שמחתי להתראיין בפודקאסט המעולה קליקבילי עם יואל דורון ובו דיברנו על צמיחה עסקית ועסקים בדיגיטל.
דיברנו על העתיד לבוא, על העולם החדש בעידן הקורונה וההשפעה שלו על בעלי עסקים והעוסקים במקצועות הדיגיטל.
האזנה נעימה
רגע לפני שהסגר בעקבות משבר הקורונה החל להשתחרר והתחלנו לחזור ל”שגרה”, ענת אימבר בשירי קיימה איתי ראיון מעניין. בין השאר דיברנו על:
האם בעקבות משבר הקורונה, עדיין כדאי להיות בעל עסק ועצמאי או שעדיף להישאר שכיר?
כיצד להתמודד עם חוסר וודאות וחוסר בטחון, במיוחד לאור משבר הקורונה שפקד את העולם
מהם השרירים שכדאי לפתח בתקופות כאלו
מה אני ממליץ למי שפוטר או שהוצא לחל”ת לעשות כעת
מדוע אני חושב שכדאי להיכשל
תהליך ההתפתחות הרוחנית שעברתי לאורך השנים, וכיצד הוא משפיע גם על העסק שלי
ההתמודדות שלי עם מחלת הסרטן
מוזמנים לצפות ולהנות
את יובל שוורצמן הכרתי כבר בשנת 2013 (מסתבר שהוא הכיר אותי כבר מ-2008).
הוא תחילה הצטרף לקבוצת פרימיום יחודית שהובלתי לשכירים שהיו מעוניינים להקים עסקים ומאוחר יותר המשכתי גם ללוות אותו בדרכו העסקית המופלאה (עד היום).
הסיפור שלו תמיד מעורר בי השראה לאדם שעושה “את מה שצריך” ולא את מה שנוח, על מנת להתקדם ולהשיג את המטרות שלו.
יובל הוא דוגמה ומופת להתמדה, למחוייבות, לנכונות לעשות את מה שצריך ולהיכשל קדימה.
לפני כמה חודשים, יובל ביקר בארץ (הוא גר כרגע באנגליה) ובאופן ספונטני הצטרף למפגש של קבוצת הליווי לשכירים שאני מוביל.
התוכנית היתה שידבר כ-20 דקות איתם ויתן להם השראה, אבל הם לא כל כך רצו לשחרר אותו וה-20 דקות הפכו ל-80 דקות 🙂
אלו הם 80 דקות מלאות בהשראה, בתובנות חשובות לכל מי ששכיר או עצמאי.
מאחל לכם צפייה מהנה!
הכן את עסקך לקיץ!
הדרכה חד פעמית לבעלי עסקים עם משה חרלופסקי וערן שטרן:
בעלי עסק: אין זה סוד שלבעלי עסק רבים, תקופת הקיץ נחשבת כ”עונת המלפפונים” או “העונה המתה”… רבים מתבאסים מכך שהם חושבים שבקיץ “אין עם מי לעשות עסקים” או שכולם בחו”ל…
האמת היא – שזה נכון שיש לקוחות שמטיילים ונופשים, אבל אין באמת סיבה שזו תהיה תקופה חלשה בעסק.
הכל תלוי, קודם כל בכם – בעלי העסק! בתפיסת העולם שלכם לגבי הקיץ, וכמובן באיך שתערכו ותתכוננו לקיץ.
איך לחזק את העסק, לשווק ולהצמיח אותו בתקופת הקיץ
בהדרכה זו נראה לכם מה נדרש כדי לחזק את העסק, להכין אותו לקיץ, להרוויח וגם להנות!
