אני מאמין שבכולנו יש איזו שהיא כמיהה פנימית עמוקה לחופש.
אנחנו לאו דווקא בהכרח נגדיר את זה בצורה הזו. קל לנו יותר לשים מטרות ויעדים ברורים ומובנים יותר כמו שיהיה לנו יותר כסף, בית חדש, זוגיות אוהבת, עיסוק חדש וכו'.
אבל אם נחקור לעומק ובכנות מה נמצא מתחת ליעדים האלו, ניתן לראות שבהרבה מקרים, אנו רוצים את המטרה או היעד ששמנו לעצמנו כי אנו מאמינים שזה יספק לנו יותר חופש בחיים.
אצלי, הרבה שנים, המטרות הכלכליות שלי נבעו מתוך כך שהאמנתי שאם יהיה לי יותר כסף, זה יאפשר לי יותר חופש. או אם יהיה לי עיסוק חדש אהיה בו יותר חופשי.
וישנם דברים שבהחלט יכולים לעזור לנו להרגיש יותר חופשיים, אבל לא בהם תלוי העניין. ראיתי אנשים ללא כסף שחיו בתחושת חופש מופלאה ולעומתם, כאלו שהיו להם מיליונים וחווית החיים שלהם היא של שעבוד.
קודם כל, מה זה אומר בכלל חופש? מה זו השאיפה הזו?
נתחיל בכך שחופש זה לא חופשה.
הרבה פעמים התמונה שעולה לנו בראש היא כשאנו יושבים על איזה שהוא חוף, קוקטייל ביד עם מטרייה קטנה בפנים ולא עושים כלום. זה לא חופש.
עבורי, ההגדרה הפשוטה ביותר לחופש היא: לחיות את החיים שלי, בתנאים שלי ובאופן שבו אני בוחר לחיות אותם.
המהות העמוקה של חופש היא: איך נראית התנועה שלי בעולם.
מתוך איזו חוויה ואיזו הוויית חיים אני מסתובב בעולם.
מאז שהתחיל מסע ההתפתחות האישית שלי, לפני כעשרים שנים, אני חוקר את החיים בכלל והחיים שלי בפרט, ובתוך זה, החקירה של חופש, עד היום, תופסת מקום משמעותי ביותר בחיים שלי.
ובתוך המסע הזה שלי, גיליתי שיש שלושה היבטים חשובים, שאם עוסקים בהם, ניתן להרחיב באופן משמעותי את תחושת החופש שיש לנו בחיים.
לפני שאני נכנס ומפרט עליהם, חשוב לי להדגיש שחופש הוא לא איזו מטרה שמגיעים ומשיגים אותה. זה לא משחק של 0 או 1. שהגענו למטרה או שלא. זהו תהליך התפתחותי ותודעתי, שככל שנעבור אותו, נוכל להיות בתחושה חזקה יותר של חופש ממה שהיתה לנו מקודם.
ההיבט הראשון של חופש הוא: גבולות.
זה יכול להישמע פרדוקסלי, כי גבולות מטבעם הם משהו מגביל. אז איך גבולות מאפשרים חופש?
דמיינו ילד קטן, נניח סביב גיל שנתיים, שמבקש ממכם ההורים לצאת לשחק בחצר. האם תאפשרו לו לצאת לשחק לבד בחצר? כנראה שלא. לכל היותר תצאו איתו לחצר כדי לשמור עליו.
אבל כמה שנים מאוחר יותר, כשהוא בן 5 או 6 ויבקש לצאת לבד בחצר, תסכימו ותציבו לו גבול: "אתה יכול לצאת ובתנאי שתישאר רק בתוך גבולות החצר".
אמנם שמנו לילד גבול, אבל כעת בתוך הגבול ששמנו יש לו חופש.
גבולות מעניקים לנו חופש.
אבל יש שתי בעיות נפוצות בקשר לגבולות שלנו: הראשונה, שאנו לא יודעים מהם הגבולות שלנו ופעמים רבות בגלל זה, הגבולות שלנו נחצים על ידי אנשים אחרים ומתוך כך פוגעים בחופש שלנו. והשניה היא הפוכה, אנו שמים על עצמנו יותר מדי גבולות, ומתוך כך מצמצמים את החופש שלנו.
נעסוק תחילה בבעיה הראשונה ובפוסט הבא אעסוק בשניה.
אחד המקומות שבהם הגבולות שלנו נחצים שוב ושוב הוא בקשרים ומערכות יחסים שלנו עם אחרים.
לא פעם ישנם "הסכמים לא כתובים" שאנו פועלים על פי הם, למרות שמעולם לא הסכמנו להם. ואם היינו עוצרים רגע לחשוב עליהם, כנראה שלא היינו פועלים באותה הצורה.
מצאתם את עצמכם הולכים לחתונה/ברית/מפגש כלשהו של מישהו שאין לכם קשר אמיתי או ממשי איתו? למשל, החתונה של הנכד של דודה רחוקה שכמעט ואינכם בקשר איתה (ואתם אפילו לא זוכרים איך קוראים לו) מתחתן ואמא שלכם אמרה שזה לא יפה שלא תגיעו?
אז הלכתם רק בגלל שלא רציתם שיחשבו עליכם דברים לא טובים? או כדי שאמא שלכם תהיה מרוצה?
פגעתם בחופש ובבחירה החופשית שלכם, כי פעלתם לפי הסכם לא כתוב שאומר שחייבים ללכת לכל האירועים המשפחתיים.
