תפסיקו להתלונן!
|
בשבוע שעבר ביליתי 3 ימים אינטנסיביים ביותר בכנס "תאוצה עסקית 2009" שמקיים ידידי אמיר הרדוף, מנכ"ל חברת "הרדוף ליווי עסקי". נכחו יחד איתי עוד כ-200 משתתפים מכל רחבי הארץ. בהחלט היה כנס יוצא דופן ומרתק מבחינה עסקית וחווייתית (בהמשך אשתף אתכם וידאו קצר בו אני שובר קרש במכת "קארטה"…
 ).אך מה שבהחלט היה יוצא דופן בכנס, היה המשתתפים בכנס. לא בכל יום מתאפשר לנו לבלות 3 ימים עם קבוצה כל כך מיוחדת של אנשים – מחוייבים, אופטימיים, מחייכים, צוחקים, מחבקים, מתרגשים ובעלי חלומות ושאיפות יוצאי דופן. וכן – גם כאלו שמוכנים לשלם את המחיר ולפעול כדי להשיג את החלומות שלהם. זו בהחלט היתה חוויה יוצאת דופן. מי ששמע אותי באחד הסדנאות או הסמינרים שאני מעביר כבר יודע שאני מדגיש הרבה את חשיבות השהייה בסביבה הנכונה של האנשים.
עם זאת, במהלך הכנס, גם נתקלתי במשהו שהיה קצת יוצא דופן בין כל האנשים שתארתי כאן. נתקלתי במשתתפת שהיתה מאד עסוקה במשהו אחר. בלהתלונן!
היא התלוננה על הרבה מאד דברים שלא מצאו חן בעיניה, הישיבה, הבורקסים, הדפים שקיבלה וכו'… וכשהיא דיברה עם אנשים היא התלוננה על הלקוחות שלה, על כך שהיא אינה מרוויחה כמו שהיא היתה רוצה ועוד ועוד ועוד…
במקום להתמקד בדברים החשובים בכנס – התוכן, הרעיונות, הקשרים העסקיים והלמידה – היא הייתה עסוקה בדברים השוליים כמו מידת החימום של הבורקסים…
אני לא מספר על כך כדי לבקר את אותה משתתפת, כל אחד מאיתנו עושה את הבחירות שלו, ואין לי שום דבר נגדה חס וחלילה. אבל חשוב לי להשתמש בדוגמה כדי להעביר באמצעותה נקודה חשובה: יש בעולם שלנו חוקים מאד ברורים, שתמיד פועלים בין אם אנו מסכימים עמם או מכירים אותם.
אחד מהם הוא חוק הכבידה שכולם מכירים (נסו להתעלם מחוק הכבידה, וצפו בתוצאות שתקבלו). אחרים, אך חשובים לא פחות הם חוקים אחרים שמרבית האנשים אינם מכירים. ובהקשר של המתלוננת, ישנם 2 חוקים שהיא כנראה אינה מכירה והם משפיעים עליה בצורה משמעותית (כמו על כל אחד אחר מאיתנו).
הראשון הוא חוק התנודה שעליו דיברתי בפוסט הקודם, ולו ישנה גם הרחבה הבאה לביטוי בצורת חוק המשיכה. חוק המשיכה אומר למעשה שאנו נמשוך לעצמנו ארועים, אנשים ונסיבות הנמצאים בהתאמה לתנודה בה אנו נמצאים. זה מוכר גם כ"דומה מושך דומה". והחוק השני שפועל אצלה בצורה משמעותית הוא "חוק הסיבה והתוצאה". שמשמעותו היא שכל מה שאתם שולחים לעולם שב אליכם בחזרה. כלומר, לכל פעולה יש פעולת תגובה הזהה ומנוגדת בכיוונה.
ושני החוקים הללו פועלים בצורה מושלמת במקרה של המתלוננת: כאשר היא מתלוננת היא למעשה מושכת אליה עוד ארועים, נסיבות ואנשים שיגרמו לה להמשיך ולהתלונן! וככל שהיא יותר מתלוננת, היא מקבלת יותר ויותר מכך. הלקוחות שהיא מושכת לעסק שלה הם כאלו שמתלוננים (זוכרים – דומה מושך דומה), וכאלו שמתלוננים עליה (חוק הסיבה והתוצאה). וכל החוויה שלה מהחיים היא ש"הכל לא בסדר!"
ולכן עצתי אליכם היא – אל תתלוננו!
הרי בעצם, התלונות אינן פותרות את הבעיה, למעשה הן מחמירות אותה. במקום זה, היו אופטימיים, חייכו, קחו אחריות למצב ונסו לפתור אותו. גם האנשים סביבכם, ירצו יותר לעזור לכם במצב הזה. בוודאי הרבה יותר בשמחה מאשר אם תתלוננו בפניהם…
וכתמיד, אשמח לתגובותיכם!
אגב, אם אתם רוצים ללמוד עוד על החוקים שהזכרתי בפוסטים האחרונים כמו חוק התנודה, חוק המשיכה, חוק הסיבה והתוצאה ואחרים – יש לכם הזדמנות לפגוש אותי ב-15/12/09 ליום יוצא דופן במהלך סמינר "משיגי היעדים" בו אלמד אתכם את החוקים הללו ועוד אחרים בהרחבה!
וב-7/1/2010 אני אקיים באופן מיוחד את סמינר "משיגי היעדים" בצפון הארץ! בקיבוץ אשדות יעקב איחוד. מי מכם שגר בצפון – זו הזדמנות יחודית, מהרו להבטיח את מקומכם!
ערן
|
שלום ערן,
אני בהחלט מסכימה עם מה שאתה אומר לגבי חוק הכבידה, המשיכה וכו'. יחד עם זאת לפעמים אנו נקלעים לסיטואציות לא נעימות, שמביאות איתן תסכול וכו'. וכן אנו מתלוננים על מה שאיננו אוהבים. ובאמת אנו מקבלים יותר ממה שאנו לא אוהבים…
אז מה לעשות בכל זאת כשאנו נתקלים במה שאיננו אוהבים?
