שלום חברים, השבוע נתקלתי במשפט חשוב מאין כמוהו שאמר כי אין טעם לדבר על הבעיה, אלא אם כן אני מדבר על הפתרון של הבעיה. וחשבתי כמה שהדבר הזה נכון וברור, ועם זאת אנשים רבים מפספסים זאת. אני בטוח שגם אתם מכירים ונתקלתם באנשים רבים שמרבים להתלונן על בעיות שהם חווים או נתקלים בהם. כתבתי כאן בעבר פוסט שעורר תגובות רבות בנושא: תפסיקו להתלונן… ועד כמה שתלונות באופן כללי הן סוג של "סרטן", אבל היום אני רוצה להתייחס לנושא הזה מכיוון אחר ושונה. | |||
אין אדם שלא נתקל בבעיות, כאלו ואחרות. אין אדם שהינו חסין מן התופעה המעצבנת הזו, שבה הדברים אינם קורים בדיוק כפי שרצינו או צפינו שיקרו… אין אדם שאינו נכשל בפעולות מסויימות שהוא מבצע, ואין אדם אחד בעולם הזה שהכל הולך לו "חלק" וללא בעיות. בקיצור – אין באמת אנשים שהם "סופרמן"… אבל, ישנם אנשים שאנו מסתכלים עליהם ונראה לנו שהם סוג של "סופרמן"… שהכל מצליח להם, שכל דבר שהם נוגעים בו הופך לסוג של "זהב", שהכל קורה להם בקלות, ובקיצור – שאין להם בעיות! וזו טעות גדולה לחשוב כך. כי זה פשוט לא נכון. דברו עם כל אדם מצליח, ותשאלו אותו והוא יספר לכם על כל המכשולים, הקשיים, הבעיות והאתגרים שהוא היה צריך לעבור כדי להשיג תוצאות יוצאות דופן בחייו. העניין הוא, שכשאנו מסתכלים מבחוץ על אנשים כאלו, אנו לא רואים את כל זה. באופן כללי, אנו בכלל לא רואים את הדרך שהם עוברים, ומסתכלים רק על התוצאות הסופיות שהם משיגים. לפני מספר שנים נתקלתי בספר "אדם כיציר מחשבותיו" של ג'יימס אלן, ושם הוא כתב כמה משפטים שחקוקים לי בתודעה עד היום:
כמה שזה נכון! אז אם כך מה מבדיל את אותם אנשים מהשאר, מההמון? מה מבדיל אותם מאלו שנתקלים בבעיות ונעצרים? ההבדל טמון בדיוק באותו המשפט: אותם "מצליחנים" או "ברי מזל" כפי שרבים נוטים לקרוא להם, אינם מתמקדים בבעיה! הם ממקדים את כל תשומת הלב והאנרגיה שלהם במציאת פתרון לבעיה! בזה הם מתמקדים. לא תמצאו אותם יושבים בשיחות סלון ומקטרים על הבעיה, מתלוננים על "מר גורלם" ועל חוסר ההוגנות של העולם והחיים בכלל. אתם תראו אותם יושבים וחושבים על דרכי פתרון, על פעולות שהם יכולים לנקוט בהן כדי לפתור את הבעיה, על אנשים שהם יכולים לפנות אליהם ולבקש עזרה. הם ימקדו את כל תשומת הלב שלהם במציאת פתרונות. והם ימצאו… והם יפעלו… ויתאמצו… והם ישיגו תוצאות! והאחרים, אלו היושבים בסלון ומקטרים, יסתכלו עליהם מהצד ויגידו – "נו טוב, הוא תמיד היה לו מזל!". אז מה עושים עכשיו?
אגב, השבוע הקמנו (בשעה טובה!) דף אוהדים חדש בפייסבוק – אני מזמין אתכם להצטרף ולהגיב גם שם! בקרוב נערוך שם גם כמה פעילויות חדשות ומרגשות. זו פלטפורמה יוצאת דופן שתאפשר לי להיות בקשר קרוב יותר ומהיר יותר אתכם! ואגב – לכל מי שרוצה להפתח לרעיונות ופתרונות חדשים – מחר בערב (יום שני, 12/7) אני עומד לערוך ראיון מרתק עם איתי פז, מבכירי משווקי האינטרנט בארץ ובעולם (הוכתר על ידי גלובס כאחד מ-5 המנטורים העולמיים בתחומו) על ההזדמנויות הגדולות הטמונות באינטרנט. איתי גם הסכים לחשוף את 5 הכללים שלו לייצור עסקים והכנסות באינטרנט! זהו ראיון חינם, ואתם מוזמנים להצטרף אלינו מחר בערב. נתראה מחר! שלכם, ערן. |
אין טעם לדבר על הבעיה, אלא אם כן…
- ערן שטרן, פורסם בתאריך
6 תגובות
אני נהנהית מאד מהכתבות שלך.
