ובלי לחץ, לתכנן את היום/השבוע בעצמי ללא תלות באף אחד.
הזמן שיש לי לזרום עם ההחלטות שלי מאפשר לי עצמאות יומיומית.
הנשימה וההתבוננות בה מאפשרת לי עצמאות של הרגע.