לקראת הריטריט הקרוב של "50 גוונים של חופש", יצרתי אתגר של שבעה ימים, שבו, בכל יום עסקנו במפתח חופש נוסף.
ריכזתי כאן את כל המפתחות וכל התרגילים במקום אחד, שיהיה לכם נוח לעבור עליהם ולתרגל.
בכל יום שיתפתי בקצרה מפתח חופש אחד, פשוט אבל מאד משמעותי, שאם תשתמשו בו, תוכלו להכניס יותר חופש לחיים שלכם.
בהצלחה!
המפתח הראשון הוא מפתח החופש לבחור בעצמי.
המפתח הזה הוא אולי פשוט להבנה, אבל לא תמיד קל ליישום.
בבסיס שלו עומדת ההבנה, שבכל רגע בחיים שלנו, גם ברגעים המורכבים ביותר שאנו חווים – יש לנו את חופש הבחירה.
אין לנו בהכרח אפשרות לבחור את מה שקרה, אבל לגמרי יכולים לבחור איך אנו מגיבים למה שקרה.
לפני כמה שנים, כאשר פגשתי את מחלת הסרטן, לא בחרתי בכך, בטח לא במודע, אבל לגמרי בחרתי בכל רגע ורגע בתהליך שעברתי מול המחלה, איך אני רוצה להגיב, איך להתמודד.
הבחירה שלי היתה שהאחריות על ההחלמה שלי – היא רק בידיים שלי. נעזרתי באחרים כמובן, רופאים, מטפלים, חברים, אבל לרגע אחד לא הסרתי מעצמי את האחריות המוחלטת שלי להחלמה שלי. וזה השפיע על כל ההתמודדות וההחלמה שלי.
לפעמים החיים מביאים לנו אתגרים שנראים בלתי אפשריים. מצבים שבהם נדמה שאין לנו שום שליטה. אבל דווקא ברגעים האלה, הבחירה שלנו היא החזקה ביותר – הבחירה להמשיך, לצמוח, ולמצוא משמעות בחיים ובכלל.
חופש הבחירה הוא לא רק בדברים גדולים, אלא גם ברגעים הקטנים של התמודדות יומיומית. איך אני בוחר להגיב למישהו שפוגע בי, איך אני מגיב לארוע מפחיד, עד כמה אני נותן לארועים החיצוניים להשפיע על ההרגשה שלי.
בריטריט "50 גוונים של חופש" אנו הולכים לגעת הרבה במקום הזה, של חופש הבחירה שלנו, וביכולת שלי לבחור בעצמי, והלגיטימציה שאנו נותנים לעצמנו, לעשות את מה שנכון לנו, בכל רגע נתון ומול כל אירוע וסיטואציה שאנו פוגשים.
אז הנה האתגר שלכם ליום הזה:
הרעיון הוא לראות שיש לכם בחירה, שיש לכם אפשרויות שונות להתמודד. כמובן שכל אפשרות יש לה משמעויות אחרות ומחירים אחרים, אבל החופש שלנו נובע מעצם כך שיש לנו יותר אפשרויות בחירה.
מפתח החופש השני, הוא החופש להרגיש. ובמיוחד החופש להרגיש כאב ורגשות מורכבים.
כולנו חיים בחברה ובתרבות שלעיתים קרובות מעודדת אותנו להדחיק רגשות "שליליים" או לא "טובים".
כל מה שמשדרים לנו מכל עבר, במדיה, בתקשורת, בפרסומות, וגם בעולמות של ההתפתחות האישית, זה שהחיים שלנו אמורים להיות מושלמים, שאנו אמורים רק להרגיש טוב.
וזו לא האמת. זו לא המציאות. במציאות שלנו יש רגעים נפלאים ויש רגעים מאד מורכבים וכואבים – וכולם ביחד הופכים את החיים שלנו לשלמים. לא מושלמים, אבל שלמים, כאלה שיש בהם מהכל.
וגם, הדחקת הרגשות המורכבים והכואבים, מובילה אותנו להיות מנותקים רגשית, כי אם אני חוסם ומדחיק את הרגשות הנמוכים שלי, אני גם חוסם ומדחיק את הרגשות הגבוהים שלי.
כך אני הייתי שנים רבות, אלוף בהדחקת רגשות.
אבל, רק אחרי שפגשתי את הסרטן, ועברתי עם עצמי תהליכי טיפול עמוקים ומשמעותיים אפשרתי לעצמי להעמיק לרגשות מאד מורכבים וכואבים וגיליתי שככל שאפשרתי לעצמי לשהות במקומות המורכבים האלו, כך הם הפכו להיות מקור של צמיחה וחיבור עמוק יותר לעצמי.
