הפדיחה שקרתה לי בהשקה של הספר החדש "להתעורר"
שלום חברים,
לפני כשבועיים, התקיימה ההשקה של הספר החדש שלי "להתעורר".
הכל היה מוכן… הספרים החדשים, הכיבוד, הצוות היה במקום…
ואז החלו האורחים להופיע.
אחת האורחות נגשה אלי מזועזעת, והראתה לי תמונה שצילמה כמה דקות קודם לכן, בכניסה לבניין.
היא סיפרה לי שבכניסה לבניין ישב קבצן שביקש ממנה כסף לארוחה הבאה שלו… הנה התמונה שהיא הראתה לי:
האמת שקצת התבאסתי שזה מה שקיבל את פני האורחים שהגיעו להשקה של הספר, אבל הייתי עסוק בלקבל את פני הבאים, ובעיקר עדיין לא ידעתי מה עוד מצפה לי…
שאר המוזמנים והאורחים הגיעו, ולאחר קצת כיבודים, דיבורים וחיבוקים התכנסנו באולם.
התחלתי לשאת כמה דברים, האמת שמאד התרגשתי…
ולפתע הוא פרץ לחדר ונכנס… הקבצן…
הוא נכנס, התחיל להפריע, להסתובב בין האנשים ולבקש כסף.
הקהל היה בשוק.
פדיחה איומה… גם ההורים שלי היו שם…
אנשים לא ידעו מה לעשות עם עצמם. וגם אני לא…
הוא התחיל לדבר על עצמו, ואיך הוא הגיע למצב הזה, וביקש כסף, עבר עם כוס פלסטיק ולא עזב את האנשים עד אשר הוציאו משהו מהכיס ושמו בכוס…
הסתכלתי עליו…
הסתכלתי שוב…
ולא חשתי כלפיו רחמים, ואפילו לא כעס.
האמת שחשתי כלפיו גאווה גדולה.
הייתי מאד גאה לראות אותו עומד שם. הייתי מאד גאה, כי ידעתי שבשבילו, הוא כרגע בשיא ההגשמה שלו.
ידעתי שהוא עושה את הדבר שהוא הכי אוהב לעשות, ושהוא חלם כל חייו לעשות.
שלא תבינו אותי לא נכון, הוא לא חלם כל חייו להיות קבצן.
הוא חלם להיות שחקן.
כן, הקבצן הזה, הוא לא אחר מאשר השחקן יובל שוורצמן.
את יובל זכיתי להכיר לפני מספר שנים, וגם ללוות אותו בדרכו העסקית.
הסיפור של יובל מופיע בהרחבה בספר החדש שלי "להתעורר".
כמה ימים לפני ההשקה של הספר, יובל הציע להפתיע אותי בהשקה, ו… זרמתי איתו 🙂
אז הכל בסדר, וגם ההורים שלי נרגעו… 🙂
והנה הקטע מתוך הספר "להתעורר" עם הסיפור של יובל:
יובל שוורצמן מספר: "בצבא שירתתי ביחידת 8200, יחידת המחשוב של חיל המודיעין, כך שהמעבר לעבודה בהיי-טק לאחר השחרור היה טבעי בעבורי, ולכאורה מתבקש. עוד בזמן לימודי בתיכון התעוררה בי התשוקה ללמוד משחק ולשחק. אבל המסר שקיבלתי מהוריי, שניהם מוסיקאים, היה 'שלא תעז לעסוק במה שקשור לאמנות, כי אי אפשר להתפרנס מזה'.
התחלתי לעבוד בחברת היי-טק בהרצליה פיתוח, ולאחר חודשיים כבר היה לי ברור לגמרי שזה לא בשבילי. נשארתי שם בגלל הכסף. התאטרון מאוד משך אותי. זה ממש הדיר שינה מעיניי. התחלתי לחפש אפשרויות נוספות להרוויח כסף. התחלתי לקחת קורסים על נדל"ן ושוק ההון. לנדל"ן יותר התחברתי, ובעיקר התחברתי למרצה. למעשה הוא עשה את מה שאני רציתי לעשות. פניתי אליו וביקשתי להתלוות אליו, כדי לראות בפועל כיצד הוא עושה את זה. אמרתי לו שאעזור לו בכל מה שהוא צריך, ושהוא לא יצטרך לשלם לי על כך דבר. הוא הסכים, והתחלתי ללוות אותו בעשייה היומיומית שלו. התלוויתי אליו לסיורי שטח בערים כשהוא היה מחפש נכסים מעניינים, עבדתי בשיפוץ נכסים שהוא רכש (ללא תמורה), הייתי מוכן לעשות הכול רק כדי להיות לידו וללמוד ממנו. למדתי איך לחפש נכסים, כיצד לשפץ ולהשביח אותם, איך לעמוד מול הבנק ולקבל הלוואה ומימון.