מה יהיה בהדרכה? הנה…
מה ההזדמנות הגדולה לשווק ולקדם את העסק בתקופת הקיץ שמרבית בעלי העסקים מפספסים ולא מנצלים
מה האלטרנטיבות המוצלחות יותר לשיווק בקיץ (ובמיוחד בקיץ הזה לפני הבחירות) שבו עלויות השיווק הדיגיטלי ממריאות לשחקים חדשים
מה המיינדסט הנכון שיעזור לכם לא רק “לעבור את הקיץ בשלום” אלא גם לשגשג בו
ואינספור טיפים, רעיונות וכיווני חשיבה שיעזרו לכם לבלוט, למכור יותר ולשווק בצורה אפקטיבית בקיץ הקרוב!
לפרטים ומידע על קהילת “עסקים מבוססי שליחות”
הרשמו לחודש התנסות בארגון עסקים עושים עסקים, הצטרפו לחודש ללא עלות
משך הראיון: 82 דקות
לשמיעת ההקלטה:
להורדת קובץ MP3 של ההרצאה למחשב, יש ללחוץ על האייקון של החץ:
הי!
בסרט המצוין Inception (או בשמו העברי “התחלה”) באחת הסצינות הראשונות, לאונרדו די קפריו יושב מול הלקוח המיועד ושואל אותו:
מה הוא הטפיל המסוכן והעמיד ביותר בעולם?
האם זו בקטריה?
אולי וירוס?
לא…
זהו רעיון.
הוא עמיד, ומדבק ביותר.
ברגע שרעיון נתפס במוח של האדם, זה כמעט בלתי אפשרי להיפטר ממנו.
ויותר מכך – רעיון שהוא מאד מובנה, ומאד מבוסס: נדבק.
מאד אהבתי את הסרט (ראיתי אותו כבר כמה פעמים), אבל בעיקר נשארה לי ממנו חרוטה הסצנה הספציפית הזו.
כי למרות שניתן לטעון שהסרט הוא בדיוני לחלוטין, ההיגד הזה הוא מאד נכון ומאד אמיתי.
ברגע שרעיון מתחיל להתבסס ולהתיישב אצלנו במחשבה, קשה מאד להוציא אותו משם.
זו הסיבה שלפעמים כל כך קשה לנו לעשות שינויים מצד אחד – כי קשה להוציא את המחשבות וההרגלים הקיימים. אבל מצד שני, לפעמים ישנם אנשים שעושים שינוי בשניה, מהרגע שרעיון חדש התיישב להם במחשבה.
עכשיו תתארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: נניח שאתם פוגשים בלקוח פוטנציאלי, ורוצים לעניין אותו במוצר או בשרות שלכם.
כמה קל זה היה אם הייתם יכולים, בצורה מהירה, ואפילו אוטומטית, לגרום ללקוח להבין משהו לגבי עצמו ולגבי המוצר או השרות שלכם ובעקבות כך לרצות לקנות מכם, או להמשיך אתכם בתהליך.
נשמע מעניין?
ובכן, זה לא מדע בדיוני. זה לגמרי אמיתי.
אני עושה את זה כבר שנים בדרכים מאד מסויימות ומאד ספציפיות.
ושלא נתבלבל, אני לא מדבר כאן על כל מיני דרכים “מפוקפקות” כאלו ואחרות שמנסות להתיימר לשתול מחשבות במוחו של הלקוח.
אני מדבר כאן על דרך ישרה, אותנטית, ומהימנה ליצור חיבור מאד עמוק ביננו ובין הלקוחות שלנו, לגרום להם להבין משהו חדש לגבי עצמם ומתוך כך לעורר בהם רצון להמשך התהליך איתנו ולרכוש מאיתנו.
עכשיו אני רוצה להוסיף לכם נדבך נוסף מעניין לכאן – תארו לכם גם, שכל התהליך הזה, קורה מבלי שאתם צריכים להיות מעורבים בו בכלל.
הוא קורה בצורה אוטומטית לחלוטין, גם כשאתם עושים דברים אחרים או אפילו ישנים.
אם מה שתארתי לכם כאן נשמע לכם מעניין, אז אתם לא רוצים לפספס את ההדרכה: כיצד לגרום ללקוחות המדוייקים לרוץ אליך ולרצות לקנות דווקא ממך!
ולמי שרוצה לצפות בסצינה מתוך Inception הנה היא:
תהנו!
ערן
הי!
לפני מספר ימים רואיינתי בתוכניתו של בן סולומון: על אנשים ועסקים.
ובין שאר השאלות הרגילות, הוא גם שאל אותי שאלות שמעולם נשאלתי לפני כן בראיונות קודמים: כמו מה אני עושה בבוקר, מתי בכיתי בפעם האחרונה, ועם איזה אדם שמת הייתי רוצה לשבת לשתות קפה?
ועוד שאלות רבות ומעניינות…
מוזמנים לצפות כאן ולהנות
ערן 🙂
הי,
אחת השיחות הפנימיות שמתקיימת לדעתי אצל כולנו היא שיחה על הפער.
הפער בין איפה שאני נמצא לאיפה שאני רוצה להיות.
ויש כאן משהו פרדוקסלי, שאין זה משנה כמה נתאמץ, נשתדל ונפעל להשיג את המטרות שלנו, מיד כשהשגנו אותן (או זמן קצר לאחר מכן) נתחיל מיד להרגיש שוב את אותו הפער.
זה כמו לנסות ולהגיע אל האופק – כמה שלא נתקרב לקראתו הוא הולך ומתרחק מאיתנו.
הסרטון הבא (גאוני בעיני) ממחיש זאת בצורה מצויינת
אני מניח שהתחברתם לרעיון 😊
אם ננסה להבין את התהליך הזה, שקורה אצל כולנו, בעוד רמה, הרי שבעצם בכל פעם שאנו שמים לעצמנו מטרה מסויימת ומשיגים אותה, מיד עולה בנו הרצון והצורך הפנימי להשיג משהו נוסף.
לרוב, אנו תולים בהשגת המטרה הזו, את מידת האושר שלנו.
“אם רק אצליח לגור בבית שאני רוצה ואוהב אז אהיה מאושר”
“אם רק אצא לחופשה שאני חולם עליה, אני אהיה מאושר”
“אם ארוויח יותר כסף אז אהיה חופשי ומאושר”
וכו’…
לפני מספר ימים ישבתי עם לקוח, והשיחה שלנו נסובה על כסף. הוא מתמודד כעת עם סיטואציה לא פשוטה של סגירת חובות ורצון שלו “ליישר קו”, ולהצליח לצמוח משם, לעזוב את העבודה שלו כשכיר ולהקים את העסק העצמאי שלו.
הוא אמר לי משפט בסגנון של “אני רוצה להגיע למצב שיש לי מספיק כסף, כדי שאז אהיה חופשי”.
ניסיתי להסביר לו שההרגשה של חופש (שאליה הוא בעצם שואף) אינה קשורה לכמה כסף יש (או אין) לו בבנק.
אחת החוויות שהיא זכורות לי בהקשר הזה הוא יום מסויים, לפני כשלוש שנים שבמהלכו רצה הגורל והיו לי 2 פגישות עם אנשים שונים. שניהם מצליחים מאד עסקית, כל אחד מהם הקים במו ידיו עסק שמגלגל מחזור של כ-130-150 מליון ₪ בשנה.
טכנית “על הנייר” ובבנק – הם חופשיים כלכלית.
למרות שמצבם הכלכלי היה מאד דומה (לכאורה נטולי דאגות כלכליות) החוויה שלי בפגישה עם כל אחד מהם היתה שונה לחלוטין.
הראשון היה באמת חופשי. כשדיברתי איתו הרגשתי את החופש שהוא חווה, את תחושת השפע שהוא חי מתוכה, את האופטימיות שלו, את שמחת החיים ואת הרווחה והשקט הפנימי שהוא חי עמה.
עם השני, למרות שמצבו הכלכלי כאמור זהה לראשון, החוויה היתה שונה לחלוטין. הוא היה מפוחד, השרדותי, חושש, סקפטי וציני. הוא דיבר איתי כל הזמן במונחים של פחד ושל כך שבעצם בכל רגע הכל יכול להשתבש, וכל העסק יכול ליפול.