וזו המהות – ככל שנאפשר לעצמנו את החופש להרגיש, כך נרגיש יותר חופשיים, אמיתיים ואותנטיים בחיים שלנו.
אני יודע שלפעמים נדמה לנו שאם ניתן לכאב מקום, הוא ישתלט עלינו לגמרי. אבל האמת היא שדווקא כשאנחנו מכירים ברגשות שלנו, ובכל טווח הרגשות שלנו, אנחנו מאפשרים לעצמנו להתמודד איתם באמת.
החופש להרגיש הוא חלק מהותי מהחופש שלנו כבני אדם. בריטריט "50 גוונים של חופש" אנחנו עוברים תהליכים משמעותיים שמאפשרים לנו להיות בשלום פנימי עם כל קשת הרגשות שלנו, וזה יכול להוביל לחיים מלאים ואותנטיים יותר.
אז הנה האתגר של היום:
היום נדבר על מפתח חופש נוסף: החופש מציפיות ומוסכמות חברתיות – או במילים אחרות, החופש להיות אנחנו באמת.
בדומה למפתח מספר #2, החברה שלנו מסלילה אותנו.
כולנו מוסללים דרך מוסכמות חברתיות, ציפיות חברתיות וסביבתיות. שמשפיעות על הבחירות שלנו, ובעיקר על מי שאנחנו הופכים להיות ועל החיים שלנו.
למשל, הבחירה שלי לכאורה לאחר הצבא ללכת וללמוד הנדסה באוניברסיטה, לא היתה בחירה אמיתית ואותנטית שלי. היא היתה הבחירה שלי מתוך מה שחשבתי שראוי, מצופה ממני ונכון לעשות אותו.
לא הייתי אז במודעות בכלל להבין את זה.
הציפיות והמוסכמות החברתיות גורמות לנו לפעול כפי שאנו חושבים שאנשים אחרים רוצים שנפעל ובעצם אנו יוצרים פרסונה חיצונית של מי שאנחנו שמותאמת לציפיות החברתיות והסביבתיות.
הבעיה עם זה, שהפרסונה הזו היא לא אנחנו. ונוצר בתוכנו דיסוננס פנימי עצום בין מי שאני באמת, ובין הפרסונה שיצרתי.
ואנו בעצם משעבדים את עצמנו לפרסונה הזו. כל מה שאנו עושים הוא כדי לתחזק את הפרסונה הזו שהיא לא יותר מאשר גרסה מזויפת ושקרית של עצמנו.
בעולם של רשתות חברתיות, קל ליפול למלכודת של יצירת פרסונה של 'אני' מושלם. אבל זה מחיר כבד!
אנחנו מאבדים את הקשר עם עצמנו ועם אחרים. החיים בתוך הפרסונה הזו מובילה לתחושה של ניתוק, בדידות וחוסר אותנטיות. וכמובן שעבוד לפרסונה ששולל את תחושת החופש שלנו.
אני שנים רבות תחזקתי פרסונה חיצונית כזו, של אדם חזק, מצליחן, מושלם. אבל לא באמת הייתי. אף אחד לא באמת כזה, לכולנו יש את ההתמודדויות והאתגרים שלנו.
רק כשהסכמתי להודות בחוסר המושלמות שלי, הפכתי להיות אמיתי ואותנטי – קודם כל עם עצמי, ואחר כך עם שאר העולם.
אחד הפחדים הגדולים שלנו הוא שאנו חושבים שאם נהיה מי שאנו באמת, אז אנשים אחרים לא יאהבו אותנו. אבל האמת היא שכשאנחנו מסתתרים מאחורי מסכה, אנחנו מונעים מעצמנו את האפשרות לחוות אהבה ומערכות יחסים אמיתיות, אותנטיות, אינטימיות ומשמעותיות.
אחד הדברים המשמעותיים שקורים לאנשים בריטריט "50 גוונים של חופש", זה שהם משילים מסכות. וחווים שם רגעים מיוחדים של חופש – החופש להיות הם עצמם, בלי הפרסונה. זה המפתח לחופש אמיתי.
אז הנה האתגר של היום:
היום נעסוק במפתח חופש נוסף: החופש להיות פגיע.
אני מניח שעצם השימוש במילה פגיע כבר מעוררת אצל חלק מכם סוג של התנגדות. אני יודע שעבורי להיות פגיע תמיד היה נתפס כסוג של חולשה.
הפרסונה שלי היתה תמיד שאני האדם החזק, ואם פגיעות זו חולשה, אז לא הייתי מאפשר לעצמי, בשום סיטואציה להיות פגיע.
