הי!
זה רק אני, או שגם אתם התעייפתם מלשמוע את צמד המילים: "חזרה לשגרה"?
נראה שבכל מקום ומכל צד אנו שומעים את המילים הללו… והאמת היא, שבעיני הן כל כך רחוקות מהמציאות.
כי אין באמת דבר כזה של "שגרה", אנחנו לא באמת עומדים לחזור ל"שגרה" כפי שהכרנו אותה. החיים כפי שהכרנו אותם, טרום התפרצות הקורונה (לאו דווקא הוירוס עצמו, אלא יותר התגובה האנושית לפחד מהוירוס), כבר לא יחזרו להיות מה שהכרנו אותם לפני כן.
החודשים האחרונים שינו אותנו. שינו את העולם כפי שהכרנו אותו.
אין באמת "שגרה" לחזור אליה.
לשלוח את הילדים לבית הספר, לשבת עם מסכות על הפרצוף (בחום של 40 מעלות) – זו לא באמת שגרה…
לשמור על מרחק אחד מהשני, לחשוב פעמיים אם לחבק את החבר שפגשת – זו לא באמת שגרה…
לחזור למקום העבודה, תחת מגבלות שונות ומשונות, ולדעת שבכל רגע מחר, יכול לקרות שוב משהו שיגרום לך לאבד את הבטחון התעסוקתי שלך – זו לא באמת שגרה…
ובנימה אישית: לפגוש את האנשים שבאים לנחם אותך, בהלוויה של אבא שלך, כאשר הם עוטים מסיכה על הפרצוף, ואתה לא מזהה אותם – זו לא באמת שגרה…
השגרה הנורמלית, כפי שהכרנו אותה עד היום – מתה. היא לא קיימת, והיא גם לא תחזור.
אני חושב, שמעבר למשבר הבריאותי והכלכלי, אנו עומדים לפגוש במשבר נוסף: "משבר היום שאחרי" שבו אנשים יתעוררו ויבינו, שהשגרה שהם כל כך מייחלים לה, לא באמת תחזור שוב. זה עומד להיות משבר רציני למי שלא מבין זאת כעת, ולא מתכונן לכך, ולא מכין את עצמו, את היכולות שלו ומפתח את ה"שרירים" המנטאליים, הרגשיים והרוחניים שלו (גם את הפיסיים כדאי) לעולם החדש.
המציאות החדשה שהעולם מתעורר אליה כעת, תהיה שונה מזו שהכרנו לפני התפרצות הקורונה. וזו תהיה – השגרה החדשה.
יותר מהכל, בעיני, הקורונה היא מאיצת תהליכים.
מאיצה של תהליכי שינוי. שינויים שקודם לכן היו לוקחים עוד הרבה זמן, קרו בזמן שיא של שבועות ואפילו ימים.
ולנו בני האדם, שכל כך אוהבים וודאות, בטחון וקביעות, השינויים הללו הם לא תמיד פשוטים. הטבע האנושי לרוב מתנגד לשינוי. מפחד ממנו.
מרבית האנשים עוברים תהליכי שינוי משמעותיים רק כש"קורה" משהו. כשהם נלחצים עם הגב אל הקיר ואין להם ברירה.
וזה מה שהקורונה עשתה. דחפה את מרבית האנשים אל נקודת ה"אין ברירה" ומשם נוצרו הרבה מאד תהליכי שינוי.
ועכשיו, הדבר שכולנו רוצים, זה רק לחזור לשגרה הבטוחה והמוכרת.
רק שאין כזו באמת.
וגם לא תהיה.
אני חושב שהתקופה הזו שעברנו, היא רק סימן לבאות. היא סוג של מחנה אימונים או טירונות, לקראת העתיד שהעולם נכנס אליו. עתיד שבו יש פחות יציבות, פחות וודאות, ויותר, הרבה הרבה יותר – שינויים.
הקריקטורה הזו, שנתקלתי בה לפני כמה ימים, מייצגת לדעתי בצורה ממש טובה ומדויקת, את העתיד.
עתיד שבו אנחנו נדרש להתמודד עם מציאות שמשתנה בצורה תכופה, מפתיעה ולא צפויה.
עתיד שבו, מי שמפחד משינויים, נמנע מהם ומתנגד להם – יסבול בצורה מאד קשה מכל ארוע חדש כזה שיקרה (מגפה, מלחמה, משבר כלכלי, לא חסר…).
"לא החזק ביותר או האינטלגנטי ביותר הוא זה ששורד,
אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי" – צ'ארלס דרווין
אפשר לפחד מזה, להיות בדיכאון, להתאבל על השגרה המוכרת שנעלמה לנו ושלא תחזור. אפשר. אבל זה לא ממש כדאי, ולא ממש מקדם.
ואפשר להסתכל על התקופה החדשה, על העתיד, מתוך סקרנות ותקווה. ומתוך שמחה על אפשרויות חדשות שיפתחו, על הזדמנויות חדשות שאנו עומדים לפגוש. ועל ההתפתחות, שכולנו (בין אם נרצה בכך או שלא) עומדים עוד לעבור.
מי שישכיל להכין את עצמו לעולם החדש, לשינויים שלפנינו, שיאמן את עצמו, ואת השרירים המנטאליים, הרגשיים, הרוחניים והפיסיים שלו עומד להנות מהתקופה הזו. מאד.
בשבוע האחרון, קיימנו סוף סוף שוב מפגשים פיסיים עם החברים בתוכנית "עושים שינוי!". ואם היה דבר אחד משותף ששמענו מכולם, כאשר סיכמנו את החודשים האחרונים שעברו עלינו, זו היתה האמירה שלהם, עד כמה שהם התפתחו בתקופה הזו, עד כמה השרירים שהם פיתחו עזרו להם להתמודד עם חוסר הוודאות, עם אבדן הבטחון ועם השינויים הלא פשוטים שכולנו נדרשנו לעבור.
הם יצאו מהתקופה הזו חזקים מתמיד, עם מודעות גבוהה יותר, ויכולות מפותחות יותר. הם ניצלו הזדמנויות שנוצרו לקדם את עצמם, את המצב הכלכלי שלהם ואת העתיד שלהם.
הם לא "שרדו" את התקופה הזו, כפי ששמעתי מהרבה אנשים אחרים שמתבטאים, הם פרחו בתקופה הזו.
וזה הבדל עצום לחיים.
ומצד שני, ישנם הרבה מאד אנשים, שהקורונה האיצה בתוכם את הרצון ואת הכמיהה לשינוי. למשל, מתוך מליון ויותר האנשים שפוטרו ואיבדו את עבודתם, חלק מאד גדול מהם היה שמח שלא לחזור לאותה העבודה. זה לא היה אבדן גדול מבחינתם, ואם הצד הכלכלי היה פתור ויציב בחיים שלהם, הם גם לא היו חוזרים למקום העבודה.
לאנשים אלו, יש בעיני כעת הזדמנות אדירה לעשות משהו ממשי בחיים שלהם כדי לקדם את השינוי שהם רוצים.
לחזור ל"שגרה" הרגילה, זו לדעתי תהיה טעות משמעותית, אולי אפילו ה-טעות של החיים שלהם, כי כרגע, המנגנון הפנימי שלהם בשל יותר לשינוי מאי פעם. הטלטלה של הקורונה גם מטלטלת את מנגנון ההתנגדות הפנימי לשינוי. כלומר, כעת יהיה להם הרבה יותר קל לעשות שינוי משמעותי בחיים, מאשר בזמן של "שגרה" כאשר כל המערכת הפנימי שלהם נעוצה עמוק ב"נוחות".
השאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם הן: איך אני מכין את עצמי לקראת השינויים הבאים? איך אני מנצל את התקופה הזו לקדם שינוי מהותי בחיים שלי? ומה אני כבר יכול לעשות – עכשיו?
ממש בקרוב, קבוצה חדשה של "עושים שינוי!" עומדת להיפתח. מדובר בקבוצה מצומצמת של אנשים בליווי אישי שלי ושל הצוות המופלא שלי.
אם אתם רוצים עוד פרטים ומידע, פשוט הכנסו כאן לצפות בוידאו קצר שבו אני מסביר על התוכנית.
ומיד בהמשך לוידאו, תוכלו לתאם שיחת בהירות, ללא כל התחייבות עם יועצת בכירה מטעמי.
המטרה של השיחה היא לעזור לכם להשיג בהירות בנוגע למקום שאתם נמצאים בו ומה עוצר אתכם מלבצע שינוי, לאן אתם רוצים להגיע (מה המטרה הגדולה שלכם) ומה תהיה הדרך האפקטיבית עבורכם להתקדם לשם.
מדובר בשיחה משמעותית של 30-45 דק' לפחות.
לאחר תאום מועד השיחה הנוח לכם, תתבקשו למלא שאלון קצר. השאלון נועד להפוך את השיחה לאפקטיבית. וגם להבטיח שאנו מקיימים את השיחות עם אנשים מחוייבים ורציניים בלבד.
ובנתיים – אל תחפשו לחזור ל"שגרה", חפשו את השינוי…
בשורות טובות!
ערן
נ.ב. – אם אתם באמת רוצים שינוי, אל תתמהמהו, גשו כעת לצפות בוידאו הקצר..