ושעקב כך אנו חשים תסכול וכו'.. אל תספר לי שאינך חש תסכולים. מה אתה עושה כשאתה מתוסכל מדבר מה שמאוד מכעיס אותך?
מצפה לתגובה
מיכל
ערן שלום. בחיים אין מקריות. אני מאמינה שלא סתם אני יושבת וכותבת לך תגובה:
כל כך נכון. כל מילה אמיתית ושווה זהב.
נכון,אנשים שמתלוננים וגורמים לסביבה שלילית גורמים לאחרים להתנהג כלפיהם בדומה.
אפשר לפעמים ל"התלונן" אך אם זה נעשה ברוח טובה תוך התייחסות כלפי הסיבות שהביאו לתלונות –
נשמרת האופטימיות והיכולת להמשיך ולהתקדם.
ריקוד הטנגו הוא הוא צעד קדימה ושניים לאחור, אך אפשר להופכו ולהנות וקודם כל מבן הזוג, מהמוסיקה,
מהחוויה ומחיוך וחיבוק ועוד דברים רבים.
תודה על המאמר הקצר.
היי ערן,
גם אני אשמח להתייחסותך לשאלתה של מיכל לעיל.
שאלה: מה קורה כאשר אתה נכשל ונכשל או לפחות לא מקבל את התוצאות שאתה רוצה? איך אתה נמנע לנוכח התוצאות מהופעה של שיחה שלילית פנימית?
הרי אני יכולה להמנע מלהחצין מחשבות שליליות וביקורת אבל זה לא אומר שהן אינן קיימות?
יותר מכך, גם אם מחצינה חיוביות אבל בפנים חשה "רע" אנשים ייטו לקלוט את הבלתי מילולי. איך מתגברים על כך?
רינה
צודק במיליון אחוז… הפסקתי מעתה ועכשו איך אני מיישמת את מה שאתה מציע? להתלונן הכי קל לנו בשביל להעצים את הטוב ולמשוך פעולות טובות מה עליי לעשות?
שלום ערן
הייתי חייב להגיב כי זה כל כך נכון ואני מרגיש את זה ממש ברמה יומית אני חושב שיש מקום למקריות אבל עדיין הכל מכוון מלמעלה המאמר הזה הגיע אלי באמת ביום קריטי שבוא אני צריך להציג בישיבה עם המנהלים את הבעיות שיש לי בניהול הצוות שלי והמחסור בכוח האדם
בעקבות המאמר הזה אני מתכוון להגיע לפגישה עם גישה שונה לבשביל זה אני משנה את המצגת שאני הולך להציג שלא יהיו בה תלונות אלה רק עובדות ומה יש לעשות בנידון ע"י ואיפה אני צריך את עזרת ההנהלה
אם יזדמן לי הוסיף תגובה נוספת אחרי הישיבה
שלום ערן,
אני רוצה להגיב דווקא על עניין הסביבה. הרי, שאתה חוזר על זה פעם אחר פעם – תצטיידו בסביבה פתוחה, מבינה ותומכת. ואני לומדת, סופגת, מקשיבה פעם אחר פעם. מקשיבה גם לשיחות שלך, קונה ספרים וגם לומדת באופן מסודר. והתוצאות … יש תחושה שאפילו מגיעות לפני שאני הגעתי 🙂 … וכאן ה"בעיה". לעתים, אני מרגישה "עוף מוזר". שונה נורא. כמעט "מקולקלת".
אני הרי מתחילה לראות את הדברים אחרת. מגיבה להם אחרת.
כשבתי הקטנה למדה לרכוב על רולרים, לימדתי אותה, כי כל פעם, שהיא קמה מנפילה – היא מנצחת! (ולא צועקת לה להזהר מהנפילה 🙂 )
האם זה אומר, שאני גם מגדלת עוף מוזר? הרי, שאני מלמדת אותה, שהיא יכולה ה-כ-ל! מה שהיא רוצה!
ברור לך, שלא אוותר על הגדילה שלי, בכדי להפתר מהעוף המוזר. רק משתפת אותך ואת הקוראים בתחושות.
באהבה גדולה!
פלורה
הי ערן,
וואו , כמה שזה נכון…..
איך שתסתכל על החיים ככה הם יסתכלו עלייך.
גם אני שבתי מאותו כנס מדהים עם אנרגיות מקדמות וגבוהות והאמת היא שבכלל לא עניין אותי הכיבוד, מצאתי מה לאכול שהייתי רעבה וזה באמת לא העניין המרכזי שבאים ללמוד.
מה שמפתיע שבדיוק אתמול עלה לי רעיון מדהים למוצר חדש בעסק שלי והוא מאד קשור לפוסט שלך.
אני שוקדת על קורס אינטרנטי בנושא הקשר בין שירות לקוחות לבין הגדלת הריווחיות בעסק.
הייתי רוצה לשתף פה שאחד מהשיעורים יהיה שתלונת לקוח בעסק שלנו היא הזדמנות פז להפוך אותו ללקוח ריווחי יותר עבורנו.
אני יודעת שזה נשמע אולי קצת הזוי ואחר ,אבל כדאי לחכות………… מבטיחה !!!!!!
העצה הטובה ביותר שלי היא להתרחק מאנשים שמתלוננים כל הזמן או לנסות ללמד אותם מה שאנחנו כבר יודעים……..
תודה רבה ערן על מאמרים שכיף לקרוא.
שיהיה המשך יום נפלא!
חגית
קודם כל תודה לכל המגיבים!
