שלום חברים,
הרשתי לעצמי קצת חופש בתקופת החגים, ולכן כתבתי פחות בבלוג…
אבל אני חוזר עם הרבה אנרגיה ורעיונות חדשים! 🙂
השבוע השתתפתי במפגש אינטימי ומרתק עם טים קלי, מייסד חברת True Purpose ואוטוריטה בינלאומית בתחום מציאת היעוד לאנשים, לחברות ולארגונים.
|
|
הנושא של המפגש היה היעוד וכיצד הוא משפיע עלינו בכמה רמות – ברמת המדינה (האם למדינת ישראל יש יעוד?), ברמה העסקית (האם לעסק שלך יש יעוד?) וברמה האישית (מה היעוד שלי? למה אני בעצם כאן?).
טים אינו ישראלי או יהודי, אך הוא תומך נלהב במדינת ישראל, ויש לו השקפת עולם מעניינת מאד על התפקיד והיעוד של מדינת ישראל בעולם.
אחד הדברים שהוא אמר ושתפסו את תשומת הלב שלי היה שמשיחותיו הרבות עם ישראלים, הוא מתרשם שרבים רואים שהיעוד של מדינת ישראל הוא למעשה לשרוד. מן הסתם, יש לכך סיבות רבות, לאורך ההיסטוריה שלנו כאן, וכל מה שהמדינה שלנו עברה בכל השנים. למעשה אפשר להסתכל על העובדה שמדינת ישראל עדיין "שורדת" כעל סוג של נס.
אבל ישנה סכנה רבה בתפיסה הזו, שכל היעוד של המדינה הוא לשרוד. הסכנה היא שמערכת האמונות, ההרגלים וההתנהגויות שלנו מעוצבות על פי התפיסה הזו. וברגע שזה קורה, כל ארוע, כל מקרה או כל מציאות שאנו חווים היא מתוך תפיסת ההשרדות.
אני מצאתי הקבלה מעניינת בין הדברים הללו שנאמרו על מדינת ישראל, לרמה האישית שלנו כבני אדם, כאנשים.
לצערי אני רואה יותר מדי אנשים בעולם שלנו שכל תפיסת עולמם, רמת המודעות שלהם, וההתכווננות היום יומית שלהם היא של "השרדות"! ואני לא מתכוון לצופים האדוקים של תוכנית הריאלטי בטלוויזיה…
קל למדי לזהות אנשים מסוג זה. השאלה הפשוטה שתשאלו אותם: "מה שלומך?" תענה בתשובה של "אני יודע… שורדים…". אל תתבלבלו – זה לא סלנג. זהו תאור מדוייק עד כאב של רמת המודעות שלהם ותפיסת העולם שלהם.
הסכנה שתיארתי קודם לכן, ברמת המדינה, תקפה לחלוטין גם ברמה האישית. אדם שמסתובב כל יום, כל היום, מתוך ההסתכלות של "כיצד אני שורד את היום…" – מערכת האמונות שלו מתקבעת על פי התפיסה הזו, ומאותו הרגע הוא יכול לחיות את כל חייו במצב תמידי של השרדות.
ישנה כאן סכנה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת. בואו ונניח לרגע שאכן אותו אדם מצליח לעמוד במטרה שלו ולשרוד… הרי שהתוצאה הטובה ביותר שהוא יוכל להגיע אליה היא שרידות.
זה דומה לאדם ששם לעצמו יעד לא להיות במינוס בחשבון הבנק שלו. התוצאה הטובה ביותר שיגיע אליה יכולה להיות שהוא יהיה מאוזן בחשבון הבנק שלו – כלומר על יתרה של אפס. אדם מסוג זה לעולם לא יחיה בשפע כלכלי, כי המטרה שאליה הוא מכוון הינה כזו של השרדות כלכלית בלבד.
אז מה הפתרון? או מה הדרך המקדמת יותר להתנהל בה? להגדיר לעצמנו יעדים גבוהים יותר, יעוד ומטרה גבוהים יותר, לנו ולחיים שלנו (ובאותה מידה לעסק ולמדינה שלנו). כאשר אנו פועלים מתוך יעוד ומטרות של השרדות, מה יקרה ביום בו נשיג את המטרות הללו?
נסו לתאר לעצמכם יום במדינת ישראל במצב אוטופי בו אנו חיים בשלום עולמי ללא מלחמות ואיומים – מה נעשה אז? על מה יריבו הפוליטיקאים? מה יכתבו ויאמרו בעיתונים ובתוכניות הטלויזיה? מה יהיו המטרות והיעוד שלנו אז כמדינה?