אי שם בתחילת דרכי העסקית, לקוח התעקש לשלם לי על סדנה שהשתתף בה ב-8 צ'קים של 200 ₪. כבר כשהוא ביקש זאת, הרגשתי לא נוח עם הבקשה שלו, אבל ויתרתי והסכמתי לבקשתו. ריציתי אותו בגלל ההסכם הלא כתוב שאומר שהלקוח תמיד צודק (הוא לא!).
שלושת הצ'קים הראשונים הופקדו ללא בעיה, אבל הצ'ק הרביעי ואלו שאחריו חזרו. ומצאתי את עצמי מתעסק עם לקוח מעצבן וצ'קים חוזרים, ועמלות על צ'קים חוזרים, רק בגלל שלא שמרתי על הגבולות שלי.
מאז, יש לי גבולות ברורים בעסק: לא עובד עם צ'קים, והתשלום הוא תמיד מראש. אף פעם לא בדיעבד.
בהחלטה אחת מאד ברורה פתרתי לעצמי את בעיות הגביה והחובות האבודים בעסק. פשוט אין כאלו יותר.
זה הגבול שלי ומי שרוצה לעבוד איתי בתוך הגבול הזה מעולה ומי שלא גם מעולה. החופש שלי חשוב לי יותר.
כך גם במערכות יחסים. עם השנים, וככל שלי התבהרו הגבולות שלי, נהיה לי קל יותר להבין ולדעת מי נכון שיהיה קרוב אלי ומי לא. ואין לי שום בעיה לחתוך ולהתרחק אם מרגיש לי שקשר מסויים לא נכון או מדויק לי.
לא תמיד נוכל לדעת מראש מה הם הגבולות שלנו ולפעמים רק כשהם יחצו הם יתבהרו לנו. זה תהליך טבעי.
אחד התהליכים העמוקים והמשמעותיים שאני עושה עם אנשים שאני מלווה או בריטריט "50 גוונים של חופש", זו העבודה הזו, להבהיר ולחדד את הגבולות שלהם.
לא פעם, אנשים בכלל לא מרגישים שזה לגיטימי שיהיו להם גבולות, או שיציבו גבולות לאחרים.
בעיני, לדעת מה הם הגבולות שלך, ולפעול על פי הם (לא מספיק רק לדעת), זהו אקט טהור של אהבה עצמית בריאה.
הרבה מאד שנים לא שמרתי על הגבולות שלי. אפשרתי לאחרים לפרוץ אותם שוב ושוב.
וזה הפך אותי לאדם שהריצוי שיחק תפקיד מאוד מאוד משמעותי בחיים שלו.
זה יכול אולי להישמע קצת פרדוקסלי, כי אני כבר שנים בעולם ההתפתחות האישית ואני עובר תהליכים והתפתחות המון שנים, וזה נכון, באמת פרצתי הרבה מאוד גבולות של עצמי ועשיתי הרבה מאוד שינויים בחיים שלי.
אבל עדיין בתוך כל זה, הייתי עדיין כבול לכל מיני תפיסות והסללות שלקחתי על עצמי והאמנתי שככה צריך.
זה בא לידי ביטוי בהרבה היבטים בחיים שלי, בנישואים שלי, במיניות שלי, במערכות יחסים חבריות ועסקיות, בהורות שלי.
הריצוי, בא לידי ביטוי בהמון היבטים, בכך שהייתי מוותר על הרצונות שלי, לפעמים על איך שאני חושב שנכון שהדברים ייעשו, או שהייתי מקבל דעה של אחרים, ונכנע לה או פועל על פיה.
ככל שהעמקתי עם עצמי, בתהליכים שעברתי, נתתי לעצמי יותר לגיטימציה. לרצונות ולצרכים שלי, ומתוך כך גם יכולתי בצורה ברורה יותר לחדד ולהגדיר את הגבולות שלי.
וככל שזיהיתי את המקומות האלה, אז גם היה לי יותר קל לבחור. להבין איך פעלתי בעבר, ואיך אני רוצה לפעול מעכשיו.
התהליך הזה מביא לבחירות שהן לא בהכרח פשוטות. שיש להן הרבה השלכות ומשמעויות, במיוחד כשזה נוגע באנשים אחרים ובמערכות יחסים.
כי אם יש מישהו בחיים שלי שרגיל במשך הרבה מאוד שנים לחוות אותי כשאני פועל בצורה מסוימת, ואני פתאום מבין שזו צורה שהיא לא טובה לי, ואז אני משנה את דרכי ואת ההתנהלות שלי, אז זה משפיע. זה משפיע על אנשים אחרים.
וצריך לדעת להתמודד עם זה. וזה לא בהכרח כיף ונעים ונוח.
אבל זה הרבה יותר בריא. בריא לנו.
זהו חלק ראשון, מתוך שניים, של המאמר הזה. בחלק הבא אעמיק בעוד היבטים משמעותיים שמאפשרים לנו יותר חופש בחיים.
ובינתיים, הנה כמה שאלות שיעזרו לכם לבחון את המקומות בהם הגבולות שלכם לא מתקיימים או נפרצים:
- איפה בחיים אתם מרגישים שאתם מרצים אנשים אחרים?
- איזה הסכמים לא כתובים יש בחיים שלכם?
- באיזה מערכות יחסים אתם מרגישים שהאינטראקציה מורידה את האנרגיה שלכם? ולמה?
ואם אתם רוצים לחקור לעומק את הגבולות שלכם, ואת ההסכמים הלא כתובים בחיים שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לחקירה משמעותית בריטריט "50 גוונים של חופש"