אני גדלתי בבית שבו "אם צריך לעשות אז עושים" ומזה למדתי שאין דבר כזה אי אפשר או אין לי זמן.
אי אפשר או אין לי יכולת – תמיד נפתר בלמידה או תשלום עבור העבודה.
אין לי זמן – זמן זה ענין של עדיפויות בלבד, אם משהוא מאד חשוב לי ואני רוצה לבצעו או להשיגו אני אמצא לכך את הזמן.
אם זה ככה, וצריך לעבור מאבקים וכשלונות, מאמצים ויסורים, ולהקריב קורבנות כדי להגיע לתוצאה יוצאת דופן – למה זה כדאי ? ולמה בכלל כל כך טוב להיות יוצא דופן ?
יש גם דוגמאות אחרות – יש מי שמתעשר בלי יסורים, ויש מי שמגיע לתוצאה יוצאת דופן ולא לטובה. יש לי חבר ילדות שהסבא של אמא שלו קנה קרקעות כשעלה לארץ לפני קום המדינה. לאחרונה הקרקעות הופשרו, והחבר קיבל סכום דמיוני של כסף, שהפך אותו יוצא דופן בעושרו יחסית לקבוצת חברי ילדותו שעימה בילה את רוב זמנו הפנוי. במקרה הזה הקורבנות שהקריב לא היו כדי להתעשר, אלא בגלל התעשרותו. פתאום הסביבה החברתית הקודמת לא התאימה לו, הוא התחיל לחפש את עצמו בסביבות של "עשירים", אבל גם שם לא הצליח להתחבר. תוצאה יוצאת דופן, ולא ממש לטובה.
הדוגמא היא לא בשביל הציניות, אלא בשביל להגיד שהדברים לא חד מימדיים כפי שמוצג כאן לא אחת. המסר של להתמקד בפתרון הבעיות ולא בבעיות עצמן הוא נכון תמיד ולכולם, אבל ההכללות לגבי הצלחה, עושר וכו' לעיתים קצת שטחיות.
שלום,
גם אני כמו רבים אחרים נהנית מאד לקרוא את הדברים שאתה מפרסם,
תודה שאתה משתף אותנו.
בתגובה לדבריך הפעם בעניין הכתבה "אין טעם לדבר על הבעיה, אלא אם כן…" יש לי השגות.
לדבר על בעייה זו לדעתי דרך לשחרר קיטור, אבל גם דרך למציאת הפתרון. כשאני חוזרת ומעלה את הבעייה אני בעצם מריצה אותה מחדש במוח ורוב הסיכויים שזה יקדם אותי לפתרונה. אצלי השיטה הזו עובדת מצויין.
בברכה, אריאלה
ערן שלום,
לפני כחודש הצטרפתי לאתר 'עסקים עושים עסקים', שאליו הפנה אותי יוסי זילברפרב.
שנינו השתתפנו ב'סמינר 2010' של אמיר הרדוף וכך הוא קיבל את האימייל שלי.
בדף הפרופיל שלי כתבתי מאמר קצר לבעלי עסקים קטנים העובדים מהבית.
למה אני מספרת לך את זה?
מכיוון שאני עד לפני שנתיים לא הייתי בעלת אתר, או רשומה בפייסבוק(לא ידעתי בכלל מה זה),
ולא היה לי דף פרופיל עסקי באתר שמאפשר לי לכתוב גם בלוג משלי!
הטכנולוגיה הרתיעה אותי וחשבתי שלעולם לא אתגבר על הקושי.
ערן, אני עדיין נלחמת להראות ולהשמע,ועוד יש לי המון מה ללמוד,ואני בטח לא מומחית בכל המדיום הזה,
אבל ,אין ספק שאם לא הייתי מכירה אותך ואף פוגשת אותך גם בסמינר של אמיר
וגם בסמינר 'משיגי יעדים' האחרון שלך, היה לי הרבה יותר קשה לעשות את הפעולות שעשיתי,
(ושאולי לאחרים נראות פשוטות וקלות).
