יורים עלי… מה מעולה בזה?
|
שלום חברים, בימים האחרונים, ביחד עם רבים אחרים מתושבי המדינה, מצאתי את עצמי מתנהל בתוך סוג של מלחמה שהגיעה לפתח ביתי. מוזר… תמיד היתה לי את התפיסה שהמלחמה זה משהו שקורה "אי שם" בחזית, ופתאום הבית הפך להיות החזית הזו… כנראה שאני צריך לעדכן את התפיסות שלי… בכל מקרה, בין אזעקה לאזעקה (היו כבר 4 אזעקות מאז שהתחלתי לכתוב את זה ועד עכשיו), אנו מנסים לקיים כאן סוג של שגרה לכאורה "נורמלית". ובתוך כל זה, חשבתי לעצמי על השאלה המעניינת "יורים עלי, אז מה מעולה בזה?" |
 |
|
למען הסר ספק, ולפני שכותבים לי כאן כל מיני תגובות לא רלוונטיות, אקדים ואומר שאני ממש לא בעד זה שירו עלי או על כל מישהו אחר… אבל בהנתן שזו המציאות – אני שואל שוב: "מה מעולה בזה?" למי שלא מכיר, יש חוק מאד משמעותי שפועל בעולם שלנו. בין אם אנו מכירים אותו או לא, אוהבים אותו או לא – הוא תמיד קיים ותמיד פועל (זה טבעו של חוק). החוק הזה נקרא "חוק הקוטביות". המהות של החוק הזה ידועה ומוכרת, אך למרות זאת, לא רבים מבינים את החוק לעומק, וגם פועלים בהרמוניה עם החוק הזה. המהות של החוק אומרת דבר פשוט – לכל דבר קיים הדבר ההופכי שלו. אתם מכירים את זה: חם/קר, פנים/חוץ, גבוה/נמוך, שחור/לבן, טוב/רע… וכן הלאה. לכל דבר קיים ההופכי שלו. כלומר, אם כרגע יש מלחמה וזה דבר שנתפס בעיננו כ"רע" – חייב להיות כאן גם "טוב". זה אגב נכון לא רק למלחמה, זה נכון לכל ארוע כזה או אחר שאנו חווים ונתפס בעיננו כ"רע". השאלה החשובה היא במה אנו מתמקדים. אם נמשיך להתמקד במה ש"רע" או "לא בסדר" – זה יגדל. כאן פועל אגב חוק נוסף – חוק המשיכה (עליו הכנתי לכם שיעור וידאו חדש חדש… ממש בקרוב!). כל עוד נמשיך להתמקד במה ש"רע", חוק המשיכה ידאג לכך שנמשיך למשוך לחוויה שלנו נסיבות, ארועים, אנשים וכו' שיהיו אפילו עוד יותר "רעים" ולא טובים עבורנו. ולכן, חשוב שנסיט את תשומת הלב שלנו למה ש"טוב כאן". גם כשהמציאות היא לא פשוטה. המציאות היא מה שהיא. לא תמיד היא תתאים את עצמה לתוכניות שלנו (תאמינו לי, היו לי תוכניות אחרות לגמרי לשבוע הזה…). אבל זו המציאות. אם אני מבין את חוק הקוטביות, אני יכול להתחיל ולהשפיע על "המציאות האישית שלי". על מצב הרוח, הרגש והאנרגיה שלי. גם כשהמציאות מסביב היא לא פשוטה או נוחה. וזה הדבר החשוב יותר. אז הנה, אני משתף אתכם כאן בכמה דברים שאני מצאתי שטובים בכל זאת במציאות העכשווית. מוזמנים לקחת ולהשתמש בזה, ולהוסיף גם משלכם כאן למטה בתגובות… – קודם כל, זה זמן טוב לבלות יותר עם המשפחה. בין עם הקרובה שאיתנו בבית (ביום רגיל כולם כל כך עסוקים בעיסוקים שלהם), ובין עם זו המורחבת יותר אם אנו נוסעים אליהם או מארחים אותם – זמן טוב להתנתק מה"שוטף", לחשוב קדימה, לתכנן – אצלי אני מוצא שזמן כזה מאד מפעיל את היצירתיות שלי… – מקבלים המון הזמנות לארוח – ועוד משהו חשוב (גם מבוסס על חוק – חוק היחסיות): מקבלים פרופורציות. בזמנים כאלו אנו מקבלים פרופורציות למה באמת חשוב, לכמה מצבנו בסה"כ טוב לעומת מצבם של אחרים (בלי להכנס לעניינים פוליטיים ו"מי התחיל" – התושבים בעזה לא מלקקים דבש בימים הללו…). ולסיום טיפ קצר שיכול להקל למי שנמצא בלב המערכה: להתנתק קצת מהחדשות… אני לא אומר שצריך לחיות ב"בועה". אבל צפייה של שעות בחדשות ובפרשנים שגם להם כבר אין שום דבר חדש לומר יותר, בטח לא עוזרת. רק מורידה עוד ועוד את מפלס האנרגיה… במקום זה קחו ספר טוב, צפו בסרט מצחיק (זה הזמן לקומדיות רומנטיות.. סרטי מלחמה ואקשן השאירו לזמנים אחרים). שנו את האנרגיה שלכם. מאחל לכולנו שיגיעו ימים שקטים במהרה, ואשמח לשמוע מכם כאן – רשמו לי מה אתם מצאתם שמעולה בזה עבורכם? שלכם, ערן
|
|
איתן היקר,
לכל אותם שלא יושבים בגוש דן, ידוע מזמן שיש תפיסה של תלאביבים שהם מדינת ישראל והשאר הם "שאריות" של מדינת ישראל. אני יודע זאת מאחר והייתי ונולדתי וגדלתי בב"ש, הייתי תושב העיר, אח"כ תושב תל-אביב, אח"כ גרתי בצפון, מאוחר יותר ברעננה, ולבסוף אני גר שוב בצפון.
אין זה "מעולה" שיורים עליך, אבל השאננות שגילתה ממשלת ישראל במשך עשור לכל חלקי מדינת ישראל שאינם בקו תל-אביב – ירושליים, היא פשוט פושעת.
אשר לירי עצמו, לצערי אני חושב שהוא הפעלה אירנית של השלוחה העזתית, כדי למשוך תשומת לב העולם מן ההתחמשות שלה בטילים בליסטיים גרעיניים, שאותם תשגר בעתיד הנראה לעין על ישראל.
יירוט טיל שראשו משופעל, יגרום להגדלת טווח הפיצוץ. יירוט של ראש לא משופעל יפזר נשורת של אורניום מועשר (רדיואקטיבית) על איזור נרחב. ומספיק אחד שכן יחדור את ההגנות האויריות של מדינת ישראל (נא להסתכל גיאוגרפית עד כמה אנו קטנים וקצת לקרוא על טווח ההרס של ראש גרעיני, בטווח הקצר, הבינוני והארוך).
וכמו שנאמר: "זה שאתה פרנואיד, עדיין לא אומר שלא רודפים אחריך.."
באשר לדיעות פוליטיות, התחנכתי כשמאל מתון, עברתי לאחר השירות ושהייה לא מבוטלת בשטחים להיות ימני לא מתון. הבנתי שגם זה לא עסק, ושבעצם לא איכפת לי אם השמאל דופק אותי כאזרח או הימין, וגם לא מעניינות אותי הסיבות (תירוצים) שלהם לגבי ה"למה".
כל יהודי שמתייחס כתירוץ להתנהגותו מעשיו אל יהודי אחר בהגדרות מוצא קיפוח צבע עור או אמונה (דתית או פוליטית) הוא אינו אלא מחרחר ריב ומדון (על זה אומרים שנחרב בית שני – שנאת חינם).
אני לא אומר שאתה צריך לאהוב את כל מי שהוא יהודי, או בכלל. זה לא אפשרי ולא נכון. אבל סטיגמות הינן שורש כל רע. בחן אנשים (נשים וגברים כאחד) על סמך האשיות והיכולות ולא ע"פ "מגדר" (עוד מלה "יפה" לסטיגמה).
אשר לשידורים, אתה צודק לחלוטין. היה פירוט יתר, במקום לתת מפלט לאלה שלבטחונם מחוייבים לשבת בממ"ד.
זאת במיוחד מאחר ויש מספיק שהם עם ילדים, והסיקור החוזר ונשנה מעמיק אצלם את הטראומה ללא אפיק לפריקת המתח.
נועם