חודשיים לאחר שהתחלתי להתלוות אליו כבר רכשתי את הנכס הראשון שלי. הבנתי שאני צריך להכיר יותר לעומק את תחום השיפוץ והשבחת הדירות, ולכן התפטרתי מההי-טק, והתחלתי לעבוד כעובד זמני אצל כל מיני שיפוצניקים ואינסטלטורים. השכר שלי כמובן ירד מ-100 ₪ לשעה, לשכר של 18 ₪ לשעה. מפני שהייתי כל כך גרוע בזה, היו מוכנים לשלם לי רק 12 ₪ לשעה. אבל הייתי מאושר. הייתי חוזר הביתה לאחר יום עבודה בשיפוצים ב-15:00, והרגשתי שקיבלתי את החיים שלי חזרה. לאחר כחודש נוסף רכשתי דירה נוספת. למעשה השתמשתי בחסכונות שהיו לי ובהלוואות שלקחתי מהבנק.
המטרה שלי הייתה להגדיל את ההון העצמי שלי דרך קניית נכסים, השבחה ומכירה שלהם, ובמקביל ללמוד משחק בצורה רצינית.
נרשמתי לארבעה בתי הספר למשחק המובילים בארץ. כולם דחו את בקשותיי להתקבל ללימודים אצלם. במשך שנה שלמה עסקתי רק בנדל"ן. התקיימתי בעיקר מהחסכונות שלי, אבל בניתי את היכולות והניסיון שלי בנדל"ן. נרשמתי גם למכינה של בית ספר למשחק. שוב נרשמתי לבחינות בבתי הספר למשחק. ופעם נוספת נכשלתי בכל הבחינות.
הבנתי שמשהו בגישה שלי עוצר אותי ומפריע לי. זו הייתה תקופה של התפתחות אישית מדהימה. הגשתי בקשה נוספת לבית הספר למשחק של ניסן נתיב, והפעם התקבלתי.
במקביל המשכתי לרכוש עוד נכסי נדל"ן. כל נכס שרכשתי יצר לי הכנסה חודשית נוספת מההשכרה שלו. המטרה שלי הייתה להגיע להכנסה כמו שהייתה לי כשעבדתי בהיי-טק – 10,000 ₪ נטו בחודש.
בתחילת דרכי, בני המשפחה שלי והחברים שלי התנגדו מאוד לפעולות שלי. הם טרחו לספר לי כל הזמן סיפורי אימה על אנשים שהפסידו כספים ונכשלו. היה להם גם מאוד מוזר לשמוע שאני נעזר במנטור. הם לא הבינו את זה. אבל אני יודע שזה היה מפתח משמעותי להצלחה שלי.
הבנתי עד כמה המנטור שנעזרתי בו קידם אותי. חברתי לאדם נוסף ששימש כמנטור בעבורי, וביחד נסענו לארה"ב והתחלנו לרכוש נכסים להשקעה גם שם.
במשך שלוש שנים למדתי משחק, והשקעתי בנדל"ן. לאחר שלוש שנים של לימודים, היו לי די נכסים שייצרו לי את ההכנסה הפסיבית שרציתי – כמו שהרווחתי בהיי-טק לפני שעזבתי.
המשכתי לרכוש עוד נכסים. והפעם, בני המשפחה שלי שראו שאני מצליח, החלו להתעניין ברצינות במה שאני עושה, והתחלתי לרכוש נכסים גם בעבורם. אחי הקטן הוא בן 23 ומשרת בקבע. ברשותו כבר שני נכסים שמעניקים לו הכנסה בגובה המשכורת הצבאית שלו. ההורים שלי לוחצים גם עליו שילך ללמוד הנדסה ולעבוד בהיי-טק, אבל הוא ממש לא מבין לשם מה הוא צריך לעשות את זה.
היום אני מרגיש מבורך. אני קוטף את הפירות של ההשקעה העצומה שלי. לאנשים מהצד זה יכול להיראות כמו סיפור "סינדרלה", אבל זה ממש לא כך. אין כאן נסים. זה לא סיפור מהאגדות. יש כאן סיפור על עבודה קשה, על התמודדות עם קשיים ואתגרים, והתמדה. אני לא רואה את עצמי כאדם יוצא דופן. כל חיי הייתי די ממוצע. אבל אני טוב בלעבוד קשה, בלהתמיד, ובלא לתת למציאות להכניע אותי. נכשלתי שמונה פעמים עד שהצלחתי להתקבל לבית ספר למשחק, והיום אני משחק בתאטרונים המובילים בארץ.
הגישה שהחזקתי בה הייתה תמיד חיובית. תמיד רציתי לקום בבוקר ולהרגיש שאני עושה משהו בעל ערך ובעל משמעות. היום אני מקיים את השליחות שלי ומביא את הברכה שלי לעולם דרך המשחק, וכמלווה אנשים אחרים בהשקעות הנדל"ן שלהם. אני עוזר להם לעשות בדיוק את מה שעשיתי לעצמי.
מה שמאוד עזר לי בתהליך היה שהקפתי את עצמי תמיד במסרים מעצימים וחיוביים, הרצאות מעשירות, הצהרות חיוביות, ונעזרתי במנטורים לכל אורך הדרך. כל שקל ששילמתי למנטור החזיר את עצמו פי כמה וכמה – לפחות פי 10 אם לא יותר.
אז כעת אתם יכולים להבין מדוע אני גאה ביובל?
הספר החדש "להתעורר" כבר הגיע לחנויות בכל הארץ ואתם יכולים למצוא אותו שם.
ולמי שירכוש את הספר אני מעניק גם מתנה מיוחדת – תוכלו לקרוא על כך כאן באתר החדש של הספר "להתעורר".
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.
