קל"ב

שלום חברים,

לפני כמעט 11 שנים נדבקתי לראשונה בתסמונת הקל"ב.

זו תסמונת עם השפעות משמעותיות על רמת האנרגיה והביצועים של אנשים.

אנשים שנדבקו בכך, מדווחים על ירידה משמעותית ברמות האנרגיה, הם ממעטים לעשות פעולות (וקוראים לכך לרוב דחיינות), אין להם חשק לעשות שום דבר…

ובעיקר הם חווים עד כמה זה:

קשה לקום בבוקר!

כן, קל"ב זה – קשה לקום בבוקר.

בשבילי, לפני כ-11 שנים כשעוד עבדתי באינטל, הפעם הראשונה שחוויתי קושי לקום בבוקר היתה כמו תמרור אזהרה אדום עבורי.

עד אז הייתי קם בבוקר עם תשוקה, אנרגיה ורצון עז לפגוש עוד יום של עשייה והתפתחות.

אבל זה נגמר.

ואת הרצון לקום בבוקר, החליפה תחושה חזקה יותר של רצון להישאר במיטה.

לא ראיתי הרבה טעם, ולא הרגשתי הרבה משמעות בעשייה שלי יותר.

התפקיד שמילאתי, ומה שעשיתי כבר לא ריגש אותי יותר.

לא ראיתי בכך אתגר, לא היתה לי לכך תשוקה,

ובעיקר – השתעממתי.

אני מניח שכמה מכם מכירים את התחושה הזו, או שאולי חוויתם אותה בעברכם.

בהתחלה ניסיתי להתעלם.

הייתי ממש מכריח את עצמי לקום בבוקר מהמיטה, ומנסה למצוא משמעות בעשייה יום יומית שלי.

זה לא ממש עזר.

אולי כלפי חוץ זה היה נראה לאנשים בסדר. שאני אוהב את מה שאני עושה, ושאני עושה את זה "כמו שצריך".

אנחנו אולי יכולים לרמות את כולם מסביבנו…

אבל אנחנו לא יכולים לרמות את עצמנו.

אנחנו, בפנים, יודעים את האמת.

ואני ידעתי, שמה שאני עושה, כבר לא נכון ואינו מדוייק עבורי.

התחושה הראשונה שעלתה בי – היתה פחד גדול.

הפחד מהמשמעויות של "להפסיק ולעשות את מה שאני עושה".

הפחד שנובע מחוסר הוודאות שמביאה עמו החלטה מהסוג הזה.

פחד משתק.

פחד שגרם לי להמשיך לקום, במשך עוד כמה חודשים, בוקר אחר בוקר…

לעוד יום שבו הרגשתי שאני מבזבז את זמני ואת הפוטנציאל שלי.

ובעיקר – לא מממש את עצמי, ואת התפקיד שנועדתי לממש בעולם.

בסופו של דבר, מצאתי את הכוח הפנימי ועשיתי את השינוי.

עזבתי מאחורי קריירה מצליחה מאד של 9 שנים באינטל, ויצאתי לדרך עצמאית.

לדרך חדשה.

התשוקה לכך היתה בשיאה. האנרגיה היתה גבוהה.

לפתע העשייה שלי שוב היתה מלאה ובעלת משמעות.

עשיתי, יצרתי, יזמתי, מימשתי את הפוטנציאל שלי והבאתי ערך גבוה יותר לעולם.

וגם התוצאות היו בהתאם.

העסק גדל, התפתח, נוצרו הזדמנויות נוספות, ונולד עסק נוסף.

וכך המשכתי להתקדם במשך מספר שנים.

ואז, לפני כ-4 שנים…

התעוררתי בבוקר, והתחלתי להרגיש הרגשה מוכרת, שלא כל כך אהבתי אותה.

הרגשתי איך, מבוקר לבוקר, הקימה נעשית קשה יותר.

מורכבת יותר.

דורשת ממני יותר אנרגיה על מנת לקום, ומשאירה אותי מרוקן מאנרגיה כדי לפעול.

זה לקח לי מספר ימים עד שנזכרתי מה זו ההרגשה הזו וממה היא נובעת.

הבנתי, ששוב לקיתי בתסמונת הקל"ב.

הבנתי שאין זה משנה, אם אתה שכיר, עצמאי או בעל עסק.

אם אתה לא מדוייק במה שאתה עושה.

אם אתה לא באמת מממש את השליחות, היעוד והתפקיד שלך בעולם.

במוקדם או במאוחר, תסמונת הקל"ב תתפוס אותך.