ולכל מי שאולי נפגע מהכותרת של המייל ושל הפוסט – כמובן שלא היתה כוונה לפגוע באף אחד 🙂
מיכל, רינה ואירמה – לשאלתכן – נכון, יהיו מצבים שבהם אנו אולי נפגע, או יקרו ארועים שאינם נעימים. ברור שלהתלונן לא ממש יקדם אותנו. אז מה כן? להסתכל על הארוע ולשאול את עצמנו – מה אני יכול לעשות כאן כדי לפתור את זה, או מה הגישה שבה אנקוט שתעשה הבדל? תחשבו על כך גם כשאתם פונים "להתלונן" בפני מישהו – הוא יהיה הרבה יותר קשוב אם תבואו עם "בקשה" מאשר עם "תלונה". כך תוכלו לקבל יותר אמפטיה ואני מאמין שגם פתרון טוב יותר.
פלורה – חלק מהתהליך של צמיחה, גדילה ופריצת דרך (ותוצאות שכאלו) כרוך בכך שהסביבה שלנו ממש לא מבינה אותנו ואנו נראים כ"עוף מוזר". אז מה? אני נגמלתי מהצורך לפעול עפ"י מה שיחשבו ויגידו האחרים. המשיכי לחנך את ביתך בדרך שאת פועלת – היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר להסתכל לצדדים בחשש ממה ש"יגידו השכנים"…
חגית – תודה רבה על התגובה. מסכים עם כל מילה. גם אני משתדל להתרחק ממתלוננים למיניהם… ואני מאמין שרוב האנשים גם כן נוהגים בצורה דומה…
ערן
ערן,
שני החוקים אותם ציינת, הזכירו לי את חוקי ניוטון שעליהם אין עוררין.
איני בטוח אם בכל תחום בחיינו ניתן ליישם החוקים שציינת – לא בכל מצב התיאוריה תואמת את המציאות ,שבה אתה בא במגע עם בני-אדם, שמעצם טבעם יוצרים דינמיקה התנהגותית תואמת מצב וסביבה.
אני מסכים עם מיכל בנקודה בה נגעה והיא התסכול.
כיצד ניתן ליישם את שני החוקים כשלפניך ניצב אדם שיש לך איתו "ברית" – עסקית, משפחתית, חברית, שאינו מבין כלל את דבריך, התנהגותך, תגובתך ומתלונן כל הזמן שאתה לא מבין אותו.
יוצא איפוא, שאתה מתוסכל והעומד מולך מתוסכל, אז מה הפתרון?
זה עיניין של תקשורת בין אישית, שבמהותה "קצר" ואני לא בטוח ששני החוקים שציינת הם המענה המתאים.
מאיר
היי ערן ,
כמה שזה נכון
בדיוק זה מה שאני מנסה בעקביות להסביר לחבר שלי ללא הצלחה…..
אני בטוחה שבסמינר הקרוב הוא יראה את האור!
להתלונן זה קל
לפתור בעיה זה קשה
אך מה אעשה?!
אשתדל לשנות את הנעשה.
אם זה יצליח-
ארויח…
אם לא אמשיך לנסות לשנות
וכמובן להימנע מתלונות.
האם במקום להתלונן כדאי להניח לבעיה
ולקחת אותה כחוויה?!
או שמא לעזוב
ואז להרגיש הרבה יותר טוב?!
לדעתי לא מזיק מדי פעם להתלונן וגם לצחוק
ואז בטוח שנגיע רחוק..
שלום ערן,
יופי של כתבה. כל מילה בסלע! הרי כל מה שאנחנו מתלוננים עליו חוזר אלינו עשרות מונים, אבל כל מה שאנו מודים עליו ומעריכים אותו חוזר גם הוא אלינו עשרות מונים. היקום הוא ראי מופלא והוא משקף אותנו בדיוק הרבה ביותר, לכן רצוי, לדעתי, לפני שאנחנו מקטרים, לנסות למצוא את הנקודות החיוביות בחיינו ולהודות ולשמוח על כך. אם נעשה זאת באופן מודע ובהתמדה, חיינו יתחילו להשתנות, ולטובה! שווה לנסות.
שלום ערן,
לטעמי יש היבטים גם חיובים בצד המתלונן/ת. אפשר שבזכות "המתלוננים" באים דברים רבים על תיקונם.
אם כי,כאשר אדם מפתח דפוס התנהגות קבוע כמתלונן, ראוי לו שיבחן עצמו מדוע הוא אינו מרוצה באופן קבוע.
בס"ד
לא רק להפסיק להתלונן אלה אף לחפש את הטוב בכל דבר ולהנות ממנו,
אנשים נוהגים לדחות את האושר שלהם ולא מבנים שצריך להיות מאושרים כאן ועכשיו.איך?
לראות את הטוב לגמד את מה שלא מספיק טוב ולהתעלם ממנו.
שלום ערן ולכל המגיבים
חוק המשיכה אומר שאני מושך אליי המון אנשים שדומים לי
לפעמים אנחנו מקבלים בירושה מחשבות ואמונות של ההרים והסובבים אותנו שקשה מאוד להשתחרר מהם
אני פשוט הפסקתי להקשיב לזה ואני עובר כרגע תהליך של שחרור ממחשבות מתלוננות ועניות שמושכות אליי מציאות של עני ובזבזן אנרגיות
אני חושב שהבלוג הזה חשוב אבל גם צריך שיתקיימו מספר תנאים :
1. הראשון במעלה שיהיה לך בסיס לצאת מהתפיסות האלו
2. רצון
3.יכולת
4. מעשים לצאת מהתפיסות של ההתלוננות
ערן שלום
בנוגע למה שאמרת פה שלכל דבר יש סיבה ותוצאה ושדומה מושך דומה וכל תאוריית הסוד שנפוצה בזמן האחרון .
אני לא מבין איך זה שאנשים כל היום חושבים על סקס או כסף היו אמורים למשוך לעצמם המון סקס והמון כסף אך הם עדיין נשארים עניים ולא מסופקים מבחינה מינית !
שלום עירן,
ישנם אנשים שאוהבים להתלונן ולקטר כל הזמן ועל כל דבר, כנראה במטרה
למשוך אליהם תשומת לב. ישנם גם כאלה שתמיד רואים רק את "חצי הכוס הריקה", ומביטים על העולם דרך משקפיים כהות, אלה הפסימיסטים.
מאנשים כאלה כדאי להתרחק כי הם מטבעם משביתי שמחות, ובדרך כלל אי אפשר לכנע אותם לשנות את גישתם והתיחסותם לעולם, אלא להיפך הם
לא יפסיקו לנסות לשכנע את זולתם להאמין עד כמה שהעולם מבואס.
לפי חוק המשיכה כדי להימנע ממשיכת דברם לא רצויים אל תוך חיינו, יש
להפסיק להיתלונן. ככל שירבו התלונות על דבר מסויים שלא רצוי לנו,כך אנו
מחזקים ומושכים אלינו עוד ועוד מאותו הדבר הלא רצוי.
כאשר נכיר תודה ליקום ונעריך על הטוב שיש לנו , כך נמשוך אלינו עוד
מאותם הדברים הטובים שכבר יש לנו, וגם מה שנבקש לקבל מהיקום, יגיע
אלינו
תודה לך על שאתה משתף אותנו בחויות המחכימות שעוברות עליך בחייך,
ובתובנות שלך עליהם.
לאה סידן
כמה דבריך נכונים,אני יכולה להעיד על תקופה לא קלה שהיתה לי לפני 14 שנים התלוננתי המון על בעיות אמיתיות אך ככל שהתלוננתי המצב רק החמיר.מצב הרוח היה ירוד בכל שיחה שניהלתי הייתי מגיעה באיזשהו אופן להתלונן על הבעייה.באמת הייתי מוטרדת.
כנראה שלתובנות עליהם אתה מדבר הגעתי בעצמי וכשהפסקתי להתלונן , הכל נראה אחרת ואפילו שימשתי כיועצת לכל חברה שהיתה במצב דומה והתלוננה , היצעתי לנתק את הרוע מהמחשבות, להתעלם ממקור הבעייה , לא לתת לה מקום ביקום, וכך יעלמו כל הגלים והעוצמות השליליים להתחבר לטוב והחיים יהיו הרבה יותר טובים ופרודוקטיביים.
לחוות חוויות נעימים ולא להישאב למקומות אפלים.
שלום רב ערן היקר,
א מ ת .
תודה רבה על התזכורת בזמן הנכון! :)))
היי ערן ,כמה כייף להזכר בחוקים האלו ,לעיתים אני חשה שהסביבה בה אני נמצאת לא שמעה על החוקים האלו,קשה לי להתנהל בסביבה כל כך מתלוננת ולעיתים אני חשה חסרת אונים ומשתדלת מאוד מאוד לשמור על חיוביות אבל זה לא קל ,אני מברכת על כך שאלוהים בודק מדי יום את יכולת העמידה והסבלנות שלי ורוב הזמן אני גאה בהישגים שלי ,לא קל היות האדם לבדו בעולם כל כך מתלונן סיסי
ערן שלום,
אני לא כותבת הרבה וגם לא מספיקה לקרוא את כל מה שאתה כותב, אבל מהקצת שכן ,אני חשה
את רוח הדברים ומאוד תומכת ומאמינה בהם. הייתי שמחה אם בקיבוץ שלי, שנמצא כבר שנים בחובות כבדים,
היו מצליחים סוף סוף לפתוח את הראש והאוזניים,ולהבין שאם נמשיך כל הזמן בתלונות ובכי שום דבר לא ישתנה.
אני פועלת ומצליחה לפרוץ מחסומים שעומדים בדרכי, ויודעת שמהעיקשות והנחישות שלי גם אחרים מרוויחים.
בזמנים קשים אני מזכירה לעצמי לא לשכוח 'לספור את הברכות'.
עדנה.
הרבה מהתגובות כאן מעידות על תסכול מכך שהסביבה עדיין לא מבינה ומיישמת את החוקים, אלא מתייחסת אלינו כאל עוף מוזר. זה באמת לא כיף להתלונן כשהעומד מולך לא משתתף באורגיה ולא מהנהן: כן, זה נורא, אי אפשר יותר ככה…
אבל רבותי:
אנחנו חוד החנית של השינוי! אנחנו הקו הראשון בחזית של אלה שמתעוררים לידיעת החוקים האלה ועד חוקי התנהלות יותר בוגרת בעולם.
ברור שיתנגדו לנו!
גם את גליליאו רצו להוציא להורג כי הוא טען שכדור הארץ הוא עגול ולא שטוח.
צריך להחזיק מעמד, להמשיך בדרך הנכונה, ו…בסוף זה מדבק. מנסיוני. לאט לאט אנשים רואים כמה טוב חי זה שלא מתלונן, ומזיז את הפרוז'קטור למה שטוב – והם רוצים גם.
זה תפקידנו כאן. "לדגמן" איך חיובי מושך עוד חיובי.
ערן שלום
תודה לך על שאתה מביא בפני את ההזדמנות להתבונן במה שקורה בתוכי ולבדוק מהם המקומות שבהם אני מתלוננת. אני רוצה לספר לכם על שיטה שאני עובדת לפיה ושמקדמת אותי בחיי למחוזות נפלאים יותר ויותר .
ישנו רעיון מדהים שאומר שכל מה שקיים בעולם הוא קיים בעולם הפרטי שלך והוא במסגרת האחריות שלך . יותר מכך יש לך את היכולת לרפא אותו. הרעיון הזה עומד בבסיס שיטת ההו'אופונופונו וניתן למצוא אותה גם בכתבים יהודיים.
וביחס לנושא המתלוננת והתלונות – אם נמצא בסביבתנו אדם שמתלונן על דברים שוליים ולא מתייחס לתוכן הרציני של הנעשה. ניתן לשאול הרבה שאלות – אבל אפשר להתחיל מהשאלה הפשוטה ביותר – היכן בתוכי קיים החלק שמתייחס לדברים שוליים ולא לתוכן הרציני של הנעשה ומביא אותי להתלונן בלי סוף?
אני יכולה לראות את המקום הזה בחיי כרגע בלי לחשוב פעמיים.
הפעולה שנדרשת ממני אז הוא לומר בלבי "אני מצטערת ואוהבת אותך. אני מצטערת על שגרמתי לך …" כלפי אותה אשה ו/או כלפי עצמי, זאת תוך כדי כך שאני מבקשת מהאני העליון (מאלוהים) להראות לי כיצד דפוס התנהגות זה נמצא אצלי עצמי ומבקשת לעזור לי לתקן זאת בתוכי וכך לרפא את החלק בעצמי שיצר דפוס זה.
1. ראשית אני אשאל שאל את האני העליון: מה קורה בתוכי, שכתוצאה ממנו יש לאשה זו צורך כה עז להתלונן?
2. אחר כך אני אשאל האת האני העליון: כיצד אני יכולה לתקן את הבעיה בתוכי?
3. אני אקשיב לתשובות שנשמעות בתוכי ואני אפעל לפיהן.
אני יכולה מהאני העליון שיתקן עבורי את דפוס התלונות אותו יצרתי מאז תחילת הזמנים.
4. אחר כך אפשר להתנצל ולבקש סליחה מהאשה המתלוננת וכל מי קשור אליה על הבעייתיות שזה יוצר בחייה.
מדהים לגלות מה קורה בעקבות עבודה פנימית שכזו, איך אנחנו מבינים את הדברים שקורים סביבנו אחרת ומשתנים בהתאם ואיך הסביבה הופכת להיות ידידותית יותר ויותר.
ההבנה שמתבקשת מאיתנו היא שהעולם שמתגלה לך הוא יצירה שלך ולכן כל מה שאתה מרוצה ולא מרוצה ממנו הינו השלכה שנוצרת בתוכך . כאשר אתה לוקח אחריות מלאה לכך בחייך, יש לך את הכוח לרפא את העולם וליצור את השינוי שאתה רוצה שיתקיים בחייך. הבעיה שאתה רואה מחוץ לעצמך , בעצם נעוצה בך, וכדי לשנות אותה , אתה צריך להשתנות בעצמך.
למעשה, השיטה הזו מבקשת ממך לראות את המציאות כאחדות אחת ולא כדברים נפרדים זה מזה ולקחת מאה אחוז אחריות על המציאות. יש פה את ההכרה בכך שהאדם בא מולי כדי להעניק לי את ההזדמנות להביט במה שקורה בתוכי. זוהי גישה שיש בה צניעות, ענווה , חוסר שיפוטיות, לקיחת אחריות אמיתית ליצירת שינוי משמעותי,הקשבה אמיתית לקורה בתוכך פנימה ונקיטת פעולה שמעניקה תוכן ממשי למשפט שאומר כי אנחנו בוראים את המציאות.
האם עולם שמתנהל בצורה כזו נראה לכם אוטופי מכדי להיות אמיתי – ובכן , על פי ההתנסויות שלי , חבל להשאיר את סוג החוויה הזו לאוטופיה כי היא ממשית לגמרי ומחוללת שינוי עמוק ומשמעותי בחיים.
קלרה שוע – מנחת קבוצות ויחידים
https://www.harmoriah.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp
שלום ערן.
לפעמים עצם התלונות והטורניה מובילים אותנו לעשות רגע חושבים וכשקורה ולו דבר אחד קטן שטוב או עושה הרגשה טובה מייד דברים מתגמדים לעומתו,אך כשרע לנו ובכל זאת שומרים בבטן את התלונות או מנסים לדחוק את הקושי או לנסות לראות את הטוב שבקשיים,לא מצליחים באמת לחוות את הטוב שמנסה לפעמים לצוץ ברגעים מסויימים.
היתה לי תקופה די ארוכה שרק התלוננתי ובכיתי על ההעבודה ומתוך זה הגעתי לרגעים
שהבנתי כמה התלונות והבכי אינם מוצדקים ברובן,אני חושבת שזהו תהליך שמתוך הטורניה ניתן ללמוד איך להסתכל על הדברים(לפעמים זה אפילו מביש) וחשוב לעבור את שלב התלונות בשביל להגיע להכרה מסויימת שלא הכל רע ומכאן ניתן להוציא ,להחליט ולהכריע בכף המוזניים.
ערן,
הייתי מוכרחה להגיב, כי אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר!!!!
אני חיה כבר 8 שנים עם גבר כזה. וזה משעשע דווקא, השוני הזה בינינו, כי הוא כ"כ בוטה ו"צורם" . בעלי כל הזמן מתלונן. ואם אין על מה להתלונן הוא ימציא. כאילו, שבלי להתלונן, לא יהיו לו חיים, ולחיים הללו לא יהיה תוכן!
ואתה יודע מה, ככל שהוא מתלונן, כך מצבו מחמיר והוא ממש "מושך" אל עצמו עוד סיבות להתלונן בגללן, וכך, באותו החדר ממש, ככל שאני מוקירה ומודה על מה שיש לי ועל מה שהשגתי ועוד אשיג, כך אני מושכת אל עצמי סיבות לחייך מרביתו של היום. 🙂 פעם זה ממש תיסכל אותי. היום זה פשוט מצחיק אותי, ובימים טובים, אני ממש מתגלגלת מצחוק. לא עליו, חלילה, אלא על הסיטואציה.
חבל רק שאיני מצליחה להוביל אותו אל מחוץ לרמת המודעות בה הוא נמצא. אז הוא יישאר בתלונות שלו וימשוך אל עצמו סיבות טובות להתלונן, ואני אשאר בהאזנה יומיומית לכל השיחות המוקלטות שלך, ובחיזוקים ובהוקרה על כל יום ומה שהוא מביא לי.
אז אני מניחה שהעובדה שאנחנו בהליכי גירושים, לא תפתיע אותך
🙂
שבוע מעולה, שיביא לך כל מה שאתה מבקש לך
קיי
הי ערן
ברוררררררררררר
המתלוננים מתעסקים בקורבנות וחוסר לקיחת אחריות.
אולי כיף להם להתלונן
אני מציעה לכולנו לחשוב לפני ה"תלונה" מה אני מרויחה כאן.
זה הכי קל והתנערות מאחריות להתלונן, אז אם נחשוב ונבדוק את מחשבותינו באמת אבל באמת לדעתי לא נתלונן, אז נתעסק ביש ולא באין.
מאחלת לכולנו אהבה וכיף בחיים ללא תלונות.
פנינה
תודה על הכתבה המחכימה ותודה למגיבים," מכל מלמדי השכלתי"
החלטתי לקחת אחריות!עכשיו משפוטרתי(ולכך ייחלתי).
תודה על המילים המחכימות.
אכן, חוקי הקוסמוס פועלים.
ישנם אנשים ביקורתיים, שיפוטיים, שאינם יודעים לשאול : מה אני צריך ללמוד מרגיעי המשבר? הם עדיין לא היגיעו לתובנותאחרות ונהנים לקטר ומזינים את המצב הקיים.
האנשים, הרי, שונים זה מזה וטוב שכך.
יתכן, והשינוי המיוחל יתקיים אם ישקפו להם את המצב נכוחה. וזה מה שעשית. בתקווה שהגלים (בעולם הפיסיקאלי) ינענועה ויעוררו את תודעתה.
ישר כוח על עבודתך!!!
תשובה לרינה (מס' 3 בתגובות)
אני מבין אותך שכשלונות ואכזבות מביאים תסכולים אך אסור לאבד תקווה ואמונה בעצמך. בטחון עצמי ואמונה ביכולתך במיוחדות שלך ובמה שאת עושה תביא בסופו של דבר להצלחה.
אין בעיה בשיחות פנימיות שליליות ולא ניתן להעלים אותן כהרף עיין אבל השיחות האלו צריכות להוביל בסופו של דבר לבדיקה עצמית היכן אני טועה ואיך אפשר לעשות אחרת ולא של שקיעה בייאוש ודיכאון. מכל כשלון או אי הצלחה אפשר ללמוד ואין מצב שלמישהו מאיתנו הכל הצליח בנסיונות הראשונים או בכל צעד ושעל.
אתן לך דוגמא מעצמי: לפני שלוש שנים פוטרתי (בפעם השנייה) והחלטתי לא להיות יותר שפוט של מנהל זה או אחר ונתון לקפריזות או לחסדים שלהם. חיפשתי במשך שנה וחצי כיוון כעצמאי והחלטתי לפנות לכיוון של תיווך ושיווק נדל"ן. במשך כ-8 חדשים לא הכנסתי שקל והייתי על סף פיצוץ עם בת הזוג (ואני מוקיר את אורך הרוח שגילתה כלפי המצב) אך לא התייאשתי ולא קיטרתי. היו ימים של דיכאון וכמעט ייאוש אבל לא נתתי לעצמי לשקוע בהם וכל פעם התנעתי מחדש, בדרך גם השתתפתי בסדרת הרצאות של ערן שזה גם נתן לי תקווה וכיווני מחשבה והתנהגות ולבסוף זה קרה. התחלתי לעלות על דרך המלך, מצאתי נישה ייחודית משלי, יתרון יחסי לי, תוך כדי לימוד מתמיד על ערך מוסף שאני נותן בעיסוקי וכו'.
ובקיצור, לא לאבד תקווה ואמונה בערכך ולבסוף זה יקרה ואז הכל יראה וורוד וכל מה שלמדת והפנמת יתקיים.
בהצלחה.
אני שמח לראות שזה עורר הרבה תגובות… האמת שזה גם גרר כמה תגובות שלא ציפיתי להם ממספר אנשים שבחרו להעלב מן הדברים שכתבתי ובעיקר מן הכותרת של המייל "תפסיקו להתלונן…". כנראה שלא כל כך הובנה כוונתי, ובוודאי שלא התכוונתי לפגוע באף אחד. היו גם מעטים שבחרו להתלונן על המייל 🙂
מעניין…
בכל מקרה – תודה לכל המגיבים, בהחלט התפתח כאן דיון מעניין. רק הערה חשובה ליניב שתהה לגבי חוק המשיכה וחוק הסיבה והתוצאה שהזכרתי כאן – הסיבה שאותם אנשים אינם משיגים את הדברים שהם רוצים, למרות שהם כן חושבים עליהם – יכולה לנבוע מ-2 מקומות: 1. עדיין בתוך תוכם הם אינם מאמינים שמגיע להם לקבל את מה שהם מבקשים, ואז למעשה הם משדרים מסר כפול לתת המודע שלהם ואינם משיגים זאת. 2. הם אינם עושים דבר כדי להשיג את מה שהם רוצים – כלומר הם לא פועלים.
לצערי ישנה תפיסה שגוייה סביב "הסוד" – אנשים נוטים להבין שרק אם יחשבו וידמיינו על הדברים בהם הם חפצים, הם יקבלו אותם. זה לא עובד ככה. חייבת להיות פעולה. ואתם חייבים לפעול כדי להשיג זאת.
מי שרוצה להעמיק בנושא – מוזמן לסמינר "משיגי היעדים" – שם אני מלמד עקרונות אלו לעומק: http://www.GoalAchievers.co.il
ערן
היי ערן,
שם מעולה … תפסיקו להתלונן 🙂
ברכות ליום מחיוך
אביבה
שלום רב
הייתי שמח לקבל מידע על כנסים כאלו
מתי הם מתקיימים והיכן
תודה מראש
ערן שלום,
"אל תתלוננו" – או "תפסיקו להתלונן"
אתה כל-כך צודק, מעולם לא לימדו אותנו להפסיק להתלונן ובכך עדיין משכנו לחיים הפרטיים שלנו את מה שאנחנו לא רוצים, וברגע שמפסיקים להתלונן או להתבכיין מקבלים את מה שאנחנו באמת רוצים, כי אנחנו נמצאים על התדר או המשיכה הנכונה לנו, בקיצור תודה רבה, על השיעור הראשון איך למשוך את מה שאנחנו רוצים באמת.
ולכל מי שנפגע, גם אני משתתפת בהתנצלות, כי אין סיבה להיפגע מאף מילה שנכתבה.
אילנית.
שלום ערן
להתלונן, תלוי מה המטרה ומה המידה. כשמצב הרוח שלי קרבי ובא לי להתלונן אני מקדישה לזה מעט זמן עם עצמי בלבד.
זה מנכז ממני אנרגיות שליליות, רחמים עצמיים, וכעס. אני מאוד נזהרת לא להיות במצב זה בחברה כדי שלא אבעט לכל עבר, ההפסד הוא גדול במיוחד לי. לאחר התלונות אני מפנה לעצמי המון שאלות כי הבעייה נובעת קודם מתוכי.
אינני יפת נפש וקורה שאני מתלוננת גם בחברה אך באופן נדיר ומעט מאוד.
יש לציין שאני לומדת ממך כל כך הרבה, התובנות מחלחלות ואני מאמצת אותן גם כשלא תמיד נוח, אך אני משתדלת וזאת הרי המטרה שלך, לגעת באמת להעמיד אותנו מולה ולגרום לנו להפשיל שרוולים.
תודה לך ערן
אני דווקא שועשעתי מהכותרת ומסקרנות פתחתי וקראתי. כתבת אל תתלונני ואני פשוט צחקתי על מה התלוננתי שאתה פונה אלי ככה..
ועכשיו ברצינות
מסכימה עם כל מילה שכתבת. לדעתי ככה הפסדתי מקום עבודה שאהבתי מכיוון שהתלוננתי שם על כל דבר. הייתי קוטרית רצינית וככל שהתלוננתי ככה התרבו הבעיות. למדתי משהו!
האמת שאת זה ניצלתי במקום העבודה הבא ששנאתי בו כל דקה ולכן גם התלוננתי כל כך הרבה עד ששוב פוטרתי. הפעם אני מקווה למצוא את עצמי במקום טוב יותר ואני עובדת על גישה חיובית כדי למשוך אלי רק אירועים חיוביים
היי ערן,
כותרת גדולה !!!! (במיוחד כשהיא מרגיזה אנשים וגורמת להם לאי נוחות! )
נכון, מספיק להתלונן !!! אם נחפש להתלונן, תמיד נמצא על מה !
יש להתמקד בראיית הטוב, הכרת תודה, חצי הכוס המלאה,
זה משנה הכל, הכל נראה אחרת ! החיים, העבודה, המשפחה, הזוגיות … הכל !
יש לחפש מה טוב, למה כן ? ולא למה לא.
ולכל אלו שנפגעו והתרגזו תשאלו את עצמכם למה ? מה מפריע לי כאן ואיך אני מוציא את הטוב מהעניין הזה? מה טוב כאן עבורי ? איך אני משתפר ועולה מעלה מכל זה ?
האם כיף לנו להיות ליד אנשים שכל הזמן מתלוננים ?
האם אנו מרגישים כיף לידם ? אנרגיות טובות ? ממש לא !!!!
גם אני אומר לעצמי כל יום מספיק להתלונן ! תראה למה כן !
תראה את חצי הכוס המלאה ! והאמת שהיא באמת מלאה !!
רק בדיון הזה שהתחיל כ"בעייתי", תראו כמה טוב יצא, כמה תגובות, כלכך הרבה ידע,טיפים,חיזוקים,סיפורים אישיים, הוכחות וכו'
תודה ערן, שאתה שומר אותנו בפוקוס !!!
המשך יום נעים לכולם.
שלום ערן,
הפסקתי להתלונן מבטיחה!!!!
רציתי בנוסף לשתף אתכם בדרך שאני בוחרת להסתכל על המושג "אשמה", בנוסף לתלונות, אנו נוהגים להאשים את האחרים במצבינו. מיקוד השליטה החיצוני הוא השביל שמאוד קל לפנות אליו ברגעים שבהם אנו כועסים, לא מרוצים, מאוכזבים, מאשימים את עצמינו וגם את הסביבה.אין ספק שתחושת אשמה מובילה לתסכול, חוסר שביעות רצון וכמובן לתלונות רבות. את המושג "אשמה" אני בוחרת לראות במובן שונה של ראשי תיבות:
א- אחריות אישית
ש- שלווה נפשית
מ- מיקוד במטרה
ה-הרמוניה בין הפרט לסביבה.
אז לתשומת לבכם, כל מי שמרגיש אשמה בלבו, זכרו לקרוא את ראשי התיבות, וכך אולי מצאתם את הפתרון ואת הדרך להיות נקיים ממנה.
תודה, אפרת
אני חושבת שחשוב להוציא קיטור שמרגישים מתוסכלים או שחווים חוסר בהירות במצבים מסויימים. מבחינתי להתלונן זה לא לקחת אחריות, להתלונן זה להאמין שהסובבים אותי צריכים להשתנות ואז.. הכול יסתדר,רק אם הבעל שלי יפסיק…רק אם הילדים שלי יהיו…וכו'. יש לזכור שהמציאות מזמנת את מה שהיא מזמנת ואנחנו כאנשים בוגרים ומודעים עלינו לשאול את השאלה "מה עלי לעשות עם זה?" כשאני מתרכזת בפתרון הפתרון יגדל ואילו אם אתרכז בבעיה – בתלונה הבעיה תגדל.
בברכה ותודה לך ערן.
שלום ערן אם לא מיתלוננים אף אחד לא יעזור לנו .יש להתלונן ויש להתבכין .ליסתום זה לא פיתרון . להתלונן זה סימן של מצוקה .לבד לא מצליכם בדרך שקשה. אני לא מתלוננת אבל מבינה את אחרים דניאלה
קודם כל ניפלא! אהבתי.
יש לי ניסיון משני הכיוונים:כשהיתי צעירה לא היתי קוראת לזה התלוננות כמו ביכיתי את מר גורלי.
הייתי הכי מסכנה ושק הצרות שלי היה כבד יותר משל כולם(כך לפחות הייתי בטוחה)אך כשהתבגרתי ועברתי דברים משמעותיים בחיים ובנוסף עשיתי כל הזמן חשבון נפש ותהיתי ושאלתי את עצמי הרבה שאלות לגבי כל דבר ופשוט שיניתי פאזה .
גם אם החיים לא קלים ,אלה החיים (שהם בעצם לא קשים ולא קלים ,הם "חיים")והשאר תלוי כול בי.
כך שהיום גם אם החיים עדיין לא קלים, אני שומרת על אופטימיות בפרט שאני יודעת שכשאני באמת רוצה משהו , אני בסופו של דבר משיגה אותו וכך אף חינכתי את ילדי.
אני לא בורחת ממתלוננים , אני מקשיבה אך כשהדבר הופך לסוג של מיקוד תשומת לב , סורי אני כבר לא שם .
זה קרה לי עם אחותי שלא היתה מוכנה להקשיב וללמוד מנסיוני ובחרה את נישת הקורבן.
הבהרתי לה שקשה לי עם הקיטורים ואם לא תוריד מינונים לא אהיה מוכנה להקשיב יותר
כיוון שהיא מושכת אותי למטה איתה.
אז לא נעלבתי הבנתי שהיתה לך מטרה כלשהי וקשקראתי גם הבנתי ,אז לא סליחה אלא תודה.
שלום ערן,
לעניות דעתי, על כל אחד מאיתנו ישנה האחריות במידה ומדובר בדבר מהותי שיש לשנות או לשפר אצלנו או בסביבתנו, אך זוהי "הערה" , דהיינו ,תגובה שבעצם מעידה על רמה של אכפתיות ורצון טוב למה שקורה מסביב….ויש הבדל בין "הערה "לבין "תלונה" שאומרת: "שום דבר לא כשורה והכל בבלגן" וכל תשומת הלב מתפרסת כלפי חוץ "הם לא בסדר כי" "בגללה/ו קרה לי מה שקרה לי" ….אם כך, מחד גיסא, ישנם אנשים שנוהגים להוציא את כל המרירות ואת חוסר השביעות רצון שלהם בגישה של תלונה אחר תלונה וחשוב לציין גם שלא משנה כיצד הסביבה תנהג, התלונות יחזרו שוב ושוב משום שזו הדרך העיקרית של אנשים אלה לדרוש תשומת לב…., ומאידך גיסא, ישנם אנשים שהערתם מקורה במיקוד לבעיה שחשוב להיות ערים לה על מנת ליצור שיפור וכמובן התקדמות….כלומר-"אכפת לי ולכן אני מעיר"
אין ספק שמאוד לא פשוט להכיל את העובדה שלא כל הערה יוצרת שיפור, שיפור תלוי במידת הרצון של האדם שקיבל את ההערה לבצע אותו. במידה ואנו נאלצים להתלונן שוב ושוב , סימן שעלינו לבחור בדרך אחרת ולקחת אחריות מבלי להתלונן….אין טעם להתלונן כלפי הסביבה ולצפות שהסביבה תשנה….יעזור מאוד אם האדם המתלונן יפקח את עיניו וינסה לבדוק עם עצמו מהי הסיבה ששום דבר לא נראה לו, או לא מסתדר לו.
וכמובן יחד עם זה, חשוב מאוד שיהיה מעניין, וזה לא רע שאנשים מתלוננים, משום שבמידה ולא היו אנשים מסוג זה לא היינו יודעים להבדיל בין האנשים שנוהגים להתלונן ולבין האנשים שיודעים להסתכל על החצי כוס המלאה ולהעריך אותה….תודה לכם המתלוננים, בזכותכם אני לומדת שכדאי לבחור בדרך אחרת שמקדמת!
אז אם בכל זאת אתם בוחרים להתלונן, תשאלו את עצמכם כמו שד"ר פיל תמיד שואל היה שואל אתכם….."HOW IS THAT WORKING FOR YOU?".
תודה
אפרת
שלום לך ערן
האם יש אפשרות שתתן כמה שעורים לעמותה להעצמת נשים בדרום הארץ?
מחכה לתשובתך
רותי
ערן שלום:
שמי עמי. קראתי דרך התגובה של איה הוד את המאמר שלך. אני נוטה להסכים עם רוב הדברים (חלק מהדברים עדיין סתומים לגבי). תדאג אך אל תיהיה מודאג. (להיות מודאג לא עזר לאף אחד )
כמו שאמרו חז"לנו "מקיטורים אין עיבורים"
כל טוב עמי
שלום לך ערן כל כך כיף שיש בעולמינו אנשים נפלאים כמוך שעושים טוב לחיים ולאנושות שאלתי היא איך מתמודדים עם סביבה שלילית שאין אפשרות להתנתק ממנה כגון משפחה בדרגת קירבה ראשונה שמשפיעה מאוד על הילך החשיבה גם אם לא גרים לידך (בעולם של היום המרחק הגאוגרפי לא בהכרח מרחיק אותך מאנשים שאינך רוצה להיות במחיצתם )בשונה מהתגובה של קארן מתאריך 6.12 שהיא בהליכי גרושין מבעלה (שאגב אינני חושב שזו הדרך הנכונה להתמודד עם מצבים כאלו) מה שלא ניתן לעשות עם הורים לדוגמא או אחים ואחיות אשמח לתגובתך ושוב תודה רבה ושירבו כמותך בכבוד בהערכה והוקרה רבה יחיאל אסולין