הפעם הראשונה המשמעותית עבורי שהסכמתי להיות פגיע, היה כשפגשתי את הסרטן. אז לא היתה לי ברירה והייתי חייב להודות בפני עצמי ואחרים שאני צריך עזרה.
כשאנחנו לא מאפשרים לעצמנו להיות פגיעים, אנחנו גם מחזקים את הפרסונה, שהיא לא מי שאנחנו באמת, ובעיקר אנחנו מסתפקים בקשרים רגשיים ואנושיים מאד שטחיים. שאין באמת אמת, כנות, אותנטיות ואינטימיות.
להיות פגיע, דורש אומץ. זה דורש ממני להחשף בפני מישהו אחר. זה מפחיד. יש סיכון שנפגע, שנקבל דחיה.
אבל החיים מאחורי חומות של הגנה עצמית הם חיים של בדידות ונתק.
ובמקומות שאנו מוכנים להיות פגיעים, קורה שם לרוב קסם. נוצר חיבור אנושי, רגשי אמיתי ועמוק.
להיות פגיע זה לא רק לחשוף חולשות, זה להיות אמיתי, אותנטי ושלם עם עצמי.
בריטריט "50 גוונים של חופש", אנחנו נלמד יחד איך לפתח את האומץ להיות פגיעים ואיך זה יכול להעשיר את חיינו.
והנה האתגר שלכם להיום:
יש משהו מאד משחרר וחופשי בלהביע פגיעות, אפילו אם זה בתור התחלה, רק מול עצמנו.
היום נעסוק במפתח חופש נוסף: החופש לשים גבולות ולומר לא!
אחד הדברים המשמעותיים שמאפשרים לנו לחוות יותר חופש, בצורה אולי פרדוקסלית קצת, הוא גבולות.
היכולת שלנו להגדיר ולשמור על הגבולות שלנו. בתוך גבולות ברורים יש חופש מאד גדול.
בשביל שנוכל לשים גבולות ברורים, אנחנו צריכים גם ללמוד לומר לפעמים לאחרים סביבנו – לא.
והרבה פעמים זה נשמע לנו אנוכי, לא מקובל חברתית או לא ראוי. לרוב, לא חינכו אותנו ככה. אלא להיפך, חינכו אותנו ליישר קו עם אחרים, ולקבל את הרצונות והצרכים של האחרים, לפני ולפעמים על חשבון – הרצונות והצרכים שלנו.
בעיני, לומר לא, זה לא להיות אנוכי, אלא לכבד את הצרכים והערכים שלי.
למשל, בעסק שלי, אחד הכללים שלי, הוא שהלקוחות משלמים לי מראש. אף פעם לא בדיעבד או לאחר קבלת השירות.
אני פשוט לא רוצה להתעסק עם גביה. זה מעניק לי המון חופש. ומי שזה לא מתאים לו, לא יהיה לקוח שלי.
כשיש לנו גבולות ברורים, גם מערכות היחסים שלנו הופכות להיות בריאות יותר, אותנטיות יותר. הדבר האחרון שאני ארצה במערכת יחסים, היא שמישהו בצד השני, יעשה משהו שלא מתאים לו לעשות, רק כי הוא רוצה לרצות אותי.
זה יוצר קשרים לא אותנטיים ולא בריאים.
לשים גבול או לומר ,לא' יכול להרגיש מפחיד. יש פחד לאכזב, להיראות אנוכי, או אפילו לאבד קשרים. אבל כשאנחנו תמיד אומרים 'כן', כשאנו לא שמים גבולות אנחנו מאבדים את עצמנו. אנחנו בעצם אומרים "לא" לעצמנו.
בריטריט "50 גוונים של חופש" אחד הדברים שתצאו איתם לאחר חמשת הימים הם גבולות ברורים, של מה שמתאים לכם ומה שלא, ונלמד יחד איך זה מעצים את החופש שלנו.
והנה האתגר של היום:
ביום השישי של אתגר החופש נעסוק במפתח חופש עמוק ומשמעותי: החופש לסלוח לעצמי
נהוג ביום הכיפורים לבקש סליחה על החטאים שלנו, ועל הפגיעות שלנו באחרים, אבל מה עם עצמנו? מה לגבי לסלוח לעצמנו.
הביקורת העצמית והשיפוטיות שלנו היא לעיתים קרובות הכלא הגדול ביותר שלנו.
אנחנו נושאים על גבינו את כל הטעויות, הכשלונות, האכזבות, הפיספוסים, החלומות שלא הוגשמו, הביקורתיות כלפי עצמנו – זהו מטען מאד מאד כבד שאנו נושאים על הגב שלנו.