אני בטוח שעד עכשיו ישנם כאלו שיאמרו, שזה נחמד מאד לדבר על מטרות גבוהות ונעלות יותר, אבל כאשר המציאות קצת פחות נדיבה אלינו, ויש לנו עניינים "השרדותיים" להתמודד איתם ולטפל בהם, אנו לא יכולים להיות פנויים כלל לחשוב על מטרות ויעוד גבוה ונעלה יותר.
אנשים כאלו בהחלט צודקים, גם רבות נכתב ונאמר על פרמידת הצרכים של מאסלו ועל כך שלפני שאדם יכול לעבור ליעדים של הגשמה וסיפוק עצמי עליו למלא את הצרכים הבסיסיים יותר של הבטחון.
אבל לטעמי העניין כאן לא להיות צודק, אלא יותר חכם. והמצב יכול לעיתים להיות באמת מורכב, וזה מצב של "ביצה ותרנגולת" – כי הרי איך אוכל לעסוק בהגשמה אישית עד אשר צרכי הבסיסיים אינם מסופקים, ומצד שני אם אדם לא יחזיק ביעדים גבוהים יותר של הגשמה וסיפוק עצמי, הרי שהוא הקטין בצורה דרמטית את הסיכוי שלו להשיג אי פעם סיפוק והגשמה בחייו.
אז הנה ההצעה שלי אליכם – הקדישו זמן לחשיבה מעמיקה על היעוד שלכם ועל הרצונות ה"גבוהים" יותר שלכם. מה באמת הייתם רוצים להיות, לעשות, לחוות ולהרגיש בחיים הללו?
הנה 2 שאלות שיכולות להתחיל אצלכם את תהליך החשיבה:
אל תשארו במצב "השרדות"!
אגב, בזמן הקרוב אקיים ראיון אינטרנטי עם טים קלי, כך ששאלות שלכם בנושא היעוד יוכלו להענות ישירות על ידו! פרטים נוספים בקרוב!
כתמיד, אשמח להערותיכם ולתגובותיכם!
שלכם,
ערן
|
לערן שלום
כמה שזה נכון, אני מנסה כבר שנה לעבוד באינטרנט.
אך מוצאת שאני לא ממוקדת ולא יודעת מאיכן מתחילים
תודה על ההארה
יהודית
וואו, פוסט מעולה! אני מאוד מתחברת לנושא. אני מרגישה גם שיש הרבה מה להרחיב בו, ועם זאת תמצתת אותו בצורה יעילה ומדויקת, איזה יופי!
אתמול צפיתי בזה https://www.ted.com/talks/lang/heb/chip_conley_measuring_what_makes_life_worthwhile.html
כמה שזה דומה…
תודה
הי ערן
איזה כיף לקרוא את הפוסטים שלך, מיד עולה לי המצב רוח!
מדהים מדהים מדהים!
ובקשר לכתבה אני ובעלי תמיד חושבים על היעד שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע ולא נותנים לבעיות היומיומיות להלחיץ אותנו. אני מאמינה שכשלא נותנים לבעיות יותר מדי "תשומת לב" אז הן עוזבות אותך…
שיהיה יום מקסים לכולם
כל מילה בסלע.
אנחנו מתוכנתים גנטית להישרדות. אנחנו לרוב גדלים בסביבה שעיקר עיסוקה בהישרדות. מה הפלא שאנחנו יוצאים מכווני הישרדות ותו לא ? עם הזמן אנחנו גם מתרגלים לעסוק בהישרדות, וזה הופך בטבעיות לדרך חיים, היחידה שאנחנו מכירים.
גנטיקה, השפעות הסביבה, הרגלים – כל כך הרבה פרמטרים רבי עוצמה, לכן הסיכוי האפריורי לשינוי תפישתי שיביא לשינוי בתבניות הפעולה שלנו הוא קטן ורחוק, אפילו שהמחשבה על כך צפה ועולה לא פעם – אבל רק בגדר של חלומות שהגשמתם נראית לא אפשרית, לא מעשית, לא מחוברת למציאות.
אחר כך שומעים על כאלה שהעזו לשנות ולהשתנות, וגם על כאלה שהצליחו – וזה "מעצבן", כי זה אומר שזה אפשרי, אז למה אנחנו לא יכולים ? ואז נאטמים לסיפורי ההצלחה, במקום לנסות ללמוד מהם. פוטרים את עצמנו בהסברים בסגנון – לזה היה מזל, ההוא סתם הרויח על חשבון אחרים, כסף התחבר לכסף, פלוני פעל בחוסר יושר, אלמוני לא הצליח בעצמו אז פנה לכתיבת ספרים על "איך להצליח", ועוד שלל פרשנויות שאמורות "להרגיע" את הספק שמחלחל בתוכנו – שאולי בכל זאת אפשרי להגשים חלומות ? וכשהספק מתעורר, מחזירים אותו לישון על ידי שחוזרים להתעסק בעיסוקי ההישרדות השוטפים…
להבנתי הקשר בין מטרות גדולות וחלומות למוד השרדותי הוא לא מדויק. אנשים רבים חיים מתוך מוד השרדותי מפחד שמא לא ישיגו את מטרותיהם ובניסיון נואש להשיגן.
פעמים רבות הם מרשים לעצמם לנהוג בצורה מסויימת בגלל שהם 'מסכנים'. בדרך כלל אופן התנהגות זה משיג להם את מטרותיהם הקטנות בטווח הקצר אך עומד בדרכם להשיג את המטרות החשובות להם באמת.
כשאדם נמצא במצב זה הוא סובל, הוא כל הזמן במאבק ומלחמה, ועליו קודם כל להתחיל ולהבחין במה שהוא יוצר בחייו.
נניח שאני שורד , ולא טוב לי עם זה, יש איזה פתרון לכך? מהי האלטרנטיבה להישרדות ?
איש יקר מאד,
תודה על השיתוף המדהים!
כמשתתפת בחמישה מפגשים ארוכים עם טים קלי, יכולה להעיד שהמסרים שלו
חשובים ביותר. דווקא הוא, כלא יהודי, יש לו מסר חשוב לא רק לנו כאנשים פרטיים, אלא גם לנו ככלל – לעם-ישראל. דווקא הוא, המשקיף והמתבונן מרחוק
על עם ישראל, מסוגל להעיר אותנו מתרדמתנו וכמעט זועק:
אנחנו כמדינה, כעם – חיים מתוך השרדות ולא מתוך ייעוד. אם היינו בוחרים לחיות מתוך ייעוד, כ ל החיים שלנו, גם כעם, היו נראים אחרת. נראה כי אז היינו בוחרים בחיים עצמאיים ובלתי תלויים בעם אחר. ובכ"ז זה תלוי ולאו דווקא במנהיגים שלנו, אלא בכל פרט ופרט בתוכנו.
אני מזמינה אותך, את הקוראים ואת כולנו לחיות חיים ייעודיים שלא תהיה בנו שנאה – אלא אהבה, לא קנאה – אלא שיתוף, לא התנגדויות (לבעלי השקפות מנוגדות לנו) – אלא קבלה והתעניינות, לא רק דאגה לכסף, לעסק האישי שלנו,
לעצמנו -אלא התבוננות, תרומה, נתינה וחסד לאחר ולא משנה אם הוא דתי-חילוני, שמאלני-ימני, עירוני-מתנחל, כי כולנו רקמה אנושית אחת.
כשכאבה רגלה של אשת ר' אריה לוין, אמר לרופא: "הרגל של אשתי כואבת לנו".
נכאב את הכאב של הזולת, נקשיב, נעצים, נתעניין ונבחר יום יום במה שהציע לנו משה רבנו: "ראה נתתי לפניך ה י ו ם את החיים – ו ב ח ר ת
ב ח י י ם ! החיים שהתכוון אליהם משה הם חיים של ייעוד והגשמה ולא
של תלות ופחד.
ורדה שמחוני
מאמנת אימון יהודי-ייעודי
המדינה היא כמו עסקת מפעל גדול מאוד, וכל מפעל שאין לו תוכנית פעולה אסטרטגיות לתווך הקרוב והרחוקת וטקטיקות, דרכי הפעולה לישום התכניות, הוא רק שורד,לא מתפתח או מתקדם.מפעל כזה שנאבק על הישרדותו, עלול בטלטלה גדולה מדי עבורו להתמוטט ולהעלם.
במדינה שלנו, שהיתה מפעל אדיר בזמן הקמתה,התמודדה יפה עם קליטת העולים החדשים באחוזים ענקיים ביחס לאוכלוסיה המקומית, ובאותו הזמן עם מלחמות וקרבות עם האויבים סביבנו שמנסים כל הזמן "לבלוע"
אותנו ולהשמידנו כליל.
ככל שעוברות השנים המורל יורד, הפילוגים בעם וגם המוסריות מדרדרים, אם נמשיך בכיוון הזה,לא נוכל להתפתח ולשגשג כמדינה,ואפילו לא לשרוד יותר באזור.
שלום עירן!
כל יום אני מקדישה חצי שעה לשבת עם עצמי להציב יעדים ולדעת מה אני רוצה לעשות היום,מחר,השבוע, עם תפילה לאלוהים על מה שנותן לנו כל יום הזדמניות והפתעות.
זמננו חשוב מאוד צריך לדעת איך לנצל אותו במיוחד!
הרבה הגשמות וסיפוק
שלום , אני קוראת את הדברים ודי מתהפכת בתןכי , כשליחה של ישראל בעולם לצערנו זו ההשתקפות בעייני העולם , משום שאנו נאבקים על האדמה עליה אנו חיים כליום וכל רגע .אולם עלינו להסתכל פנימה לעומק לראות את ההתפתחות התעשייתים שלנו על כל המוחות הנפלאים שצומחים כאן . וה"שורדים " יכולים רק יכולים לשאוב אנרגיה ולהתעודד …. כוונתי להציב לעצמם יעדים ולצמוח ולהתחזק מהשגת היעדים . הבנייה העצמית תיהייה איתנה ועמוקה בדרך זו …!!!
כבוגרת קורס אימון להצלחה אני ממליצה בחום לכל אחד ואחת לעבוד קורס כזה כדי למקם את עצמו בחיים להתקיים בכבוד ולפרוח ולא רק לשרוד !!!!!!
תודה ערן על דבריך המעניינים ומועילים.אני יכולה לאמר מנסיון שכשהייתי עסוקה באיך "לגמור" את החודש הייתי במינוס.אחרי 10 שנים הצלחתי לאפס את המינוס ואז רשמתי לי כמה כסף אני רוצה שיישאר בחשבון בסוף כל חודש.וזה הגיע.לא מיידית,אבל הגיע.מאמינה מאד ומזדהה עם כל מה שכתבת במיוחד אחרי שחויתי את זה.
נצה-מאמנת להתנהלות כספית וחיים טובים יותר.
מאוד מלמד ומעמיק, אשמח לשיתוף ותובנות
תודה
ערן המקסים והצנוע,
שלום לך,
נראה שיש "טרנד" חדש ייעוד, אני נתקלת בו לאחרונה ואולי זה הדבר הבא בהתפתחות שלנו, כעם וכיחידים, וזה אחלה, נשמע מעניין, עוד משהו שכדאי לאמץ לחיינו, אולי תוכל לעשות סדנאות בנושא זה?
איך באמת למצוא את היעוד שלנו?
אשמח תמיד לקבל את המאמרים, בלוגים שלך,וימי כייף כמו שאתה יודע לעשות, כמו בקוד מנצח.
באהבה רבה
עדה בני
איני דתיה -רק חשוב לי לכתוב הבט אחר .היעוד של עם ישראל הוא להיות אור לגויים,אומר הדבר שקודם כל עלינו כפרטים למצוא את יעודינו האישי הגבןה ביותר,לממש אותו,ורק אז נהיה אור!ונוכל להאיר ולהיות דוגמא לעולם כולו .
לערן שלום
הפעם ממש ממש התחברתי.
בתור "שורדת" וותיקה מרגישה שפתחת כאן דלת, פתחת אפשרות לחשוב ולהפעול אחרת.
מאמצת בחום את התובנה, שמתחברת לי היטב עם ספרו של רובין שארמה "חוכמת המצויינות" שזה אתה סיימתי לקרוא (ספר מומלץ לכולם)
שאלות ה"מה" ואיך" עדיין לא פתורות..
שומרת לך את הקרדיט לצעד הראשון (והכי חשוב!)- השינוי החשיבתי והתובנה, ומקווה שבתום מסע של אלף מילין (או שמא לאחר צעידה קלילה ונעימה) אגיע אל מימוש יעודי (מצויידת בתוכנית כמובן..)
אהבתי מאוד את הפרספקטיבה הרחבה ונקודת המבט אל המדינה והחברה בארצנו.
תודה על ההארה
אורה
תודה לכל המגיבים על התגובות הנפלאות.
תשובה ליאיר – אם זיהית שאתה "שורד" הקדש זמן לחשיבה "מה יעשה לך את זה" – כלומר, מה הם היעדים והחלומות שהיית רוצה להגשים בחייך. אל תתעסק כרגע עדיין ב"איך" להשיג אותם. קודם כל תברר לעצמך היטב את ה"מה" אני רוצה להשיג.
ניטשה אמר: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל איך" – בכך טמון הסוד הגדול…
שבוע מצויין לכולם!
ערן
שלום ערן!
כל הכבוד על התיחסות לאומית וחברתית! מצפים לעוד גם בזה! עד מתי נתרכז רק באישי ועסקי… יש לנו יעודים לאומיים ויש גם לנו גם יעודים אוניברסליים ענקיים!!!