שלום חברים,
"ישנם שני ימים חשובים בחייו של אדם,
היום בו הוא נולד,
והיום בו הוא הבין למה הוא נולד"
– מארק טווין
אני חושב שאחת השאלות המשמעותיות שאנשים שואלים את עצמם לאורך חייהם, היא השאלה – מדוע אני כאן?
כלומר, מה המטרה שלשמה הגעתי לעולם הזה.
אני מאמין שיש לקיום שלנו בעולם הזה מטרה קצת יותר גדולה מאשר לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לשלם מיסים, לאכול כשצריך, ללכת לישון וחוזר חלילה…
השאלות מהסוג של "למה נועדתי בעולם הזה?", "מהו היעוד או השליחות שלי?" הן שאלות חשובות ביותר, שאין אדם שלא שאל את עצמו אותן בזמן כזה או אחר.
ישנם אנשים ששואלים את השאלות הללו כל חייהם.
וישנם אנשים ששואלים את השאלות הללו רק לתקופת זמן קצרה.
חלקם מקבלים תשובה, וחלקם לא.
חלקם מקבלים תשובה ומשנים את חייהם בהתאם לתשובה שקיבלו, וחלקם לא.
כשהיינו ילדים, זה היה קל יותר… לרוב היו שואלים אותנו את השאלה הזו:
"מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?"
והיינו עונים עליה. באופן רציני בדרך כלל, ובלי לפחד לומר את התשובות שעלו לנו במחשבה.
כמבוגרים אנו חוששים יותר.
חוששים לומר את התשובה בקול רם, כי זו בעצם הופכת להיות התחייבות כלפי אחרים.
ואפילו חוששים לחפש את התשובות לשאלה הזו.
אין זה מקרי שאנשים חוששים לגלות את השליחות והיעוד שלהם בעולם.
אין זה מקרי שרק חלק קטן מהאנשים אכן מגלה את השליחות והיעוד שלו.
ואין זה מקרי שחלק קטן עוד יותר גם פועל באופן אקטיבי ומכוון על מנת לממש את השליחות והיעוד שלו בעולם.
יש לכך סיבה, והסיבה היא פנימית. היא לא קשורה לשום דבר חיצוני סביבנו.
היא קשורה לאופן שבו האישיות שלנו בנוייה, ולאופן שבו אנו מורגלים לפעול.
יש לנו מרכיבים שונים באישיות שלנו. מרכיבים שונים שיוצרים את מי שאנחנו.
בכל אחד מאיתנו יש חלק פחדן, ויש חלק אמיץ, יש חלק רגיש ויש חלק פוגע…
ולכולנו יש חלק שנקרא האגו שלנו.
אין אדם שאין לו אגו. האגו שלנו הוא למעשה הוא סכום כל המחשבות, הרגשות, הזכרונות והתחושות המודעות שאנו חווים.
והתפקיד שלו הוא למלא את כל הצרכים שלנו כבני אדם.
צרכים של השרדות, בטחון, יחסים, תחושת ערך ומימוש עצמי.
למעשה, האגו שלנו הוא החלק ששומר ומגן עלינו. הוא דואג לנו, ודואג שהצרכים שלנו יבואו על סיפוקם.
גם מי שאומר לעצמו שהוא אינו פועל מתוך אגו, לא באמת מדייק באמירה הזו.
כולנו פועלים מתוך אגו. ברמה כזו או רמה אחרת.
האגו שלנו פועל מתוך ערכים של הישרדות.
הוא זה שדואג שכל התנאים החשובים לנו יתקיימו במציאות שלנו: בריאות, אושר, עושר, אהבה, הימנעות מפחד, מכאב וממאבק.
והוא זה שגם דואג שכל נסיבות החיים והסביבה שלנו תבוא על סיפוקה – הוא דואג שיהיה לנו בית לגור בו, אוכל, חפצים שונים.
חשובים לו ערכים כמו קבלה (שאחרים יקבלו אותנו) וכבוד (שאחרים יכבדו אותנו).
הוא למעשה מחלק את כל חוויות החיים שלנו לטוב או רע, נכון או לא נכון, אוהב או לא אוהב – וגורם לנו לפעול בהתאם לכך.
האגו הוא לא דבר רע, והוא לא דבר טוב – הוא פשוט קיים ונמצא בכל אחד ואחד מאיתנו.
הוא כל כך מושרש בתוכנו, שלרוב אנו מבלבלים בינו, וביננו. אנו שוכחים מי אחראי ומי מנהל את הדברים, ואנו נותנים לו לנהל את הכל – עבורנו.
וכשהאגו מנהל, הוא פועל מתוך הערכים והדברים שחשובים לו.
האגו אוהב וודאות. הוא מכור לבטחון. הוא חי מתחושה של ידיעה והבנה של מה עומד לקרות ולהתרחש.
למעשה, הוא יעשה הכל כדי לשמר את תחושת הוודאות והבטחון.
וישנם תחומים בחיים שלנו, שהאופן שבו האגו פועל כך, חשוב לנו ומקדם אותנו.
אבל ישנם תחומים שלא.
תארו לכם, כיצד מרגיש האגו שלכם, כאשר אתם מתחילים לחשוב על שאלות מהותיות כמו "מהו היעוד או השליחות שלי בעולם?"
כשרק עולה המחשבה הזו בראשכם, האגו שלכם נכנס לכוננות ברמה הגבוהה ביותר.
הוא מיד מתחיל לחשוב על המשמעויות וההשלכות של שאלות מהסוג הזה, ושל התשובות שעלולות להגיע בעקבותן.
הוא נכנס ללחץ רק מהמחשבה על כך.
והוא תמיד נשאר מחוייב לתפקיד החשוב ביותר שלו – לספק לנו וודאות ובטחון.
עבורו, שאלות מהסוג הזה, הן שאלות שמעוררות חוסר וודאות וחוסר בטחון.
הוא חושש מההשלכות, הוא פוחד מהשינוי, והוא לא יכול להשלים עם כך.
ואז הוא מפעיל את כל המנגנונים העומדים לרשותו, על מנת למנוע מאיתנו להתקדם בנתיב, שנחשב בעיניו למסוכן ביותר.
אתם כמוני, מכירים היטב את כל המנגנונים הללו. אולי לא הבנתם עד היום, כי אלו מנגנוני הגנה של האגו, אבל בטוח שחוויתם אותם לאורך חייכם:
– פחד
– דחיינות
– בלבול
– היסוס
– פיזור נפש
– חוסר מיקוד
– עייפות
אלו הן רק כמה דוגמאות, אבל הן כולן תופעות שהאגו מפעיל בנו, על מנת להסיט אותנו מן השאלות החשובות ביותר.
להשאיר אותנו במוכר, בנוח, במה שלכאורה נתפס כ"בטוח" וודאי (למרות שבפועל זה לרוב לא כך).
זה האופן שבו האגו פועל.
ולכן, מרבית האנשים אינם מצליחים להגיע לתשובות החשובות הללו:
– מהו היעוד שלי בעולם?
– מהי השליחות שלי? האישית? העסקית?
– למה נועדתי בעולם הזה?
– מה אני באמת אמור לעשות?
– כיצד אני באמת אמור לעזור? לשנות? להשפיע?
האגו אינו יכול לחיות עם השאלות הללו, הן מערערות את הקיום הבסיסי שלו. והוא מיד מתחיל לחשוב על ההשלכות האפשריות:
– מה אם לא יהיה לי מספיק כסף?
– מה אם לא יהיה לי מספיק זמן למשפחה ולילדים שלי?
– מה אם הבריאות שלי תפגע?
– מה יקרה אם זה לא יצליח?
ואז מנגנוני ההגנה שלו נכנסים לפעולה.
ואנו נשארים בלי התשובות, לשאלות הכל כך חשובות הללו.
אז מה עושים?
ראשית, חשוב להבין את התהליך הזה וכיצד הוא קורה.
התחילו לשים לב לתחושות שלכם ולהתנהגויות האוטומטיות שלכם, כאשר אתם שואלים את עצמכם את השאלות הללו.
ותראו עד כמה אתם פועלים בצורה אוטומטית ומתוך הפחדים הללו, הפחדים של האגו שלכם.
ישנה דרך להרגיע את האגו, ולהגיע איתו להסכמה מסויימת שתאפשר את קבלת התשובות לשאלות הללו.
זהו בדיוק התהליך שאני עוזר לאנשים לעשות בסדנת "התגלית".
שם נעשה את התהליך הזה ביחד, נבין כיצד ניתן לאפשר לאגו שלנו להרגע, לא להפריע ולקבל תשובות לשאלות החשובות ביותר שלנו.
אם התשובות לשאלות הללו חשובות לכם, ואם אתם מחפשים את הדרך לחבר את העשייה העסקית שלכם לשליחות שלכם –
כמו תמיד, אשמח להערות ולתגובות שלכם כאן!
שלכם,
ערן
ערן, לפי הכתוב הייתי משוכנע שמדובר יותר בתהליך/מסע לגילוי הייעוד האישי והלינק מוביל להרצאה לגילוי הייעוד העסקי. אופס, יש פער גדול גם במישור הציפייה.
הי ערן,
א. אני רוצה לציין שאני קורא את החומר שלך בשקיקה והאתה בהחלט נותן מידע וערך רב לי ולאחרים.
ב. במקרה הפרטי שלי אני יודע היטב מה הייעוד שלי בחיים ואני לא מוצא את האומץ וכוח הרצון לצאת ולהגשים.
יש התחיבויות רבות וכל הזמן שלי הולך לטובת סגירת החודש ושמירה על שלמות המשפחה.
ידוע לי היטב שבאתי לעשות כאן משהוא גדול ומשמעותי מאוד ואני חי את חיי 'במקביל' , לדעתי מה שבאמת
חסר לי זה כח רצון חזק ויציב לאורך זמן , האם זה חשהוא שניתן לפתח? לשפר? או שנידונתי להמשיך לחלום שיום אחד זה עוד אולי יקרה בדרך נס?