למרות מצבם הכלכלי הזהה – החיים שלהם שונים לחלוטין.
חווית החיים שלהם שונה לחלוטין.
המקרה הזה, הראה לי יותר מהכל, עד כמה התלות שלנו ב”דברים חיצוניים” היא גדולה ועד כמה גדולה הטעות שלנו כאן. כל יעד או מטרה חיצונית שנשיג לא יגרמו לנו להרגיש באמת את מה שאנו רוצים להרגיש.
זה לא משהו חיצוני שמשפיע על מי שאנחנו בפנים.
זה הפוך לגמרי.
הרבה אנשים מסתובבים בעולם ומחפשים להשיג את “הדבר החיצוני” שיעניק להם את תחושת האושר שלהם. בדרך הם קצת מאבדים את מי שהם. את מי שהם באמת. את מה שנכון ומדוייק להם.
הם אפילו מתרחקים עצמם כדי להשיג “משהו חיצוני”, ואז כשהם משיגים אותו, תחושת ההישג נמשכת זמן קצר (לעיתים אפילו דקות בודדות), ומיד תופסת את מקומה תחושת התסכול, כי בעצם האושר שהם ציפו לא הגיע.
אנחנו רוצים להגיע ל”שם”, וכשאנו מגיעים לשם סוף סוף, ה”שם” הופך ל”כאן” ופתאום יש לנו “שם” חדש שאנו רוצים להשיג… וחוזר חלילה.
אז מה הפתרון?
אז אפשר להמשיך ולרדוף אחרי ה”שם” הבא שלנו… אבל אני חושב שבשלב הזה כבר הבנו שהאסטרטגיה של לרדוף אחרי האופק היא לאו דווקא האסטרטגיה היעילה ביותר.
ואפשר ללכת לכיוון אחר. להבין מי אנחנו באמת. מה תפקידנו כאן בעולם.
אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על תחושת האושר שלנו הוא המשמעות. שאנו עושים משהו בעל משמעות. שיש משמעות לנוכחות שלנו כאן בעולם.
אנחנו לא תמיד מבינים את זה או ששוכחים ואז מחפשים את ה”דבר החיצוני” התורן שיעניק לנו קצת אושר.
הדוגמה הפרקטית לכך, הוא למשל אדם שנמצא במקום עבודה שהוא אינו אוהב. הוא לא מרגיש שם ממומש ומוגשם. הוא מתוסכל מכך.
הוא משווע לחופשה.
הוא מאמין שאם תהיה לו את חופשת החלומות שלו, אז הוא יהיה סוף סוף שקט ומאושר כמו שהוא רוצה.
הוא עובד מאד קשה על מנת להשיג את החופשה הזו, ומצליח סוף סוף להגיע אליה.
אבל אז היא מסתיימת, ואפילו עוד לפני שהיא הסתיימה, תחושת התסכול מציפה אותו שוב.
כי הפתרון לתסכול שלו הוא לא עוד חופשה (ממש אין לי דבר וחצי דבר נגד חופשות.. אני מאד בעד!!), אלא משמעות.
הפתרון לתסכול שלו הוא החיבור לעצמו, למי שהוא באמת. למי שהוא חושב שהוא צריך להיות.
הפתרון הוא לא “שם” בחוץ, הוא לגמרי “כאן” אצלנו.. בפנים.
ומי שרוצה לעשות צעד משמעותי פנימה, אני מזמין אותו לפגוש אותי ב”תגלית”.
מה משותף לג’ון לנון, אריק קלפטון, ליידי גאגא, קמרון דיאז, אלאניס מוריסט ועוד רבים אחרים?
היה להם הכל… את הכסף, ההצלחה, הפרסום, ההכרה.
ובכל זאת – הם לא היו מאושרים. (לא אני המצאתי את זה, הם אמרו זאת).
בחווית החיים שלנו, הורגלנו לחשוב ש”אם יהיה לי את… אז אני אהיה…”. כלומר, שברגע שנשיג את אותו הדבר שאנו רוצים כל כך, אז החיים שלנו יסתדרו ויהיו נפלאים.
אבל המציאות היא אינה כזו.
אני יודע זאת מהנסיון האישי שלי, שכמה שפעלתי כדי להשיג מטרות כאלו ואחרות, להשיג הישגים כאלו ואחרים, תמיד בסוף חוויתי רק תחושת “היי” רגעית, שמהר מאד התחלפה ואת מקומה החליפה השאלה – אז מה הדבר הבא?
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מתנגד להישגיות ולתוצאות (מי שמכיר אותי יודע שאני מאד מוכוון תוצאות), אבל במהלך השנים שעברו, הבנתי שהתוצאות לבדן אינן מספיקות. כי מיד נפתח לנו פער חדש שאנו רצים לסגור אותו. תמיד יש לנו “חתיכה חסרה” שעד אשר לא נסגור אותה, לא נרגיש באמת שלמים.
מוזמנים לצפות כאן בוידאו הקצר הזה… ואם אתם רוצים להעמיק, אז אני מזמין אתכם לקרוא את המניפסט החדש שפרסמתי לאחרונה: “החתיכה החסרה”.
מאחל לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה!
ערן.
הי,
אני חושב שסדרת סרטי “המטריקס” הן אחת מיצירות המופת של השנים האחרונות. לא רק בגלל העלילה, האקשן, והשחקנים המצויינים, אלא בעיקר בגלל אינספור התובנות והשיקופים שיש בסרטים הללו (ובמיוחד בראשון) לגבי החיים שלנו.
לפני כמה ימים הזדמן לי לצפות לכמה רגעים באחד הקטעים מהסרט הראשון ובו היה משפט שאמר מורפיוס:
“יש הבדל בין לדעת את הדרך, ובין לצעוד בדרך”
בום!
איזה משפט חזק. איזו אמת חזקה. כמה שזה נכון.
במהלך השנים פגשתי לא מעט אנשים שמחפשים ללמוד דברים חדשים. הם מחפשים ללמוד את אותם הדברים מתוך הרצון האמיתי שלהם לשנות משהו בחייהם.
הרצון לשנות משהו בחייהם הוא הטריגר הראשוני. הוא מוביל אותם לחפש פתרונות למצבם, ואז הם מוצאים פתרונות כאלו בצורה של קורסים כאלו ואחרים, ספרים ויעוץ כזה או אחר.
כלומר, הנחת היסוד שלהם היא, שבגלל שחסר להם ידע או הנחיה מסויימת, הם לא יודעים לעשות את מה שנדרש על מנת לשנות את אותו דבר בחייהם שמפריע להם.
ולפעמים, אכן זה המצב. לפעמים באמת חסר לנו ידע מסויים כדי להשיג משהו חדש או להתקדם למקום חדש בחיינו.
אבל במקרים רבים, אנחנו משיגים את הידע החדש, ומעבר לתחושת הסיפוק וה”הי” הראשוני שיש לנו, אנו לא באמת עושים שום דבר חדש עם אותו ידע שרכשנו. זה הופך להיות עוד משהו שעשינו, אבל לא באמת השתמשנו בו.
והידע, כל סוג של ידע שזה לא יהיה, לא באמת עושה הבדל.
ידע לא עושה הבדל!
זה מה שאנו עושים עם הידע שעושה את ההבדל הזה.
דמיינו שאתם עומדים לפני יציאה לטיול ארוך לחו”ל. אתם יושבים בבית ומכינים את עצמכם, אתם קוראים ספרים ובלוגים אודות המקומות שאתם רוצים לבקר בהם, מתייעצים עם אנשים שכבר ביקרו שם, בונים ומתכננים את מסלול הטיול שלכם, ואתם עושים את זה כל כך טוב, עד שאתם מרגישים שאתם מכירים את הדרך בצורה הטובה ביותר שאפשר.
יש לכם את כל הידע שנדרש על מנת לצאת לדרך.
אבל אז, אתם נעצרים. ובזה מסתיים העניין.
אתם לא באמת יוצאים לטיול. יש לכם את כל הידע שצריך אודות המסלול והדרך בטיול, אבל אתם נשארים לשבת בכורסא בסלון.
“יש הבדל בין לדעת את הדרך, ובין לצעוד בדרך”
כשיוצאים לדרך, אין זה משנה כמה התכוננו לה, היא תמיד תהיה שונה ממה שחשבנו, ממה שלמדנו וממה שתכננו.
ישנן סיטואציות שאנו פוגשים, שאין זה משנה כמה התכוננו ולמדנו מראש, אנו לא נהיה מוכנים לקראתן. וכשהן קורות, אין לנו ברירה אלא להתמודד איתן ולמצוא פתרונות.
וכשאנו עושים זאת – מתמודדים ומוצאים פתרונות, שם קורית הלמידה האמיתית שלנו. שם באמת אנו לומדים ומפתחים בתוכנו יכולות חדשות.
והיכולות החדשות שאנו לומדים ומפתחים הן נובעות מתוכנו, התשובות מגיעות מתוכנו, הן האינדיקציה האמיתית לכך שלמדנו משהו חדש.
אני לא אומר שזה לא חשוב ללמוד או שלא צריך, להיפך, אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים והכי מפתחים שיש לנו כבני אדם לעשות כאן, אבל אין לנו את הפריווילגיה להשאיר את הלמידה שלנו תאורטית בלבד, אנו חייבים וצריכים להיות מחוייבים (כלפי עצמנו קודם כל) להתנסות ולהוריד את הדברים לקרקע – ליישם.
אני פוגש הרבה אנשים. ובאופן טבעי, מה שמעסיק אותי היום, זיהוי ומימוש השליחות של האדם, הופך להיות חלק מהשיחה שלנו די מהר. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש שליחות אמיתית בעולם, לכל אחד מאיתנו יש כאן תפקיד מסויים, וכל אחד מאיתנו, בדרכו היחודית, משפיע על אחרים ועוזר להפוך את העולם שלנו לקצת יותר טוב, ובכל יום מחדש.
אבל הסטטיסטיקה משקפת שמרבית האנשים אינם באמת מממשים את היעוד והשליחות שלהם בעולם. המחקרים האחרונים מראים שרק כ-13% מהאנשים באמת מממשים את שליחותם, יום יום.
רק 13% מהאנשים צועדים בדרך. השאר לא.
מתוך 87% הנותרים, יש כאלו שבוחרים לחפש את הדרך שלהם, אבל הם גם חלק קטן. מרבית האנשים אינם יודעים מהי הדרך שלהם, או שהם חושבים שהם יודעים, אבל הם לא באמת צועדים בה. כי רק אם יתחילו לצעוד בה, הם באמת ידעו אם זו הדרך הנכונה שלהם, או שלא.
והנה קטע מעניין – אנחנו לא חייבים לדעת מהי הדרך, כדי לדעת אם אנו בדרך הנכונה שלנו או שלא. אנחנו יכולים להרגיש זאת, כמעט מיידית. ואני אסביר:
האם אתם זוכרים מקרים ותקופות בחייכם, בהם עשיתם דברים מסויימים, הייתם בתפקידים מסויימים, או בעשייה כלשהי והרגשתם מוגשמים? הרגשתם סיפוק והגשמה, תחושת משמעות גבוהה, דיוק פנימי, וידיעה שמה שאתם עושים הוא בעל ערך אמיתי?
ומצד שני, אני בטוח שאתם מכירים תקופות ומקרים אחרים, בהם לעשייה שלכם לא היתה שום משמעות בעינכם, עשיתם אותה בחוסר חשק, בלי התלהבות ובלי תשוקה, רק בגלל שאתם “חייבים”.
יש הבדל משמעותי בין שתי הסיטואציות הללו. וברור לכם שהראשונה משקפת שצעדתם בדרך המדוייקת לכם, והבאתם לידי ביטוי את השליחות שלכם, והשניה היא סטייה מהנתיב המדוייק שלכם.
אתם יכולים כבר כעת לבחון את עצמכם: באיזו דרך אתם צועדים כעת?
ואם אתם צועדים בדרך שאינה מדוייקת עבורכם, ורוצים לחזור לנתיב המדוייק של השליחות שלכם, והמימוש האמיתי של השליחות שלכם, אני מזמין אתכם לבחון את קהילת “השליחות” שאני מוביל ביחד עם ויקי אשתי, בשנתיים וחצי האחרונות.
קהילת “השליחות” זה הדבר הכי מדוייק שעשיתי בכל שנות חיי. זוהי חממה התפתחותית יוצאת דופן לאנשים שיודעים שיש להם תפקיד אמיתי בעולם, ולקחו על עצמם את המחוייבות לא רק ללמוד מהי הדרך שלהם, אלא לצעוד בה באופן מעשי יום יום.
אם אתם מרגישים שאתם חלק מאותם אנשים, שיש בהם מחוייבות אמיתית לדייק את עצמם ואת השליחות שלהם, ולהתחיל לצעוד בנתיב השליחות שלהם באופן מעשי, אני מזמין אתכם ליצור איתנו קשר ולקבל את כל הפרטים לגבי הקהילה, התהליך שתעברו בה והדרך להצטרף ולהיות חלק מקבוצת אנשים שיום שיום פועלת באופן מעשי למימוש האמיתית של השליחות שלהם בעולם.
ליצירת קשר
אנחנו מחכים לכם!
שלכם, ערן.
נ.ב. – הנה מה שמספרים חלק מחברי הקהילה, על התהליך שהם עברו ועוברים:
הוא התקשר אלי והתעניין בתהליך של ליווי עסקי איתי.
הוא סיפר לי קצת על עצמו, ועל המקום שהוא נמצא בו, לקראת פרישה מארגון גדול, יש לו חלום להקים עסק בתחום מסויים, ורוצה לחסוך זמן, כסף וטעויות. ולכן פנה והתעניין בליווי.
שוחחנו ואז הבנתי שהדבר שהוא מחפש קודם כל הוא לדעת האם הכיוון שבחר מדוייק ונכון עבורו. הוא מתחיל עכשיו סוג של “קריירה שניה” באמצע החיים, ולא רוצה לבזבז את זמנו ואת עצמו בנסיונות.
הוא רוצה לדעת כמה שניתן שהוא בכיוון שמתאים לו.
ואז הוא זרק את המשפט: “אבל אני מחפש תהליך פרקטי. לא משהו רוחני”.
האמת היא שאני מבין אותו. גם אני כמוהו. או לפחות הייתי כמוהו. גם אני, מרבית חיי חיפשתי את הדברים הפרקטיים, המעשיים. חלק גדול מהקריירה שלי אני לימדתי ועודני מלמד עקרונות של “הצלחה מעשית”.
בשיחה ביננו הקשבתי לו. ובמקביל גם הקשבתי לעצמי, לאינטואיציה שלי, והבנתי שלפני שאנו ניגשים לכלים הפרקטיים והעסקיים, הוא צריך לעבור תהליך אחר. הוא צריך לעבור תהליך פנימי ועמוק יותר.
אנו חיים בעידן שאין לנו סבלנות לתהליכים. הכל נגיש, מהיר ומיידי. אנו רוצים תוצאות כאן ועכשיו! אנו מחפשים את הכלים והאסטרטגיות שיביאו לנו תוצאות מיידיות. אנו רוצים את התכ’לס.
וגם הוא רצה.
ויכולתי לתת לו את זה. הרי אני עושה זאת כל הזמן עם לקוחות אחרים.
אבל היתה לי ידיעה פנימית שאם אזרום עם הבקשה שלו, ונתמקד בכלים העסקיים הפרקטיים, בשלב שהוא נמצא בו כעת, אני לא באמת אעזור לו. ואולי אפילו אפגע בו יותר מלעזור, כי לא זה מה שהוא באמת צריך כרגע.
הלקוחות שלנו באים אלינו תמיד עם מה שהם חושבים שהם רוצים. אבל יש לפעמים פער בין מה שהם רוצים, ובין מה שהם צריכים באמת.
אני רואה כחלק מהשליחות שלי, כחלק מהתפקיד שלי, להיות מאד קשוב ומדוייק עם הלקוחות שלי, ועבור הלקוחות שלי. ובמקרה שלו, ידעתי שאנו צריכים קודם כל להתמקד פנימה. לעבור תהליך פנימי של דיוק. לזהות באמת מי הוא ומה השליחות שלו בעולם, ורק אחר כך לפנות לתהליך העסקי ולמימוש העסקי של השליחות שלו.
ואז הסברתי לו את זה. הסברתי לו מה אני חושב שבאמת מתאים ונכון לו בנקודת הזמן שהוא נמצא בה.
הסברתי לו שאני מאמין שקודם כל כדאי שידייק את עצמו, יבין מה השליחות האמיתית שלו, ורק אחר כך יצא לדרך עסקית. זה יהיה מאד פרקטי עבורו, בגלל שהוא קודם כל יוודא שהכיוון שהוא צועד בו הוא נכון ומדוייק עבורו. ראיתי לא מעט בעלי עסקים, כולל אני עצמי בתקופות מסויימות, שהיו כל כך עסוקים בהתקדמות ובטיפוס על סולם ההצלחה, רק בשביל לגלות שהסולם שעון על הקיר הלא נכון…
סיימתי את ההצעה שלי במילים: “אתה אולי תקרא לתהליך הזה רוחני, אבל אני יכול להבטיח לך שזה יהיה התהליך הרוחני הכי פרקטי שתעבור!” ????
ולשמחתי הוא הסכים. זה הדהד לו נכון מבפנים. זה הרגיש לו מדוייק. ויצאנו לדרך ביחד.
אתמול אמרה לי חברה קרובה שפגשתי סוף סוף לאחר שחזרתי מהטיול הארוך שלנו, שאני נראה לה היום “רוחני” יותר. אולי… אני יודע שאני היום מדוייק יותר. ברור יותר עם עצמי, מה נכון ומה לא נכון. וגם מי נכון לי ומי לא נכון לי.
אני יודע היום, שלתהליכים שאנשים קוראים “רוחניים” יש משקל עצום בהצלחה שלנו. בכל מימד, ובוודאי במימד העסקי. והתהליכים הללו הם סוג של “רוחניות מעשית”, מאד מאד פרקטית ומאד מאד מקדמת. למי שפתוח לכך ומוכן לעשות תהליך, ולא רק לחפש פתרונות של “זבנג וגמרנו” או סוגים שונים של “גלולות קסם”.
וזו בעיני פריצת הדרך החדשה בעולם העסקי כיום. לשלב תהליכי עומק פנימיים לצד תהליכים וידע עסקי מוביל.
זה מה שאנו עושים כבר למעלה משנתיים עם עסקים שונים בקהילת “השליחות” שלנו. והתהליכים שאנשים חווים שם הם מרגשים, מדוייקים, ובעיקר – אפקטיביים – גם במימד העסקי, וגם במימד האישי / רוחני.
מוזמנים להציץ כאן, ולראות קצת ממה שמספרים על כך האנשים בקהילת “השליחות”, וגם בהזדמנות הזו להרשם להדרכה מיוחדת שאערוך בנושא ביום שלישי הבא, ה-11 ביולי.
כל הפרטים כאן
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.
מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!
הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור
אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור
