הקשר בין הענבים שאתם אוכלים להצלחה שלכם!
|
שלום חברים, לפני מספר ימים התקשר אלי יואב, חבר יקר, לשוחח. יואב: ערן, אתה אוהב ענבים? ערן: בטח…. אבל רק את הירוקים יואב: רק את הירוקים? למה? האדומים הרבה יותר טעימים! ערן: לא יודע… נראה לי שפשוט האדומים זה יותר מדי עבודה בשביל ענבים.. יש גרעינים וכו'… את הירוקים הרבה יותר קל לאכול… |
 |
|
בנקודה הזו, אני השתתקתי. כי פתאום קלטתי משהו – יש קשר הדוק בין סוג הענבים שאנו בוחרים לאכול, להצלחה ולתוצאות שאנו מקבלים! העניין הוא כזה: באמת הרבה יותר קל לאכול את הענבים הירוקים… הם קצת יותר קטנים וקל לבלוע אותם, אין בהם גרעינים, ובדרך כלל – הם גם יותר נפוצים ונגישים. לעומתם, הענבים האדומים – גדולים יותר, יש בהם גרעינים שצריך להוציא (או לבלוע) והם קצת פחות פופולריים ונפוצים מהירוקים (לפחות באזור שאני גר בו ויתכן שעד כאן, אתם כבר אומרים לעצמכם – "נו באמת, ערן, זה באמת סיפור מרגש, אבל מה הקשר להצלחה בכלל… בסה"כ ענבים…" יש קשר הדוק. כי כמו כשאנו בוחרים איזה סוג של ענבים אנו בוחרים לאכול, כך אנו בוחרים אילו יעדים ומטרות להגשים בחיינו. לרוב, ניטה יותר לבחור מטרות פשוטות, נגישות ושקל לנו להשיג אותן (כמו הענבים הירוקים – נגישים וקלים לעיכול… אין בהם גרעינים). האמת, שעד הרגע שבו יואב שאל אותי למה אני אוהב יותר את הירוקים, מעולם לא חשבתי על כך. זה פשוט היה הרגל – לבחור את הדרך הקלה יותר לאכול ענבים. בכלל לא הייתי מודע לכך. לא הייתי מודע, שיש זן אחר שהוא יותר טעים ומהנה אולי. אבל נכון – דורש קצת יותר עבודה. מרבית האנשים יבחרו במטרות הקלות יותר. לא תמיד מתוך חשיבה ובחירה אמיתית, לרוב מתוך הרגל של "לבחור בקל יותר". אגב, זה לא תמיד רע, אין לי שום דבר נגד למצוא דרכים קלות להשיג תוצאות. לא על כך אני מדבר כאן. הנקודה היא, שיש עולם שלם של תוצאות וחוויות שאנו בכלל לא מכירים כי אנו נשארים בטווח המוכר והבטוח של מה שאנו רגילים להשיג והתוצאות (הענבים) שאנו רגילים להשיג (לאכול). מניסיוני הרב, בעבודה עם עשרות אלפי אנשים, אני רואה זאת פעם אחר פעם, מה קורה לאדם שמחליט ללכת אל מעבר לאזורי הנוחות שלו. שפועל להשיג תוצאות מעבר לתוצאות ה"רגילות" שלו. שמחליט ללכת על הענבים האדומים, להתמודד עם הגודל, הגרעיניםף וחוסר הנגישות שלהם. שם קורות פריצות הדרך הגדולות שלנו כבני אדם. שם התוצאות שבאמת מרגשות (או טעימות) עבורנו. אז אין לי שום דבר נגד הירוקים, ובטח לא נגד האדומים. שניהם טובים. השאלה היא מה אנו בוחרים… מזמין אתכם לבדוק עם עצמכם – איזה סוג מטרות אתם נוטים לבחור לעצמכם? מהסוג של הירוקים או האדומים? ועוד הזמנה – ביחרו לכם יעד או מטרה אחת מהצד של האדומים, והחליטו שאתם פועלים להשגתה… אתם תדהימו את עצמכם! אשמח שתשתפו כאן, מה אתם בוחרים? וכמובן שתגיבו על הדברים! שלכם, ערן נ.ב. – יואב יקר – הפוסט הזה מוקדש לך באהבה גדולה… |
|
).
ענב הוא ענב הוא ענב והוא תמיד טעים. לפעמים נמשכים יותר לצבע, לפעמים טועמים ומחליטים מה אוהבים עכשיו. העיקר הוא לאהוב את מה שיש. ואם יש מכל הצבעים, אז מכולם. הגוף לבדו אומר לפעמים מה הוא רוצה ורצוי להקשיב לו. הדימוי ליציאה מאיזור הנוחות יפה בעיניי ומתחבר לי לקשב פנימי שניתן לשדרוג אינסופי.
מעולם לא אהבתי את הענבים הציבעוניים למינהם , העדפתי ירוקים , בהירים צהובים , אך לפני שנתיים חלתה אשה יקרה במחלה האיומה ולא יכלה לבלוע שתייה , תוך כדי נעשתה שאלת רב מה לעשות ???? הוא המליץ לאכול את הענשים השחורים והאדומים על כליפתם וללעוס את הגלעינים שלהם , ובכן השבח לאל ….. האשה נרפאה לחלוטין , עד היום כולנו מכבדים ביותר את הענבים הכהים . ולא מסננים את הגלעינים , אנו בולעים אותם ואף לועסים אותם …………. אז מה אתם אומרים על הענבים הכהים ………
נחמד…אולי היציאה מאזור הנוחות היא החיפוש או ההמצאה של ענב "סופר משולב" בסיגנון גם וגם .
יש שועלים שמוכנים לצום בעבור יום בכרם פעמיים . כל פעם שלושה ימים….גם זו דרך
לדעתי אין קשר בין הדברים
אני אוהבת ענבדים אדומים ובחיים אני בוחרת רק בדברים הקלים
ובעלי בוחר משימות קשות ושונא להוציא את הגרעים מהעבים השחורים
הפוסט מדהים. הכי חשוב, שעצרת לחשוב. לפי דעתי זה השלב החשוב ביותר: לחשוב. בדרך כלל, אנו ממשיכים במשהו לא טוב, כי אין לנו זמן לחשוב. תודה רבה על התובנה.