ואיתה יגיע הקושי להמשיך ולתפקד באותה רמת תשוקה, אנרגיה ומרץ שאתה מסוגל לה.

בפעם השניה שחוויתי את תסמונת הקל"ב, כבר היה לי קל יותר לזהות אותה.

היה לי גם קל יותר להבין מה אני צריך לעשות, ובעיקר מה אני צריך לשנות.

אבל הפעם, היה לי הרבה יותר קשה, והרבה יותר מפחיד לעשות את השינוי הנדרש.

גיליתי, שהרבה יותר קשה לקום ולעשות שינוי כשמדובר בעסק שלך.

לעומת לעזוב עבודתך כשכיר בעסק של מישהו אחר.

גם בפעם הזו, לקחו מספר חודשים, ונדרש תהליך התפתחות פנימי עמוק,

עד שהייתי מוכן להודות בפני עצמי שאני שוב במקום שאינו נכון עבורי.

המשמעויות הפעם, היו אפילו דרמטיות יותר מאשר לעזוב את אינטל.

אבל בסוף, לאחר לבטים רבים. עשיתי זאת.

כי אני מאמין, שאין זה משנה כמה הצלחה יש לך, כמה כסף אתה מרוויח, וכמה אחרים חושבים עליך שאתה מוכשר או מוצלח,

בסופו של דבר, כשאתה קם בבוקר, אתה רואה את עצמך במראה.

וכשאתה מסתכל במראה בבוקר, אתה מיד יודע, שאולי אפשר לרמות את כולם, אבל לא את עצמך.

ואם אתה לא נמצא במקום הנכון עבורך – אתה הראשון שיודע זאת.

ואם נדרש שינוי – אתה הראשון שיודע וצריך לעשות אותו.

בסוף אנחנו חיים עם עצמנו. עם התחושות והרגשות שלנו.

ואני חושב שהחיים שלנו כאן, קצרים מדי, מכדי שנבזבז יותר מדי ימים בלהעמיד פנים.

בעיקר, אם בפנים אנחנו יודעים שאנחנו לא במקום הנכון.

אבל זה מפחיד!

ולפעמים, ראיתי מנסיוני עם לקוחות רבים שליוויתי מאז בתהליכים דומים, אנחנו יודעים אולי מה אנחנו כבר לא רוצים לעשות.

אבל אין לנו מושג – מה אנחנו כן רוצים.

יש לנו אולי תחושה מקדימה, אבל היא לא תמיד ברורה או מבוססת,

או שאנו לא יודעים לתרגם אותה לפסים מעשיים.

אני מבין לגמרי את הפחד, והחשש משינוי כזה.

עברתי את התהליך הזה בעצמי. פעמיים.

אבל, עם כל הקושי, האתגרים שבדרך, והפחד שמלווה,

אני מאמין שהתגמול בסוף מצדיק את המאמץ.

כי בסופו של דבר, אנחנו אלו שצריכים לקום בבוקר.

ואני מאמין שאנו צריכים לקום בבוקר עם תשוקה ואנרגיה לעוד יום חדש,

ולא ליום שבו נצטרך לאלץ את עצמנו לפעול.

אם התחושה הזו מוכרת לכם,

אם אתם מזהים שגם לכם קשה לקום בבוקר,

או שאתם יודעים שאתם כבר לא במקום הנכון עבורכם,

(ואין זה משנה אם אתם שכירים או עצמאיים).

אני מזמין אתכם להצטרף לסדנת "התגלית" הקרובה.

במהלך הסדנה אחשוף בפניכם דרך מעשית ואפקטיבית,

כיצד לגלות מהי באמת השליחות ומהו היעוד שלכם בעולם.

איך באמת להתחבר לקול הפנימי שלכם שתמיד יודע, מה נכון ומדוייק עבורכם.

כיצד לבנות ולבסס את העשייה העסקית שלכם על השליחות שלכם,

וכיצד ליצור את הייחוד והבידול שלכם, מול כל השאר.

"התגלית" זו התוכנית המדוייקת ביותר שיצרתי עד היום.

היום אני יודע ומבין זאת.

אשמח לפגוש אתכם בתגלית בקרוב.

והנה 2 שאלות שאני מזמין אתכם לשאול את עצמכם כעת:

–          האם קל לי לקום בבוקר? האם אני באנרגיה גבוהה ובציפייה לקראת היום החדש?

–          האם אני מממש את השליחות שלי בעולם?

אשמח לקרוא את התגובות והתשובות שלכם כאן.

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!

ערן