אני לא מגדירה את עצמי כמצליחנית, אני פשוט רוצה לפעול.
תודה על כל הפוסטים שאתה שולח,
אל תפסיק לשלוח, זה רק נותן חשק לעוד.
ולסיכום משפט שקראתי לאחרונה (אשמח לדעת מה המקור)ואולי יכול לשמש חומר לפוסט הבא:
"אנשים לא יזכרו מה אמרת, אנשים לא יזכרו מה עשית, אנשים יזכרו איך גרמת להם להרגיש"
תודה על מה שאתה נותן לי להרגיש (מצויין!),
עדנה.
הי ערן,
אני מכירה אותך ואת התכנים שלך מזה כחצי שנה אולי קצת יותר ועוקבת אחריך באדיקות
לאחרונה גם נפגשנו בועידת עסקים של אמיר הרדוף ושוחחתי אית מעט על החלום שלי ללמד אנשים כיצד ללמוד
הרעיון נולד אחרי שהבנתי שיש יותר מדי תלמידים וסטודנטים שלא באמת יודעים איך להצליח בלימודים… הבנתי שהשיטות לימוד בבתי הספר הן שיטות שמתאימות למורים = שיטות הוראה, אבל לא מתאימות לתלמידים = שיטות לימוד… הבנתי שיש הרבה שמתלוננים על ה"בעיה" שיש לנו בארץ, על החינוך, על הרמה הנמוכה, על חוסר ההישגים ועוד המון בעיות…. א-ב-ל האם מישהו מדבר על הפתרון?
מסתבר שלא הרבה אנשים מעיזים לעשות משהו בנדון….
אתה מבין, אחרי קריירה מבטיחה כעו"ד בתחום שוק ההון (תואר ראשון כפול בכלכלה, תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפטים – כולם בהצטיינות), הבנתי שכדאי להתפטר מהעבודה ולעשות משהו עם "הבעיה" הזו!!!
פשוט לעשות!
כמו שאתה אומר – צריך להתמודד עם המון אתגרים, מכשולים ושפע אמונה – ממש כמו שאתה היית בתחילת דרכך במעבר מעולם ההייטק לעולם האימון.
וזה מעורר השראה – בהחלט.
אני מתחברת למה שעדנה כותבת למעלה בציטוט שלה – אנשים זוכרים את מה שאתה גורם להם להרגיש!!!
🙂
שלך, ברגשי הערכה וכבוד
ליז קשקש
תודה לכל המגיבים!
גילה – אני מסכים לגמרי. בסופו של דבר הכל עניין של סדרי עדיפויות ומה אני מוכן לעשות בשביל להשיג את החיים שאני רוצה!
שחר – העלית כאן 2 נק' חשובות – הראשונה היא שלאנשים שמשיגים השיגים ואוהבים את מה שהם עושים – הדרך לא נראית דרך של יסורים. וכשהם פוגשים בקושי הם מחפשים את הדרך להתגבר עליו.
הנק' השנייה שלך לגבי החבר שהרוויח כסף בירושה – זו דוגמה קלאסית שקורית גם להרבה מתעשרי לוטו – מרביתם מאבדים את הכסף או לא מצליחים להסתדר איתו. הסיבה היא שהם לא עשו את השינוי המחשבתי / מנטאלי הנדרש כדי להחזיק בסכומים "דמיוניים" כהגדרתך. בקרוב אכתוב גם על כך…
אריאלה – הנק' היא במה מתמקדים, אין שום פסול ב"לשחרר קיטור" – אבל בסופו של דבר אנו רוצים לפתור את הבעיה. חלק מן האנשים רק "משחררים קיטור" ולא עושים דבר לפתור את הבעיה…
עדנה – תודה על הדברים (הנה את רואה אני מגיב!!) – שמח לקרוא שהדברים שלמדת בסמינר משמשים אותך!. אני לא יודע מה המקור של המשפט, אך זה משהו שאנו גם מדברים עליו בקוד המנצח – אולי הזכרנו אותו באחת משיחות האימון האחרונות שלנו…
ליז – שמח לפגוש אותך גם פה – המון בהצלחה!
ערן