המטען הכבד הזה מצמצם את החופש שלנו.
הרבה יותר קל לנו לסלוח למישהו אחר מאשר לסלוח לעצמנו. לסלוח לעצמנו זה לא להוריד מאיתנו אחריות על טעויות העבר, להיפך – זהו צעד משמעותי לקבלה עצמית, לצמיחה ולהתחדשות.
הרבה שנים הייתה בי הרבה מאד ביקורת ושיפוטיות על טעויות עסקיות וכלכליות שעשיתי בעבר. זה משקל מאד כבד. מאד הקשה עלי להתרומם מהטעויות האלו. רק שכהסכמתי להכיר במה שהיה, לתת לו מקום ולסלוח לעצמי, רק אז הצלחתי להתרומם ולהתפתח משם.
לפעמים הכעס והאכזבה מעצמנו יכולים להרגיש מוצדקים. אבל כשאנחנו נאחזים בהם, אנחנו למעשה כולאים את עצמנו בעבר ומונעים מעצמנו לצמוח.
כשאנחנו לומדים לסלוח לעצמנו, אנחנו משתחררים מכבלי העבר שמשאירים אותנו משועבדים.
אחד התהליכים המשמעותיים שאנחנו עושים בריטריט "50 גוונים של חופש" הוא טקס הסליחה לעצמי. זה תהליך מאד עמוק ומרגש שבו אנחנו מפתחים חמלה עצמית ומקבלים את עצמנו על שלל הטעויות שלנו, וסולחים לעצמנו.
והנה האתגר שלכם להיום:
היום נעסוק במפתח חופש הביטוי העצמי.
החופש להביא את עצמנו לידי ביטוי מלא בעולם.
עבורי, להביא את עצמי לביטוי מלא בעולם, הוא נדבך מאד מהותי ומשמעותי בחיים שלי. אני חושב שכולנו בצורה דומה, רוצים להרגיש שהשארנו כאן משהו אחרינו, איזה שהוא סוג של חותם.
ביטוי עצמי מלא יכול להיות בהרבה צורות ודרכים. חלק יקחו את זה למקום האומנותי – בשירה, ציור, פיסול, ריקוד וכו'.
אצל אחרים זה יבוא לידי ביטוי במקומות אחרים – במערכות היחסים, ובדרך שבה אנו חיים את החיים שלנו.
זה החופש להביא את הייחודיות שלנו לכל היבט בחיים.
זה לא תמיד קל לנו לעשות את זה, כי אנחנו חוששים להכשל, וחוששים מהתגובות של הסביבה, וחוששים שאם נבטא את עצמנו בצורה חופשית ומלאה אז אולי אחרים יפגעו מכך או שלא יאהבו אותנו, או שנחוש דחויים ולא אהובים.
זה נובע מהתפיסה שהעולם רוצה שנהיה 'כמו כולם'. אבל אם אנחנו כמו כולם, אנחנו מדכאים את הייחודיות שלנו, ואז אנחנו לא רק פוגעים בעצמנו, אלא גם מונעים מהעולם את המתנה הייחודית שרק אנחנו יכולים לתת – וזה את הביטוי העצמי האותנטי שלנו.
החופש להיות בביטוי עצמי מלא הוא החופש להיות אנחנו, במלוא העוצמה והייחודיות שלנו, בכל תחום בחיים. בריטריט "50 גוונים של חופש", אנחנו עוברים תהליכים משמעותיים שמאפשרים לנו להביא את האותנטיות והביטוי שלנו לכל היבט בחיינו.
אז הנה האתגר שלכם להיום:
אני מקווה שמצאתם ערך בשבעת המפתחות האלו, ולמי מכם שרוצה עוד להעמיק, אני מזמין אתכם להצטרף אלינו לריטריט הקרוב של "50 גוונים של חופש" שם נעמיק עוד יותר בכל הנושאים האלה (ועוד אחרים) ונגלה יחד איך להביא את החופש הזה לכל תחום בחיים.
אל תשאירו את כל הידע והטוב הזה רק לעצמכם! שתפו את אלו שבאמת אכפת לכם מהם.
היו הראשונים לקבל את כל התכנים הכי משמעותיים שלי: פרקי פודקאסט חדשים, פוסטים מעוררי מחשבה וכלים מעשיים ישירות למייל שלכם
* בהרשמתי אני מאשר.ת לקבל עדכונים והודעות במייל ובסמס מערן שטרן וחברת "יוצא מהכלל". כמו כן, קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!
הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור
אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור
