זה שהעולם שלנו משתנה, זה לא דבר חדש. אבל, אני לא משוכנע שאנו לגמרי מבינים עד כמה הוא משתנה.
בשמונה השנים האחרונות, מאז שנוסדה, אובר כבר הספיקה לשנות את העולם פעם אחת כאשר שינתה כליל את תעשיית המוניות, והפכה לא מעט נהגי מוניות מסורתיים למובטלים, ומצד שני סיפקה לעשרות אלפי אנשים אחרים מקור הכנסה נוסף ופשוט, ולמאות מליוני לקוחות שרות הסעות איכותי, זול יותר, נוח יותר וזמין יותר.
בתוך שנים ספורות אובר הפכה להיות חברת ההסעים הגדולה ביותר בעולם, וזאת מבלי להחזיק ולו רכב אחד בבעלותה.
אבל כל זה עומד להשתנות בקרוב.
אובר חתמה לפני שנה על הסכם אסטרטגי עם חברת וולוו. והשנה עשתה צעד משמעותי נוסף, כאשר היא רכשה מוולוו, לא פחות מ-24,000 רכבי וולוו מדגם 90XC. (יכולים לקרוא כאן את הידיעה המקורית ב-CNET).
הרכבים הללו, עומדים לעבור באובר התאמות ושדרוגים ולהפוך ולהיות רכבים אוטונומים – כלומר כאלו שנוסעים – ללא נהג!
מצד אחד אובר משנה את המודל העסקי שלה שעד כה לא דרש ממנה להחזיק בבעלות על רכבים, ומצד שני היא מייתרת לחלוטין את הצורך ואת התלות בנהגים.
מדוע שאובר תעשה דבר כזה?
ההסבר הוא מאד פשוט.
אובר רוצה להפסיק את התלות שלה בנהגים. היא לא רוצה להמשיך ולהסתבך עם ה"גורם האנושי".
למרות שאובר מעולם לא העסיקה ישירות את הנהגים שלה, והם נחשבו מבחינתה תמיד כ"עובדי קבלן" ולא כאלו שמועסקים ישירות על ידה, עדיין היא נתבעה לא פעם על ידי נהגים שדרשו להכיר בהם כמועסקים על ידי אובר וככאלו ביקשו לקבל שכר מינימום, תנאים פנסיוניים והטבות נוספות שונות.
אובר רוצה להשתחרר מהתלות בעובדים. היא לא רוצה את הסיבוכים הכרוכים בהעסקה של עובדים, ולהיות תלויה בגחמות של העובדים. זה אולי לא נעים לשמוע את זה, אבל זו המציאות.
והיא לא החברה היחידה.
בספרי "להתעורר" ציטטתי מחקר של הכלכלן קרל פריי מאוניברסיטת אוקספורד שחשף כי בשנים הקרובות רבים מהמקצועות המוכרים לנו כיום, פשוט יעלמו. לפי החישובים שלו, בתוך שני עשורים בלבד, מחשבים, תוכנות ורובוטים יחליפו 47% מהמשרות הקיימות בעולם.
כמעט חצי מהמשרות הקיימות בעולם, פשוט יעלמו בתוך כעשרים שנים מהיום!
לכל מי שמועסק כשכיר בעבודה כלשהי, זה צריך להיות תמרור אזהרה אדום, גדול ומהבהב.
העולם שלנו משתנה. וכדאי שכמה שיותר מהר, אנחנו נתאים את עצמנו לשינויים הללו.
העידן של ה"בטחון התעסוקתי" כבר מזמן הסתיים. השורה התחתונה, של הרווח, משחקת תפקיד יותר ויותר משמעותי בהרבה מאד חברות וארגונים, מה שגורם להן לחפש פתרונות זולים יותר ואמינים יותר להחלפת כח העבודה שלהן. בין אם זה על ידי טכנולוגיות חדשות, או במדינות זולות יותר כמו הודו וסין.
אנו הולכים לכיוון של עולם שבו יהיו פחות ופחות משרות "מסורתיות", ומי שעדיין יוכלו להחזיק בתפקידים ובעבודות הם אלו שיביאו יצירתיות, חדשנות ומחשבה חדשה, שכרגע עדיין לא יכולה להיות מוחלפת על ידי מחשבים ורובוטים.
מי שלא יקח אחריות על העתיד הכלכלי והתעסוקתי שלו, לטעמי פשוט דומה למהמר בקזינו המשחק במשחק שהוא לא מכיר את החוקים והכללים שלו.
הצד השני של זה הוא שבעצם נוצרת כאן הזדמנות יוצאת דופן לכל כך הרבה אנשים לגלות מה הם באמת רוצים לעשות ולהיות. לגלות ולהמציא את עצמם מחדש. להתחבר לתשוקות העמוקות שלהם, וליצור לעצמם את התפקידים, העיסוקים והעבודות שהם רוצים. יש כאן הזדמנות לקחת אחריות על העתיד התעסוקתי והכלכלי. הזדמנות ליצור, לחדש ולהמציא מוצרים חדשים, שרותים חדשים ועסקים חדשים.
כמו כל שינוי, השינוי הזה מתחיל אצל כל אחד מאיתנו מבפנים. הוא מתחיל בתודעה שלנו, עוד הרבה לפני הפעולות שאנו נוקטים בהן.
אם אתם עדיין שכירים במקום עבודה כלשהו, אני לא אומר שאתם צריכים מחר בבוקר להתפטר. אבל בהחלט כדאי להתחיל "להתעורר" ולהבין מה עוד אתם יכולים לעשות וליצור. להבין מי אתם באמת, מה היכולות שלכם, מה הכישורים, מה אתם אוהבים לעשות, ואיך אפשר לתרגם זאת לשירותים ומוצרים שאנשים אחרים ירצו לרכוש מכם.
הגיע הזמן להתעורר… לפני שתקראו בעיתון שהחברה שמעסיקה אתכם חתמה על הסכם לרכוש רובוט שיחליף אתכם בעבודה שאתם עושים.
ערן.
נ.ב. – מי שרוצה להתחיל ולהתעורר יכול לקרוא כאן את הפרק הראשון בספר "להתעורר" בחינם…
הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכויים לצאת מזה. בטח לא לנהל חיים נורמלים ונורמטיביים. הוא היה צעיר, בתחילת חייו והוא נתן את כל מה שיש בו כדי להמשיך ולחיות. ואם תפגשו אותו היום, לא תוכלו לנחש מה שהוא עבר.
היא איבדה את האדם היקר לה מכל.
כך באמצע החיים. בלי הכנה מוקדמת, בלי סימנים מתריאים. ברגע אחד הוא נפטר, והחיים שלה התנפצו לרסיסים. אבל החיים חזקים יותר והיא יצאה מזה בעיקר בגלל שרצתה להיות שם עבור הילדים.
היה לו עסק מצליח. הוא הרוויח המון כסף.
הלקוחות אהבו אותו מאד, הוא זכה להנות מכל מה שבא עם ההצלחה – כסף, פרסום, הכרה, הערכה, פינוקים. הוא חי את החיים הטובים. אבל פתאום זה נגמר. שורה של החלטות עסקיות שגויות גרמו לו להפסדים עצומים שלקח לו כמה שנים להתאושש מהם. הוא מכר את הבית היפה שלו כדי לכסות את החובות. הוא נפרד מהפינוקים שהיה רגיל אליהם. שלוש שנים אחרי, הוא עדיין מלקק את הפצעים אבל לאט לאט מתחיל להתאושש מזה.
הם היו הזוג שכולם קנאו בהם.
אנשים יפים, ילדים יפים. בית יפה ומטופח בשכונה "הנכונה". כל מי שהסתכל בהם מבחוץ רצה להיות כמותם. ולכן כשהם הודיעו שהם נפרדים כל הסביבה שלהם היתה בשוק והלם. דווקא הם מכולם? אבל האהבה נגמרה. ומאחורי הדלתות של הבית היפה שלהם, הויכוחים והניכור הלכו והתעצמו עד שהם החליטו לשים לזה סוף ולפרק את החבילה. זה לא היה קל, ולקח כמה שנים עד שכל החתיכות נפלו למקום, אבל היום הם מאושרים, באמת. כל אחד בזוגיות אחרת, בבית אחר. והם עדיין חברים ומגדלים בשותפות את הילדים.
ארבעה סיפורים שונים, כולם אמיתיים.
אנשים שונים, שעברו, כל אחד בדרכו, משבר משמעותי ששינה את חייהם מן הקצה אל הקצה.
לקח להם זמן להתאושש, ולבנות את עצמם מחדש אבל הם עשו את זה.
ומאז הם מסתובבים עם תחושה פנימית שלא מרפה, עם הקול הפנימי שחופר להם בתוך הראש ואומר להם – שכל זה לא היה סתם. זה לא מקרי שהם עברו את מה שעברו. שיש לכך סיבה. שיש להם תפקיד.
הם יודעים שיש להם מסר לעולם בגלל מה שעברו, אבל הם לא יודעים בהכרח להגדיר אותו או לנסח אותו במילים.
הם רוצים "להתפוצץ" עם זה החוצה לעולם, אבל לא יודעים איך. ומאיפה להתחיל?
זה כמו בתמונת "הצעקה" של מונק – יש בהם צעקה גדולה לעולם, אבל היא אילמת כרגע, ללא קול, וללא מילים.
יש בהם ידיעה פנימית עמוקה שכל מה שקרה להם רק הכשיר אותם לרגע הזה.
לזמן הזה, שבו הם יקחו את כל מה שהם חוו, את כל מה שהם יודעים, ואת כל היכולות שהם פיתחו בדרך ההתמודדות שלהם, ויעבירו את זה הלאה.
זה צורך עצום שקיים בתוכם. יש בהם תחושת בהילות להביא את הברכה שלהם לעולם.
אבל לרוב הם לא יודעים איך, כי אין להם בהירות מהי המתנה הזו שהם קיבלו. מהו הדבר הזה שיש בהם שהם נועדו להעביר הלאה ולהביא לעולם.
האם אתם מתחברים לדברים הללו?
אני פוגש יותר ויותר אנשים שמתחברים לכך. אנשים שעברו מסלול חיים מסויים, התמודדויות כאלו ואחרות, ושעכשיו הם רוצים להעביר את זה הלאה. להעביר לאחרים את הפתרונות שהם יצרו.
כי עד כמה שזה ישמע אולי אבסורדי ומוזר, הבעיות שיש לנו בני האדם, מאד דומות.
זה נכון שלכל אחד מאיתנו נדמה שהבעיות וה"צרות" שלנו יחודיות רק לנו, אבל זו לא המציאות. במציאות הבעיות של כולנו די דומות. ואם אני עברתי דרך מסויימת והתמודדתי עם אתגרים כאלו ואחרים, ומצאתי לעצמי את הפתרונות שעזרו לי להתמודד עם אותם אתגרים, כעת הפתרונות הללו יכולים להתאים גם לאנשים רבים אחרים.
אם התחברתם, ואתם מאמינים שיש לכם תפקיד בעולם (גם אם כרגע לא ברור לכם מהו), או שאתם כבר יודעים מהו, ורוצים לגלות מה יהיה הצעד הבא שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי, לסדנת "התגלית".
בסדנה תקבלו כלי מדוייק ועוצמתי (שנתרגל אותו באופן מעשי) שבעזרתו תוכלו סוף סוף לקבל את התשובות לשאלות החשובות באמת.
להבין מה השליחות שלכם כאן
להבין כיצד לממש אותה בחיים / בעסק או בעיסוק שתבחרו בו
לקבל החלטות מדוייקות ונכונות עבורכם
להגדיל את ההשפעה שלכם בעולם
ולזהות במדוייק מה מפריע ועוצר לכם, וכיצד ליצור את ה"מעקף" שיאפשר לכם להתגבר על כך ולצאת לעשייה
מה משותף לג'ון לנון, אריק קלפטון, ליידי גאגא, קמרון דיאז, אלאניס מוריסט ועוד רבים אחרים?
היה להם הכל… את הכסף, ההצלחה, הפרסום, ההכרה.
ובכל זאת – הם לא היו מאושרים. (לא אני המצאתי את זה, הם אמרו זאת).
בחווית החיים שלנו, הורגלנו לחשוב ש"אם יהיה לי את… אז אני אהיה…". כלומר, שברגע שנשיג את אותו הדבר שאנו רוצים כל כך, אז החיים שלנו יסתדרו ויהיו נפלאים.
אבל המציאות היא אינה כזו.
אני יודע זאת מהנסיון האישי שלי, שכמה שפעלתי כדי להשיג מטרות כאלו ואחרות, להשיג הישגים כאלו ואחרים, תמיד בסוף חוויתי רק תחושת "היי" רגעית, שמהר מאד התחלפה ואת מקומה החליפה השאלה – אז מה הדבר הבא?
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מתנגד להישגיות ולתוצאות (מי שמכיר אותי יודע שאני מאד מוכוון תוצאות), אבל במהלך השנים שעברו, הבנתי שהתוצאות לבדן אינן מספיקות. כי מיד נפתח לנו פער חדש שאנו רצים לסגור אותו. תמיד יש לנו "חתיכה חסרה" שעד אשר לא נסגור אותה, לא נרגיש באמת שלמים.
מוזמנים לצפות כאן בוידאו הקצר הזה… ואם אתם רוצים להעמיק, אז אני מזמין אתכם לקרוא את המניפסט החדש שפרסמתי לאחרונה: "החתיכה החסרה".
אני חושב שסדרת סרטי "המטריקס" הן אחת מיצירות המופת של השנים האחרונות. לא רק בגלל העלילה, האקשן, והשחקנים המצויינים, אלא בעיקר בגלל אינספור התובנות והשיקופים שיש בסרטים הללו (ובמיוחד בראשון) לגבי החיים שלנו.
לפני כמה ימים הזדמן לי לצפות לכמה רגעים באחד הקטעים מהסרט הראשון ובו היה משפט שאמר מורפיוס:
"יש הבדל בין לדעת את הדרך, ובין לצעוד בדרך"
בום!
איזה משפט חזק. איזו אמת חזקה. כמה שזה נכון.
במהלך השנים פגשתי לא מעט אנשים שמחפשים ללמוד דברים חדשים. הם מחפשים ללמוד את אותם הדברים מתוך הרצון האמיתי שלהם לשנות משהו בחייהם.
הרצון לשנות משהו בחייהם הוא הטריגר הראשוני. הוא מוביל אותם לחפש פתרונות למצבם, ואז הם מוצאים פתרונות כאלו בצורה של קורסים כאלו ואחרים, ספרים ויעוץ כזה או אחר.
כלומר, הנחת היסוד שלהם היא, שבגלל שחסר להם ידע או הנחיה מסויימת, הם לא יודעים לעשות את מה שנדרש על מנת לשנות את אותו דבר בחייהם שמפריע להם.
ולפעמים, אכן זה המצב. לפעמים באמת חסר לנו ידע מסויים כדי להשיג משהו חדש או להתקדם למקום חדש בחיינו.
אבל במקרים רבים, אנחנו משיגים את הידע החדש, ומעבר לתחושת הסיפוק וה"הי" הראשוני שיש לנו, אנו לא באמת עושים שום דבר חדש עם אותו ידע שרכשנו. זה הופך להיות עוד משהו שעשינו, אבל לא באמת השתמשנו בו.
והידע, כל סוג של ידע שזה לא יהיה, לא באמת עושה הבדל.
ידע לא עושה הבדל!
זה מה שאנו עושים עם הידע שעושה את ההבדל הזה.
דמיינו שאתם עומדים לפני יציאה לטיול ארוך לחו"ל. אתם יושבים בבית ומכינים את עצמכם, אתם קוראים ספרים ובלוגים אודות המקומות שאתם רוצים לבקר בהם, מתייעצים עם אנשים שכבר ביקרו שם, בונים ומתכננים את מסלול הטיול שלכם, ואתם עושים את זה כל כך טוב, עד שאתם מרגישים שאתם מכירים את הדרך בצורה הטובה ביותר שאפשר.
יש לכם את כל הידע שנדרש על מנת לצאת לדרך.
אבל אז, אתם נעצרים. ובזה מסתיים העניין.
אתם לא באמת יוצאים לטיול. יש לכם את כל הידע שצריך אודות המסלול והדרך בטיול, אבל אתם נשארים לשבת בכורסא בסלון.
"יש הבדל בין לדעת את הדרך, ובין לצעוד בדרך"
כשיוצאים לדרך, אין זה משנה כמה התכוננו לה, היא תמיד תהיה שונה ממה שחשבנו, ממה שלמדנו וממה שתכננו.
ישנן סיטואציות שאנו פוגשים, שאין זה משנה כמה התכוננו ולמדנו מראש, אנו לא נהיה מוכנים לקראתן. וכשהן קורות, אין לנו ברירה אלא להתמודד איתן ולמצוא פתרונות.
וכשאנו עושים זאת – מתמודדים ומוצאים פתרונות, שם קורית הלמידה האמיתית שלנו. שם באמת אנו לומדים ומפתחים בתוכנו יכולות חדשות.
והיכולות החדשות שאנו לומדים ומפתחים הן נובעות מתוכנו, התשובות מגיעות מתוכנו, הן האינדיקציה האמיתית לכך שלמדנו משהו חדש.
אני לא אומר שזה לא חשוב ללמוד או שלא צריך, להיפך, אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים והכי מפתחים שיש לנו כבני אדם לעשות כאן, אבל אין לנו את הפריווילגיה להשאיר את הלמידה שלנו תאורטית בלבד, אנו חייבים וצריכים להיות מחוייבים (כלפי עצמנו קודם כל) להתנסות ולהוריד את הדברים לקרקע – ליישם.
אני פוגש הרבה אנשים. ובאופן טבעי, מה שמעסיק אותי היום, זיהוי ומימוש השליחות של האדם, הופך להיות חלק מהשיחה שלנו די מהר. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש שליחות אמיתית בעולם, לכל אחד מאיתנו יש כאן תפקיד מסויים, וכל אחד מאיתנו, בדרכו היחודית, משפיע על אחרים ועוזר להפוך את העולם שלנו לקצת יותר טוב, ובכל יום מחדש.
אבל הסטטיסטיקה משקפת שמרבית האנשים אינם באמת מממשים את היעוד והשליחות שלהם בעולם. המחקרים האחרונים מראים שרק כ-13% מהאנשים באמת מממשים את שליחותם, יום יום.
רק 13% מהאנשים צועדים בדרך. השאר לא.
מתוך 87% הנותרים, יש כאלו שבוחרים לחפש את הדרך שלהם, אבל הם גם חלק קטן. מרבית האנשים אינם יודעים מהי הדרך שלהם, או שהם חושבים שהם יודעים, אבל הם לא באמת צועדים בה. כי רק אם יתחילו לצעוד בה, הם באמת ידעו אם זו הדרך הנכונה שלהם, או שלא.
והנה קטע מעניין – אנחנו לא חייבים לדעת מהי הדרך, כדי לדעת אם אנו בדרך הנכונה שלנו או שלא. אנחנו יכולים להרגיש זאת, כמעט מיידית. ואני אסביר:
האם אתם זוכרים מקרים ותקופות בחייכם, בהם עשיתם דברים מסויימים, הייתם בתפקידים מסויימים, או בעשייה כלשהי והרגשתם מוגשמים? הרגשתם סיפוק והגשמה, תחושת משמעות גבוהה, דיוק פנימי, וידיעה שמה שאתם עושים הוא בעל ערך אמיתי?
ומצד שני, אני בטוח שאתם מכירים תקופות ומקרים אחרים, בהם לעשייה שלכם לא היתה שום משמעות בעינכם, עשיתם אותה בחוסר חשק, בלי התלהבות ובלי תשוקה, רק בגלל שאתם "חייבים".
יש הבדל משמעותי בין שתי הסיטואציות הללו. וברור לכם שהראשונה משקפת שצעדתם בדרך המדוייקת לכם, והבאתם לידי ביטוי את השליחות שלכם, והשניה היא סטייה מהנתיב המדוייק שלכם.
אתם יכולים כבר כעת לבחון את עצמכם: באיזו דרך אתם צועדים כעת?
ואם אתם צועדים בדרך שאינה מדוייקת עבורכם, ורוצים לחזור לנתיב המדוייק של השליחות שלכם, והמימוש האמיתי של השליחות שלכם, אני מזמין אתכם לבחון את קהילת "השליחות" שאני מוביל ביחד עם ויקי אשתי, בשנתיים וחצי האחרונות.
קהילת "השליחות" זה הדבר הכי מדוייק שעשיתי בכל שנות חיי. זוהי חממה התפתחותית יוצאת דופן לאנשים שיודעים שיש להם תפקיד אמיתי בעולם, ולקחו על עצמם את המחוייבות לא רק ללמוד מהי הדרך שלהם, אלא לצעוד בה באופן מעשי יום יום.
אם אתם מרגישים שאתם חלק מאותם אנשים, שיש בהם מחוייבות אמיתית לדייק את עצמם ואת השליחות שלהם, ולהתחיל לצעוד בנתיב השליחות שלהם באופן מעשי, אני מזמין אתכם ליצור איתנו קשר ולקבל את כל הפרטים לגבי הקהילה, התהליך שתעברו בה והדרך להצטרף ולהיות חלק מקבוצת אנשים שיום שיום פועלת באופן מעשי למימוש האמיתית של השליחות שלהם בעולם.
ליצירת קשר
אנחנו מחכים לכם!
שלכם, ערן.
נ.ב. – הנה מה שמספרים חלק מחברי הקהילה, על התהליך שהם עברו ועוברים:
הוא סיפר לי קצת על עצמו, ועל המקום שהוא נמצא בו, לקראת פרישה מארגון גדול, יש לו חלום להקים עסק בתחום מסויים, ורוצה לחסוך זמן, כסף וטעויות. ולכן פנה והתעניין בליווי.
שוחחנו ואז הבנתי שהדבר שהוא מחפש קודם כל הוא לדעת האם הכיוון שבחר מדוייק ונכון עבורו. הוא מתחיל עכשיו סוג של "קריירה שניה" באמצע החיים, ולא רוצה לבזבז את זמנו ואת עצמו בנסיונות.
הוא רוצה לדעת כמה שניתן שהוא בכיוון שמתאים לו.
ואז הוא זרק את המשפט: "אבל אני מחפש תהליך פרקטי. לא משהו רוחני".
האמת היא שאני מבין אותו. גם אני כמוהו. או לפחות הייתי כמוהו. גם אני, מרבית חיי חיפשתי את הדברים הפרקטיים, המעשיים. חלק גדול מהקריירה שלי אני לימדתי ועודני מלמד עקרונות של "הצלחה מעשית".
בשיחה ביננו הקשבתי לו. ובמקביל גם הקשבתי לעצמי, לאינטואיציה שלי, והבנתי שלפני שאנו ניגשים לכלים הפרקטיים והעסקיים, הוא צריך לעבור תהליך אחר. הוא צריך לעבור תהליך פנימי ועמוק יותר.
אנו חיים בעידן שאין לנו סבלנות לתהליכים. הכל נגיש, מהיר ומיידי. אנו רוצים תוצאות כאן ועכשיו! אנו מחפשים את הכלים והאסטרטגיות שיביאו לנו תוצאות מיידיות. אנו רוצים את התכ'לס.
וגם הוא רצה.
ויכולתי לתת לו את זה. הרי אני עושה זאת כל הזמן עם לקוחות אחרים.
אבל היתה לי ידיעה פנימית שאם אזרום עם הבקשה שלו, ונתמקד בכלים העסקיים הפרקטיים, בשלב שהוא נמצא בו כעת, אני לא באמת אעזור לו. ואולי אפילו אפגע בו יותר מלעזור, כי לא זה מה שהוא באמת צריך כרגע.
הלקוחות שלנו באים אלינו תמיד עם מה שהם חושבים שהם רוצים. אבל יש לפעמים פער בין מה שהם רוצים, ובין מה שהם צריכים באמת.
אני רואה כחלק מהשליחות שלי, כחלק מהתפקיד שלי, להיות מאד קשוב ומדוייק עם הלקוחות שלי, ועבור הלקוחות שלי. ובמקרה שלו, ידעתי שאנו צריכים קודם כל להתמקד פנימה. לעבור תהליך פנימי של דיוק. לזהות באמת מי הוא ומה השליחות שלו בעולם, ורק אחר כך לפנות לתהליך העסקי ולמימוש העסקי של השליחות שלו.
ואז הסברתי לו את זה. הסברתי לו מה אני חושב שבאמת מתאים ונכון לו בנקודת הזמן שהוא נמצא בה.
הסברתי לו שאני מאמין שקודם כל כדאי שידייק את עצמו, יבין מה השליחות האמיתית שלו, ורק אחר כך יצא לדרך עסקית. זה יהיה מאד פרקטי עבורו, בגלל שהוא קודם כל יוודא שהכיוון שהוא צועד בו הוא נכון ומדוייק עבורו. ראיתי לא מעט בעלי עסקים, כולל אני עצמי בתקופות מסויימות, שהיו כל כך עסוקים בהתקדמות ובטיפוס על סולם ההצלחה, רק בשביל לגלות שהסולם שעון על הקיר הלא נכון…
סיימתי את ההצעה שלי במילים: "אתה אולי תקרא לתהליך הזה רוחני, אבל אני יכול להבטיח לך שזה יהיה התהליך הרוחני הכי פרקטי שתעבור!" ????
ולשמחתי הוא הסכים. זה הדהד לו נכון מבפנים. זה הרגיש לו מדוייק. ויצאנו לדרך ביחד.
אתמול אמרה לי חברה קרובה שפגשתי סוף סוף לאחר שחזרתי מהטיול הארוך שלנו, שאני נראה לה היום "רוחני" יותר. אולי… אני יודע שאני היום מדוייק יותר. ברור יותר עם עצמי, מה נכון ומה לא נכון. וגם מי נכון לי ומי לא נכון לי.
אני יודע היום, שלתהליכים שאנשים קוראים "רוחניים" יש משקל עצום בהצלחה שלנו. בכל מימד, ובוודאי במימד העסקי. והתהליכים הללו הם סוג של "רוחניות מעשית", מאד מאד פרקטית ומאד מאד מקדמת. למי שפתוח לכך ומוכן לעשות תהליך, ולא רק לחפש פתרונות של "זבנג וגמרנו" או סוגים שונים של "גלולות קסם".
וזו בעיני פריצת הדרך החדשה בעולם העסקי כיום. לשלב תהליכי עומק פנימיים לצד תהליכים וידע עסקי מוביל.
זה מה שאנו עושים כבר למעלה משנתיים עם עסקים שונים בקהילת "השליחות" שלנו. והתהליכים שאנשים חווים שם הם מרגשים, מדוייקים, ובעיקר – אפקטיביים – גם במימד העסקי, וגם במימד האישי / רוחני.
מוזמנים להציץ כאן, ולראות קצת ממה שמספרים על כך האנשים בקהילת "השליחות", וגם בהזדמנות הזו להרשם להדרכה מיוחדת שאערוך בנושא ביום שלישי הבא, ה-11 ביולי.
לפני מספר ימים קיבלתי הודעה שנשלחה אלי בפייסבוק. הודעה לא קצרה שבה ניב (שם בדוי) פרש לפני את קורותיו, וסיים בשאלה: מה אתה היית עושה?
האמת היא שאני ממש לא נוהג לתת סוג של "יעוץ" מהסוג הזה במייל או בהודעות פייסבוק. זה אף פעם לא היה נראה לי נכון, או רציני. אבל הפעם, משהו בדברים שהוא כתב לי מאד נגע בי והחלטתי לחרוג מהרגלי 🙂
ולאחר שעניתי לו, חשבתי שהשאלה שלו והתשובה שכתבתי לו יכולים לשרת עוד הרבה אנשים אחרים, וקיבלתי את רשותו לפרסם אותם בעילום שם כמובן, תוך השמטת פרטים מזהים.
הנה ההודעה שלו:
הי ערן,
קראתי עליך הרבה, קראתי דברים שאתה כתבת וצפיתי במספר הרצאות שלך.
מאוד התרשמתי, סחפת אותי ושינית לי הרבה מהשקפת העולם שלי. אני חייב לך תודה גדולה על כך. אתה מצליח להשפיע לטובה על חיים של אנשים רבים. מעריך אותך מאוד על כך!
הגעתי למבוי סתום, אני לא מצליח למצוא אף אחד שיידע לתת לי המלצה אובייקטיבית. מההיכרות שלי איתך, אני חושב שתוכל להמליץ לי כיצד לפעול. אני נמצא בצומת דרכים בכל הקשור לניהול קריירה.
אני מתנצל מראש, זה קצת ארוך…. אשמח אם תוכל להקדיש 5 דקות מזמנך על מנת לעזור לי.
שמי ניב (שם בדוי), בן 32 קצין בצה"ל. אני אחראי על עשרות חיילים וקצינים. מדובר בתפקיד משמעותי ומאתגר מאוד עם אחריות כבדה ומחיר משפחתי כבד שאני משלם על מנת שהארגון שאני אחראי עליו ימשיך להגיע להישגים גבוהים.
בימים אלו ניצב בפני צומת דרכים משמעותית בחיי.
מצד אחד יש לי אופק שירות בתחום שבו אני משרת. יש לציין שהתפקיד אותו אני ממלא עכשיו הוא תפקיד נישה בתחום, בקיץ הקרוב צפוי אני לעבור לתפקיד אחר. משיח עם מפקדיי בכל הרמות נראה כי באופן טבעי הדרך די סלולה ובהנחה שאבצע את התפקידים הנכונים ואמשיך לקבל חוות דעת חיוביות, באזור גיל 36/37 אהיה רלוונטי להתמודדות על תפקיד ודרגה בכירה יותר בתחום. מצד שני, איני מרגיש סיפוק ממה שאני עושה, אני מרגיש שאני לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלי ולמצות את עצמי. בראיה לעתיד איני רואה עצמי מבצע תפקידים בתחום – גם במחיר של לא להתקדם לדרגה בכירה יותר.
בחודשים האחרונים אני שוקל ברצינות להשתחרר. לוותר על הפנסיה התקציבית, לוותר על פנסיית הגישור בעוד 11 שנים – נכון, מדובר במהלך לא כלכלי, אבל… אני לא רוצה להגיע לגיל 50/60, להתבונן לאחור ולהגיד לעצמי שכל חיי עשיתי משהו שלא אהבתי.
קצת פרטים נוספים עליי:
מדובר בתפקיד הראשון שלי בדרגה הנוכחית, לא רציתי להגיע לתפקיד הזה משום שהוא לא נחשב באותה תקופה תפקיד בליבה, נחשב כתפקיד עם אחריות מאוד כבדה ללא התגמול שאמור להיות נלווה לכך. נקראתי לדגל, אמרו לי שאני הקצין הטוב ביותר לקידום באותה תקופה והמקום צריך אותי.
לפני התפקיד למדתי משפטים במסגרת תוכנית "אופק" לקצינים מצטיינים – אהבתי את המקצוע, השקעתי מאוד בלימודים, סיימתי בהצטיינות, לימדתי סטודנטים בתחילת דרכם והייתי חלק מתוכנית המצוינות של המכללה.
אני אוהב את המסגרת הצבאית ולכן הבטחתי לעצמי לא להרים ידיים לפני שאני מנסה לעבור עולם תוכן אחר. תחום שבו אוכל למצות את יכולתי וסוף סוף לאהוב את מה שאני עושה (כמובן שהכל נעשה בתיאום וסיוע של מפקדיי). אגב, אין זה ברור מאליו לעבור לתחום אחר ולהתחיל מהתחלה כשאתה בן 32 בדרגה שלי, הסיכוי להתקדם בעולם מקצועי חדש זה הוא נמוך, אבל.. הדרגה הבאה היא לא תכלית הכל.
בגלל האופציה שאני צפוי להשתחרר מצה"ל בקיץ הקרוב, חודשים האחרונים ביררתי את סיכויי הקבלה שלי להתמחויות בתחום המשפטים. פניתי ל-3 מקומות, שלושתם הביעו נכונות לקלוט אותי.
אני אוהב לעבוד עם אנשים, אני מסור וטוטאלי, מאמין בפרואקטיביות. יש לי ניסיון לא רע בניהול והבאת ארגון מנקודה אחת לנקודה אחרת תוך רתימת הכפופים אליי ועבודה משותפת עם עמיתים וגופי מטה.
פרטים נוספים:
מחישוב גס את כספי הפנסיה שאני צפוי לקבל בהנחה ואשאר עד לגיל הפרישה (נקבע כרגע ל-42 בעקבות מודל הקבע החדש) הסכום הוא 7,000 נטו בחודש (לפני תיאום מס). כמובן שלא מדובר בסכום זניח אבל אני כלל לא בטוח ששווה לעשות משהו שאיני מתחבר אליו עוד 11 שנה רק לשם הפנסיה בקצה.
אשתי בתחילת דרכה כעובדת בארגון גדול וקודמה לאחרונה. בהתייעצויות השונות שאנו מנהלים בשאלה האם להישאר בצבא או להשתחרר, היא נוטה להמליץ לי להשתחרר למרות הקושי הכרוך בכך.
כל מי שאני מתייעץ איתו והוא משרת בצה"ל/המפקדים שלי/עמיתים לבסיס/לתחום – לרב ממליצים לי להישאר בשירות הצבאי. אני לא בטוח שהראייה של אותם עמיתים הינה אובייקטיבית (למרות שיש לי הערכה גדולה כלפיהם).
איני יודע כיצד לפעול, מדובר בהתלבטות קשה מאוד.
אשמח שלנוכח ניסיונך והשקפת עולמך תוכל להמליץ לי מה לעשות. מה אתה היית עושה?
והנה התשובה שלי:
הי ניב, נעים להכיר 🙂 ושמח שאתה מפיק ערך מהפעילות שלי – תודה!
אין כאן תשובה אחת פשוטה, ולכל דרך שתבחר מן הסתם יש את היתרונות / חסרונות שלה. אני רוצה להתחיל בהמלצה כללית, ואח"כ משהו קצת יותר ספציפי.
וההמלצה היא – קודם כל להקשיב ללב שלך. זה בסדר שאתה מחפש לקבל עצות / דעות / פרספקטיבות מאחרים, אבל בסופו של יום אף אחד המייעצים לא יצטרך לחיות עם ההשלכות של ההחלטות שלך, ולכן ללכת עם הלב והאינטואיציה זו הדרך הנכונה תמיד בעיני.
וכעת למשהו ספציפי יותר – אני מאמין שבאנו לעולם הזה לסיבוב קצר יחסית, וככזה עלינו למצות אותו. אני גם מאמין שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד משמעותי בעולם שנועדנו למלא – שליחות כל שהיא. ואני גם מאמין שבכל רגע אנו יוצרים לעצמנו את ההזדמנויות שלנו.
לצערי יותר מדי אנשים חיים כ"שבויים" בתוך כלא שהם עצמם יצרו. כלא של תפיסות ואמונות שכולאות אותם במקומות שהם לא אוהבים להיות בהם. יש לנו כל מיני שמות ל"כלא" הזה. כמו "ככה צריך", "זה מה שנחשב / נכון / כולם עושים", "אני חייב להתפרנס" וכן הלאה. לפעמים אנו כל כך שבויים, עד שאנו לא רואים אפשרויות אחרות.
אני מסכים עם מה שכתבת לגבי לבזבז עוד 11 שנים במקום שאתה לא אוהב ולא נהנה להיות בו. כסף תמיד תוכל ליצור, ואם אתה רוצה להבטיח לעצמך את הפנסיה, תתחיל כבר היום להשקיע בנדל"ן למשל, זה יבטיח לך פנסיה הרבה יותר בטוחה מכל קרן פנסיה אחרת (למרות שאכן הפנסיה הצבאית היא כנראה הכי טובה שיש).
אני לא מופתע שכשאתה מתייעץ עם העמיתים שלך הם מייעצים לך להישאר בצבא. זה ברור… ראשית הרי זה מה שהם עצמם מכירים. ושנית אם יגידו לך שכדאי לך לעזוב, והם עצמם נשארים – מה זה אומר עליהם? אני מאמין בלהתייעץ עם אנשים שעשו את מה שאני רוצה לעשות בהצלחה ומהם לקבל עצות. כי כל אחד אחר מדבר מהרהורי ליבו ומפחדיו ולא מנסיונו המעשי
אז אם הייתי בנעליך, בהחלט הייתי בוחן אפשרויות בחוץ. אני כן ממליץ לך לבחון מה באמת מתאים ונכון לך, ולאו דווקא רץ מייד לברור ומובן מאליו כמו משפטים, רק בגלל שלמדת ויש לך תואר במשפטים… יש לי תואר ראשון בהנדסה ותואר שני במנהל עסקים, אבל אני לא עוסק ב"מקצוע" הזה, לדעתי אני עושה דברים הרבה יותר משמעותיים כיום, מאשר אם הייתי נשאר מהנדס… אז תן לעצמך את הזמן לברר מה באמת אתה רוצה לעשות, ומה התפקיד האמיתי שלך בעולם…
ניכר ממה שכתבת שבורכת באישה מדהימה שתומכת ומפרגנת לך, וזו זכות גדולה. זה כח אדיר. שתף אותה לכל אורך הדרך, בעיני הזוגיות שלנו היא בסופו של דבר הבסיס הכי יציב שיש לנו. אנו יכולים לעבור הרבה אתגרים וקשיים כשיש לנו כזו. אני לא היייתי יכול לעשות דבר לולא התמיכה והעזרה של ויקי אשתי.
בשורה התחתונה – לך עם הלב שלך. ואם הלב שלך רוצה דברים אחרים ממה שאתה עושה היום ומסגרות אחרות – לך עם זה. הצבא אולי יפסיד בטווח הקצר קצין מעולה ומבטיח, אבל העולם ירוויח אדם מאושר, ממומש שמביא ערך גבוה לעולם.
הנה כמה דברים שאתה יכול להעזר בי ובפעילות שלי אם זה מרגיש לך נכון ומקדם עבורך: ראשית, אם לא קראת, ממליץ בחום שתקרא את ספרי השני "להתעורר", הוא נועד בדיוק לאנשים בנקודה שאתה נמצא בה – www.towakeup.co.il
שנית, אם אתה מרגיש שתרצה סוג של ליווי / יעוץ יותר מעמיק איתי, אפשר גם לתאם כזה. אני אמנם כעת בטיול ארוך בחו"ל, אבל אני ממשיך לתמוך ולעבוד עם לקוחות נבחרים גם משם.
ודבר אחרון, אם תרצה להעמיק בבירור השאלה המהותית של מה התפקיד שלך / השליחות שלך בעולם – יש לנו גם תהליכים מאד מעמיקים לזה.
אני חושב שיצאה תשובה לא פחות ארוכה מהשאלה 🙂 בכל מקרה, שמחתי להכיר והמון הצלחה בכל מה שתבחר!
השבוע בהדרכה המיוחדת שערכתי עם דניאל בן ארי על "כיצד להגדיל את האנרגיה העסקית שלכם" נתנו למשתתפים לשאול את עצמם שאלה אחת חשובה.
זו שאלה שקל לשאול אותה, אבל לא תמיד קל או פשוט לענות עליה.
לא קל תמיד לענות עליה, כי בהרבה מקרים אנו לא באמת יודעים את התשובה הנכונה.
יש לנו תשובות שנראות לנו נכונות, אלו הן בדרך כלל תשובות שנגזרות מתוך "מה שצריך" או "מה שנחשב" או "מה שנכון"…
אבל הן לא תשובות אמיתיות לשאלה הזו.
השאלה ששאלנו אתמול היא: "למה?".
זהו. זו השאלה. אמרתי לכם שהיא פשוטה, לא?
"למה אני קם בבוקר?"
"למה אני עושה את מה שאני עושה?"
"למה אני בעולם הזה?"
בעיני אלו הן שאלות משמעותיות. שאלות שכל אדם שיש לו דחף פנימי להשפיע ולהשאיר חותם בעולם שלנו, חייב לשאול את עצמו.
התשובה כאמור לא תמיד פשוטה.
אגב, אם לא עולה לכם בראש מיד תשובה ברורה ובהירה, ואתם מוצאים את עצמכם חושבים על כך ומנסים להבין מהי התשובה "הנכונה", זהו אולי סימן לכך שאין לכם באמת תשובה אמיתית לשאלה הזו.
וזו לדעתי סיבה עוד יותר טובה לעסוק בכך…
ניטשה אמר פעם ש"מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל איך".
וזה נכון.
ה"למה" נותן לנו כח מאד משמעותי לחיים. הוא נותן לנו כוח לנוע קדימה, להתקדם ולפעול, גם כשהמציאות לא תמיד מתאימה את עצמה לתוכניות שלנו.
ה"למה" נותן לנו כח להתמודד עם קשיים ואתגרים בדרך.
ה"למה" נותן לנו כח להמשיך גם כשקשה.
ה"למה" נותן משמעות לחיים שלנו.
אני חושב שכל אחד מאיתנו, רוצה לדעת ובעיקר להרגיש שהתקופה שלו כאן בעולם היא בעלת משמעות.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו נמצא כאן כדי להשפיע ולהפוך את העולם לקצת יותר טוב מאיך שקיבלנו אותו.
אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש "למה".
לא תמיד אנו מודעים וערים לו.
לפעמים יש לנו הרבה "מיסוך" שמסתיר לנו את ה"למה" הזה. המיסוך הזה הוא לפעמים הפחדים שלנו, לפעמים ההרגלים שלנו, ולפעמים סתם חוסר מודעות.
אז מה "הלמה" שלכם?
ואם אתם רוצים לעשות צעד משמעותי לכיוון ה"למה" שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף עכשיו לכנס הישראלי הראשון לעסקים מבוססי שליחות.
זהו כנס יחודי, המיועד לבעלי עסקים שרוצים לקבל כלים שיווקיים חדשניים, להחשף ולהצטרף לעולם החדש של העסקים – בארץ ובעולם.
ההשקעה מצחיקה – רק 267 ₪ למשתתף (עד ה-26/8 בהרשמה המוקדמת) וכוללת ארוח וכיבוד מלא לאורך כל היום.
לפני כשבועיים, התקיימה ההשקה של הספר החדש שלי "להתעורר".
הכל היה מוכן… הספרים החדשים, הכיבוד, הצוות היה במקום…
ואז החלו האורחים להופיע.
אחת האורחות נגשה אלי מזועזעת, והראתה לי תמונה שצילמה כמה דקות קודם לכן, בכניסה לבניין.
היא סיפרה לי שבכניסה לבניין ישב קבצן שביקש ממנה כסף לארוחה הבאה שלו… הנה התמונה שהיא הראתה לי:
האמת שקצת התבאסתי שזה מה שקיבל את פני האורחים שהגיעו להשקה של הספר, אבל הייתי עסוק בלקבל את פני הבאים, ובעיקר עדיין לא ידעתי מה עוד מצפה לי…
שאר המוזמנים והאורחים הגיעו, ולאחר קצת כיבודים, דיבורים וחיבוקים התכנסנו באולם.
התחלתי לשאת כמה דברים, האמת שמאד התרגשתי…
ולפתע הוא פרץ לחדר ונכנס… הקבצן…
הוא נכנס, התחיל להפריע, להסתובב בין האנשים ולבקש כסף.
הקהל היה בשוק.
פדיחה איומה… גם ההורים שלי היו שם…
אנשים לא ידעו מה לעשות עם עצמם. וגם אני לא…
הוא התחיל לדבר על עצמו, ואיך הוא הגיע למצב הזה, וביקש כסף, עבר עם כוס פלסטיק ולא עזב את האנשים עד אשר הוציאו משהו מהכיס ושמו בכוס…
הסתכלתי עליו…
הסתכלתי שוב…
ולא חשתי כלפיו רחמים, ואפילו לא כעס.
האמת שחשתי כלפיו גאווה גדולה.
הייתי מאד גאה לראות אותו עומד שם. הייתי מאד גאה, כי ידעתי שבשבילו, הוא כרגע בשיא ההגשמה שלו.
ידעתי שהוא עושה את הדבר שהוא הכי אוהב לעשות, ושהוא חלם כל חייו לעשות.
שלא תבינו אותי לא נכון, הוא לא חלם כל חייו להיות קבצן.
הוא חלם להיות שחקן.
כן, הקבצן הזה, הוא לא אחר מאשר השחקן יובל שוורצמן.
את יובל זכיתי להכיר לפני מספר שנים, וגם ללוות אותו בדרכו העסקית.
הסיפור של יובל מופיע בהרחבה בספר החדש שלי "להתעורר".
כמה ימים לפני ההשקה של הספר, יובל הציע להפתיע אותי בהשקה, ו… זרמתי איתו 🙂
אז הכל בסדר, וגם ההורים שלי נרגעו… 🙂
והנה הקטע מתוך הספר "להתעורר" עם הסיפור של יובל:
יובל שוורצמן מספר: "בצבא שירתתי ביחידת 8200, יחידת המחשוב של חיל המודיעין, כך שהמעבר לעבודה בהיי-טק לאחר השחרור היה טבעי בעבורי, ולכאורה מתבקש. עוד בזמן לימודי בתיכון התעוררה בי התשוקה ללמוד משחק ולשחק. אבל המסר שקיבלתי מהוריי, שניהם מוסיקאים, היה 'שלא תעז לעסוק במה שקשור לאמנות, כי אי אפשר להתפרנס מזה'.
התחלתי לעבוד בחברת היי-טק בהרצליה פיתוח, ולאחר חודשיים כבר היה לי ברור לגמרי שזה לא בשבילי. נשארתי שם בגלל הכסף. התאטרון מאוד משך אותי. זה ממש הדיר שינה מעיניי. התחלתי לחפש אפשרויות נוספות להרוויח כסף. התחלתי לקחת קורסים על נדל"ן ושוק ההון. לנדל"ן יותר התחברתי, ובעיקר התחברתי למרצה. למעשה הוא עשה את מה שאני רציתי לעשות. פניתי אליו וביקשתי להתלוות אליו, כדי לראות בפועל כיצד הוא עושה את זה. אמרתי לו שאעזור לו בכל מה שהוא צריך, ושהוא לא יצטרך לשלם לי על כך דבר. הוא הסכים, והתחלתי ללוות אותו בעשייה היומיומית שלו. התלוויתי אליו לסיורי שטח בערים כשהוא היה מחפש נכסים מעניינים, עבדתי בשיפוץ נכסים שהוא רכש (ללא תמורה), הייתי מוכן לעשות הכול רק כדי להיות לידו וללמוד ממנו. למדתי איך לחפש נכסים, כיצד לשפץ ולהשביח אותם, איך לעמוד מול הבנק ולקבל הלוואה ומימון.
חודשיים לאחר שהתחלתי להתלוות אליו כבר רכשתי את הנכס הראשון שלי. הבנתי שאני צריך להכיר יותר לעומק את תחום השיפוץ והשבחת הדירות, ולכן התפטרתי מההי-טק, והתחלתי לעבוד כעובד זמני אצל כל מיני שיפוצניקים ואינסטלטורים. השכר שלי כמובן ירד מ-100 ₪ לשעה, לשכר של 18 ₪ לשעה. מפני שהייתי כל כך גרוע בזה, היו מוכנים לשלם לי רק 12 ₪ לשעה. אבל הייתי מאושר. הייתי חוזר הביתה לאחר יום עבודה בשיפוצים ב-15:00, והרגשתי שקיבלתי את החיים שלי חזרה. לאחר כחודש נוסף רכשתי דירה נוספת. למעשה השתמשתי בחסכונות שהיו לי ובהלוואות שלקחתי מהבנק.
המטרה שלי הייתה להגדיל את ההון העצמי שלי דרך קניית נכסים, השבחה ומכירה שלהם, ובמקביל ללמוד משחק בצורה רצינית.
נרשמתי לארבעה בתי הספר למשחק המובילים בארץ. כולם דחו את בקשותיי להתקבל ללימודים אצלם. במשך שנה שלמה עסקתי רק בנדל"ן. התקיימתי בעיקר מהחסכונות שלי, אבל בניתי את היכולות והניסיון שלי בנדל"ן. נרשמתי גם למכינה של בית ספר למשחק. שוב נרשמתי לבחינות בבתי הספר למשחק. ופעם נוספת נכשלתי בכל הבחינות.
הבנתי שמשהו בגישה שלי עוצר אותי ומפריע לי. זו הייתה תקופה של התפתחות אישית מדהימה. הגשתי בקשה נוספת לבית הספר למשחק של ניסן נתיב, והפעם התקבלתי.
במקביל המשכתי לרכוש עוד נכסי נדל"ן. כל נכס שרכשתי יצר לי הכנסה חודשית נוספת מההשכרה שלו. המטרה שלי הייתה להגיע להכנסה כמו שהייתה לי כשעבדתי בהיי-טק – 10,000 ₪ נטו בחודש.
בתחילת דרכי, בני המשפחה שלי והחברים שלי התנגדו מאוד לפעולות שלי. הם טרחו לספר לי כל הזמן סיפורי אימה על אנשים שהפסידו כספים ונכשלו. היה להם גם מאוד מוזר לשמוע שאני נעזר במנטור. הם לא הבינו את זה. אבל אני יודע שזה היה מפתח משמעותי להצלחה שלי.
הבנתי עד כמה המנטור שנעזרתי בו קידם אותי. חברתי לאדם נוסף ששימש כמנטור בעבורי, וביחד נסענו לארה"ב והתחלנו לרכוש נכסים להשקעה גם שם.
במשך שלוש שנים למדתי משחק, והשקעתי בנדל"ן. לאחר שלוש שנים של לימודים, היו לי די נכסים שייצרו לי את ההכנסה הפסיבית שרציתי – כמו שהרווחתי בהיי-טק לפני שעזבתי.
המשכתי לרכוש עוד נכסים. והפעם, בני המשפחה שלי שראו שאני מצליח, החלו להתעניין ברצינות במה שאני עושה, והתחלתי לרכוש נכסים גם בעבורם. אחי הקטן הוא בן 23 ומשרת בקבע. ברשותו כבר שני נכסים שמעניקים לו הכנסה בגובה המשכורת הצבאית שלו. ההורים שלי לוחצים גם עליו שילך ללמוד הנדסה ולעבוד בהיי-טק, אבל הוא ממש לא מבין לשם מה הוא צריך לעשות את זה.
היום אני מרגיש מבורך. אני קוטף את הפירות של ההשקעה העצומה שלי. לאנשים מהצד זה יכול להיראות כמו סיפור "סינדרלה", אבל זה ממש לא כך. אין כאן נסים. זה לא סיפור מהאגדות. יש כאן סיפור על עבודה קשה, על התמודדות עם קשיים ואתגרים, והתמדה. אני לא רואה את עצמי כאדם יוצא דופן. כל חיי הייתי די ממוצע. אבל אני טוב בלעבוד קשה, בלהתמיד, ובלא לתת למציאות להכניע אותי. נכשלתי שמונה פעמים עד שהצלחתי להתקבל לבית ספר למשחק, והיום אני משחק בתאטרונים המובילים בארץ.
הגישה שהחזקתי בה הייתה תמיד חיובית. תמיד רציתי לקום בבוקר ולהרגיש שאני עושה משהו בעל ערך ובעל משמעות. היום אני מקיים את השליחות שלי ומביא את הברכה שלי לעולם דרך המשחק, וכמלווה אנשים אחרים בהשקעות הנדל"ן שלהם. אני עוזר להם לעשות בדיוק את מה שעשיתי לעצמי.
מה שמאוד עזר לי בתהליך היה שהקפתי את עצמי תמיד במסרים מעצימים וחיוביים, הרצאות מעשירות, הצהרות חיוביות, ונעזרתי במנטורים לכל אורך הדרך. כל שקל ששילמתי למנטור החזיר את עצמו פי כמה וכמה – לפחות פי 10 אם לא יותר.
אז כעת אתם יכולים להבין מדוע אני גאה ביובל?
הספר החדש "להתעורר" כבר הגיע לחנויות בכל הארץ ואתם יכולים למצוא אותו שם.
ולמי שירכוש את הספר אני מעניק גם מתנה מיוחדת – תוכלו לקרוא על כך כאן באתר החדש של הספר "להתעורר".
לפני קצת יותר משנתיים, הזדמן לי לצפות באחד הפרקים בתוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ.זו היתה התוכנית על מובטלי ההייטק בני ה-40.
התוכנית שמה זרקור על מה שהוגדר בה כ"תסריט האימה של בני ה-40+ בישראל".
מדובר באנשים מוכשרים, משכילים, כשרוניים, ובעלי ערך רב. שמצאנו את עצמם מחוץ למעגל התעסוקה וכמעט ללא יכולת לחזור אליו.
הסטטיסטיקות כבר אז הראו, שיש להם פחות מ-50% סיכוי לחזור ולמצוא שוב עבודה.
רואיינו 3 אנשים בכתבה ההיא, 3 בני 40+, בני גילי, שעבדו במשרות נחשקות בהייטק, ומצאו את עצמם ללא עבודה.
צפיתי בתוכנית ולהפתעתי גיליתי שאני מכיר אישית אחד מהם. בן גילי ממש. כמוני עבד בחברת הייטק מובילה בארץ.
הופתעתי עוד יותר לגלות שהוא כבר שנתיים בבית, ללא עבודה.
לא צריך לתאר לכם מה ההשפעה של זה על החיים שלו ועל המשפחה שלו.
הוא תאר את שגרת היום שלו שהיתה בעיקר ממוקדת בלשלוח עוד ועוד קורות חיים.
באותם רגעים כשצפיתי בו בתוכנית ההיא, שם נזרעו הזרעים הראשונים לספר החדש שלי "להתעורר".
ראיתי בתוכנית הזו אנשים מוכשרים ובעלי יכולות, שברגע אחד הפכו לאנשים נזקקים. אנשים שתלויים באחרים למחייתם, מתדפקים על דלתות וארגונים, או מתפשרים על עבודות בשכר מצחיק רק כדי שיוכלו להביא עוד קצת כסף הביתה. ולשרוד.
הדהים אותי לראות שאצל אף אחד מאותם אנשים לא חלפה בראש המחשבה של לצאת לדרך עצמאית. אף אחד מהם לא ראה שיש אולי עוד אפשרויות חוץ מאשר להזדקק למישהו אחר שיעסיק אותו ויעניק לו קצת בטחון ושקט.
גם אני הייתי כך בעבר.
כל מה שיכולתי לראות ולחשוב עליו היה לעבוד עבור מישהו אחר. לא ראיתי ולא הכרתי שום אפשרות אחרת.
וזה לא חייב להיות כך.
יש היום עוד כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה פתרונות נוספים.
שאנשים רבים פשוט אינם מודעים להם, ואינם רואים את קיומם.
ולכן זה חשוב לי.
חשוב לי שעוד אנשים יפתחו לאפשרויות שעומדות בפניהם…
חשוב לי שעוד אנשים יכירו בערך האמיתי וביכולות שלהם…
חשוב לי שיותר אנשים יקחו אחריות על עתידם הכלכלי ועל האושר שלהם…
חשוב לי שליותר ויותר אנשים יתפוגג ערפל הפחד שעוצר אותם…
חשוב לי שעוד ועוד אנשים יתעוררו.
יתעוררו לחיים טובים יותר עבורם.
וזה הזמן שבו אני מזמין אותך באופן אישי להצטרף אלי.
להצטרף אלי במשימה הזו – להפיץ את המסר הזה לכמה שיותר אנשים.
הספר החדש "להתעורר" פורש בפני האנשים את ההזדמנויות והאפשרויות הקיימות עבורם כיום.
והמשימה שלי היא להעביר את המסר ולהראות את ההזדמנויות הללו לכמה שיותר אנשים.
ולכן גם בחרתי לעשות קמפיין מימון המון לספר. כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים להיות שותפים בכך.
ולכן גם החלטתי לתרום בעצמי 5% מכל כמות הספרים הכוללת שתרכש במהלך הקמפיין לטובת ספריות ציבוריות בכל רחבי הארץ. כי אני יודע שישנם אנשים שפשוט אינם מודעים לאפשרויות ולהזדמנויות הקיימות בפניהם.
אני מזמין אתכם להסתכל סביבכם ולראות מי מהאנשים החשובים לכם יכולים להיעזר בספר ובמסרים שבו וזקוקים לכך.
לכולנו יש אנשים סביבנו שאנו יודעים שכבר אינם נהנים בעבודתם ובמה שהם עושים. אבל הם מפחדים לעשות שינוי, האמת שאפילו המחשבה על כך מעוררת בהם פחד גדול.
כל מי שעשה שינוי משמעותי כזה בעברו יכול להזדהות עם זה.
לכולנו יש חברים כאלו. ואני מזמין אתכם להושיט יד לחברים שלכם.
זה הדבר הכי קל פשוט והכי משמעותי שאתם יכולים לעשות עבורם כעת.
להושיט להם יד ולהראות להם פתח לעולם חדש שהם פשוט לא רואים כרגע.
אני מזמין אתכם להצטרף לקמפיין – לרכוש עותק לחברים שלכם או לתרומה, וגם להנות מהמתנות היחודיות שהכנתי בקמפיין גם לעצמאיים ובעלי העסקים שביניכם…
לפני מספר ימים בפגישה עם לקוח, דיברנו על כך שישנם בעלי עסקים שיש להם קושי למכור את המוצר או השרות שלהם.
תוך כדי השיחה, הוא שאל אותי את השאלה – "מי הם החיילים הטובים ביותר?"
שאלתי אותו – מי?
והוא השלים – "החיילים הטובים ביותר הם אלו שאינם מפחדים למות!".
הכוונה שלו היתה, שאותם חיילים שנלחמים בלי לפחד למות, יפעלו ממקום בטוח יותר, ועם מוטיבציה גבוהה יותר.
זה הזכיר לי קטע שקראתי לפני שנים בספרו של נפוליון היל "חשוב והתעשר" שבו הוא מספר על לוחם גדול שעומד בפני קרב, והוא צריך לקבל החלטה שתבטיח את הצלחתו בקרב. הוא עמד לשלוח את לוחמיו להתמודד מול צבא רב עוצמה עם כמות גדולה יותר של לוחמים. הוא העלה את לוחמיו לספינות, הפליג לארץ האוייב, פקד עליהם לרדת מהספינות ואז נתן את הפקודה לשרוף אותן מול עיניהם. ואמר להם: "אתם רואים את הספינות שעולות באש. משמעות הדבר היא שאיננו יכולים לעזוב את החופים חיים אלא אם כן ננצח. אין לנו ברירה כעת – ננצח או נאבד".
הם ניצחו.
המסר שלי הוא לא שצריך להיהרג למען המטרות שלנו, אבל שבהחלט נכון להאמין בהן ברמה כזו.
בעלי עסקים שמתקשים למכור את המוצר או השרות שלהם, למעשה מפגינים את ההססנות שלהם שנוגעת למוצר או לשרות שלהם.
הם, בתוך עצמם פנימה, לא לגמרי סגורים עד הסוף שזה המוצר הכי טוב, הכי מתאים והכי נכון לאותו הלקוח.
וגם אם הם מספרים לעצמם שזה כך, המציאות מראה שזה לא כך. כי אם זה היה נכון, הם היו מוכרים ללא פחד וללא היסוס.
האם יצא לכם לקנות פעם ממישהו שדיבר על המוצר והשרות שלו בכזו אנרגיה, ומתוך שכנוע עמוק וידיעה פנימית?
אני בטוח שכן.
ואם תזכרו בכך, אני בטוח שהרגשתם את האמונה שלו במוצר שהוא מוכר ובאיך שהוא מציג אותו. וכנראה שזה גם מה שגרם ועזר לכם להחליט לרכוש ממנו.
ומצד שני, האם קניתם מאדם שדיבר בחוסר בטחון או בהיסוס על המוצר שלו?
אני בטוח שלא.
וזה לא בהכרח קשור בכלל למוצר או לשרות.
זה קשור לידיעה העמוקה מבפנים של האדם, שהוא יודע ועומד מאחורי מה שהוא מוכר.
בשנה האחרונה, לאחר שדייקתי והבנתי מה השליחות שלי בעולם, התחלתי לעבוד עם עסקים ובעיקר בעלי עסקים מאד מיוחדים.
אלו הם בעלי עסקים שפועלים מתוך שליחות אמיתית.
הם יודעים מה הסיבה שבגללה הם בעולם הזה, והם גם יודעים כיצד העסק שלהם מביא את השליחות שלהם לידי מימוש.
הם מפתחים ומקדמים עסקים מבוססי שליחות.
נוצרה לנו קהילה מדהימה, יוצאת דופן של בעלי עסקים כאלו, שהולכת גדלה ומתפתחת.
קהילה של אנשים שתומכת אחד בשני, עוזרת, מקדמת, ומביאה ערך עצום לעולם.
אנשים שעושים עבודת עומק אמיתית לזהות ולדייק את השליחות שלהם בעולם.
ואחר כך גם קל להם להציע את המוצרים והשרותים שלהם לאחרים.
הם מדברים על העסק שלהם ועל המוצרים שלהם מתוך ידיעה פנימית עמוקה.
הם החיילים הטובים ביותר – כאלו שלא מפחדים למות.
הם יודעים את הערך האמיתי שלהם, ושל מה שהם מציעים לאחרים.
והם מציגים זאת לאחרים בלי היסוס, ומוכרים בלי פחד ובלי היסוס.
הם לא זקוקים ל"טריקים ושטיקים" שיווקיים.
הם לא זקוקים לבונוסים, הטבות, אחריות ומוגבלות.
הם פשוט מדברים מהלב, ונוגעים בלב של הלקוח.
שיווק מבוסס יעוד במיטבו.
והתוצאות בהתאם.
אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, בואו לחוות במה מדובר בסדנת "התגלית" הקרובה.
נפגש?
שלכם
ערן.
אנו משתמשים בקובצי Cookie באתר שלנו כדי להעניק לך את החוויה הרלוונטית ביותר על ידי זכירת ההעדפות שלך וביקורים חוזרים. בלחיצה על "קבל הכל", אתה מסכים לשימוש בכל העוגיות. עם זאת, אתה יכול לבקר ב"הגדרות קובצי Cookie" כדי לספק הסכמה מבוקרת.
This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. These cookies ensure basic functionalities and security features of the website, anonymously.
Cookie
Duration
Description
cookielawinfo-checkbox-analytics
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookie is used to store the user consent for the cookies in the category "Analytics".
cookielawinfo-checkbox-functional
11 months
The cookie is set by GDPR cookie consent to record the user consent for the cookies in the category "Functional".
cookielawinfo-checkbox-necessary
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookies is used to store the user consent for the cookies in the category "Necessary".
cookielawinfo-checkbox-others
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookie is used to store the user consent for the cookies in the category "Other.
cookielawinfo-checkbox-performance
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookie is used to store the user consent for the cookies in the category "Performance".
viewed_cookie_policy
11 months
The cookie is set by the GDPR Cookie Consent plugin and is used to store whether or not user has consented to the use of cookies. It does not store any personal data.
Functional cookies help to perform certain functionalities like sharing the content of the website on social media platforms, collect feedbacks, and other third-party features.
Performance cookies are used to understand and analyze the key performance indexes of the website which helps in delivering a better user experience for the visitors.
Analytical cookies are used to understand how visitors interact with the website. These cookies help provide information on metrics the number of visitors, bounce rate, traffic source, etc.
Advertisement cookies are used to provide visitors with relevant ads and marketing campaigns. These cookies track visitors across websites and collect information to provide customized ads.
Other uncategorized cookies are those that are being analyzed and have not been classified into a category as yet.
תודה! ההרשמה שלך נקלטה
ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי.
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
