שלום חברים,
קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שנרשם לסמינר "משיגי היעדים" האחרון שמתקיים מחר… אני כבר מאד מתרגש… כ-120 איש נרשמו, והתנצלותי בפני כל אלו שפנו אלינו ברגע האחרון, ושלא יוכלו להשתתף מחר כי לא נותרו לנו מקומות באולם…
לפני מספר ימים, ניר הבן שלי (בן השמונה) נכנס אלי למשרד, לקח דף ועט, התיישב על הרצפה והחל לצייר. כשסיים, לקח את מכשיר ה-iPhone שלי, צילם את הציור שלו ובא אלי ואמר: "אבא, אני רוצה שהציור שלי יתפרסם באינטרנט!, מה אני צריך לעשות?".
מייד קפץ לי ה"מהנדס" לראש (מה לעשות… אפשר להוציא את הבן אדם מההנדסה, אבל אי אפשר להוציא את ההנדסה מהבן אדם…) ועניתי. תשמע, זה לא ככה, אתה צריך שיהיה לך אתר שבו תוכל להעלות את התמונה שלך…
וכדרכם של ילדים, הוא לא ראה בכך שום בעיה, אלא להיפך ואמר לי: "אז מה הבעיה, תעלה את התמונה באתר שלך!".
ה"מהנדס" המשיך לנהל איתו את השיחה – "תראה… זה לא נראה לי מתאים לפרסם באתר… אין לכך מקום… וכו' וכו' וכו'…". יתכן ושם זה היה מסתיים, אבל ניר לא וויתר לי ועמד על דעתו: "אני רוצה שהתמונה שלי תתפרסם באינטרנט!".
לאחר שהוא "ישב לי על הווריד" במשך דקות ארוכות, השתחרר סוף סוף "המהנדס" מהראש שלי, ואמרתי לו – "יודע מה, למה לא…" ולעצמי חשבתי שיש כאן לקח מאד משמעותי, אולי בעצם שניים:
הראשון הוא – כמה פעמים אנו פוסלים רעיונות של אחרים, רק בגלל שהם לא מתיישבים עם האמונות שלנו… עם מה שאנו חושבים ומכירים כ"הגיוני" או "מקובל". העובדה שרעיון חדש כזה או אחר אינו מתיישב עם הרעיונות הקודמים שלנו אינו אומר שהרעיון החדש הוא לא טוב…
והלקח השני הוא על יעד ברור והתמדה – לניר היה ברור מאד מה הוא רצה שיקרה: שהציור שלו יתפרסם באינטרנט! ולא עניין אותו מה האחרים (ובמקרה הזה – אבא שלו) חושבים או אומרים על הרעיון שלו. הוא היה מוכן לעשות את כל מה שנדרש כדי לגרום לכך שהציור שלו יתפרסם באינטרנט, ושהיעד שלו יושג.
ניר שטרן: בציור אביר חייזרי ששומר על הבית שלו!
כמה פעמים כשאנו רוצים להשיג משהו, אנו מתקפלים ומוותרים על הרעיונות שלנו, רק בגלל שמישהו אחר בסביבה שלנו חשב אחרת מאיתנו? כמה פעמים אנו נותנים לאחרים יותר מדי כוח להשפיע על הרצונות, המאוויים והחלומות שלנו? כמה פעמים אנו זונחים רעיון רק בגלל שדרך מסויימת שפעלנו בה לא השיגה את המטרה שלה? ואנו מוותרים מבלי שניסינו עוד פעם? או שניסינו דרכים חדשות?
ניר לא וויתר לי… וכהוכחה הינה הציור שלו מפורסם כאן באינטרנט. 🙂
זו תכונה מאד חשובה של אנשים מצליחים, הם נקראים אנשי "What Ever it Takes" – הם עושים כל מה שצריך ונדרש להשיג את מטרתם. הם לא מתקפלים, הם לא מוותרים, הם לא מתייאשים. הם עושים את מה שצריך כדי להשיג את היעדים והמטרות שלהם (לא – אני לא אומר שצריך לשקר, לגנוב או לרצוח בשביל להשיג את היעדים שלנו…).
אז מה עושים עכשיו?
כתמיד אשמח להערות ולתגובות שלכם כאן בבלוג.
שלכם,
ערן
|
שלום ערן
תודה על המאמר, הציור מאד יפה, בתור אבא אני מבין את ההתרגשות מלהסתכל על יצירה של הילד שלנו.
לא במקרה הבן שלך יודע להשיג יעדים הוא רואה דוגמא אישית בבית 🙂
תמסור לו שימשיך כך הוא מצייר מאד יפה ושתמיד יעמוד על שלו(בתור הורה אני מבין שלפעמים זה לא כל כך נוח לנו) אבל אם באמת נבוא לכל סיטואציה עם ראש פתוח נוכל לראות אופציות חדשות ליצירה ופעולה.
הפעולה הראשונה שאני יכל לעשות עכשיו לקידום היעד שלי היא פשוט לכתוב לך תגובה שתחשוף את האתר שלי בפני קוראי המאמר שילחצו על הלינק יכנסו לאתר וירשמו לקבלת גישה בחינם לארכיון הרצאות להאזנה והורדה בחינם
ואז…
אתקדם בדרך ליעד שלי…. 🙂
תודה על הערך וההשראה
גילעד פולק
לערן שלום רב,
בציור של "מלחמת גוג ומגוג" הוא לא שכח לצייר את היונה עם ענף הזית בפיה…
כל הכבוד על העקשנות.
בהצלחה
שלום ניר, שלום ערן.
הציור שלך ערן ממש נפלא! הסתכלתי עליו המון זמן כי יש בו המון "דברים" – ממש סיפור….
ערן, מה אנחנו עושים לא טוב בחינוך שלנו שברוב המקרים מפחית (אם לא מדכא) את ה"רוצה" הזה? למה אנחנו לא מקשיבים מספיק? ולא רק לילדים…..
כל טוב, עדאל
הי ערן,
ניר התעקש, וציורו המקסים התפרסם.
הייתה לו אוזן קשבת, רגישה המכוונת לצרכיו.
אז דרושה נחישות ודבקות במטרה
וגם מערכת תמיכה.
יום טוב
רונית כץ
מדריכת טרילותרפיה
ניר שלום.
הציור שלך מדהים. מילוי הדף בהדגשים והדמות הלוחמנית השומרת על המבנה גדולה ומאיימת. נפלא. גם אם זה ציור של כוח במרכז ורוך בקצוות, אני יודעת שרצית מאד לצייר משהו שבא לך מתוכך, מעצמך.
אנחנו הגדולים תמיד רואים את העולם אחרת מכם. גם אבא שלך הבין בדרכו הנעימה שלו דרך עיניו ושמע דרך אוזניו את שביקשת ובתמימות הילדותית המקסימה שלך דרשת ועמדת על שלך וכולנו רואים את הציור.
באמת למה לא? בגלל שאתה רק בן שמונה ואנחנו יותר גדולים?
אני שמחה שאבא ערן פירסם את היצירה שלך. אני גם יודעת שיש מאחורי הציור סיפור שאולי גם בפעם הבאה תוכל לספר לנו ואולי כל זה יוביל למין הרפתקאה בהמשכים. אהבתי. ובאמת, למה הגדולים לא לומדים מהקטנים שמאמינים בעצמם ודבקים באמת הייחודית שלהם. תודה. רחל.
שלום לך
בחודשים האחרונים אני מקבלת ממך מיילים אל חלקם מיד מתעורר בי החשק להכנס ולקרוא את המאמר כולו, אל חלקם קצת פחות …
והפעם כמובן שזינקתי אל המאמר ראשית כי ציורים וציורי ילדים בפרט הם בנשמתי ושנית ואולי זה החשוב לדעתי האישית והמקצועית כדי להגיע להצלחות בחיים כדאי לנו מאוד להתחבר אל הילד הפנימי הילד הסקרן הילד שחוקר והכי עוצמתי, הרצון הכן והאמיתי של ילדים להגשים חלומות, מה שקצת בורח לנו כשאנחנו מתבגרים
תודה על השיתוף התחברתי ונהנתי מאוד
רינת פלג
לניר וערן שלום וברכות
במהלך החודשים אני מקבלת מיילים אבל לא ממהרת להגיב אבל הפעם ממש חייכתי המייל הזה ממש מרגש ונגע בי כמו חץ
זה הזכיר לי שהעקשנות של בני תמיד להשיג את מה שהוא רוצה לא עצרה מבעדו גם כשהבאתי טיעונים הגיונים הוא מצא בדרכו הילדותית להפוך הכל לפשוט ואפשרי
אז ניר המתוק תשאר כך תמיד נאמן לעצמך וכך גם אנו
וערן אשרייך
הי ניר.הציור שלך מקסים,וההתעקשות שלך על העלתו לאינטרנט-שבעתיים.
אם תמשיך כך כל חייך-הם יהיו מענינים ביותר. עלה והצלח.
לאבא של ניר-הציור עומד בכל הקריטריונים…
כל הכבוד לניר, אני הייתי בטוחה שאתה כבר שכחת את "דפוס" החשיבה של המהנדס…זה רק אומר יש לנו עוד הרבה על מה לעבוד כדי לשחרר דפוסי התנהגות וחשיבה.
מזל שיש לנו את הילדים שלנו כדי להזכיר כל פעם מחדש.
תודה לך ולניר על ההשראה…
שרית אשרוב
בוקר טוב ערן,
נהדר, כל הכבוד לילד, הוא יגיע רחוק עם כוח רצון ושכנוע שכזה.
רואים שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ.
שבוע טוב
מירי
בס"ד ערן שלום, כמובן אין מיקריות!! אני נימצא בדיוק בשלב שבו עלי להתאמץ מעבר לרגיל ע"מ לנסות ולהתקבל – בהזמנה לסמינר משיגי יעדים האחרון. כן כן אני יודע שהוא מתחיל מחר ואני יודע שההרשמה ניסגרה…ואתה בעצם מניח לפני את הניסיון המוצלח ביותר של הבן שלך (שכנראה בורך באותו כח רצון כשלך – או אולי בעצם כלל הילדים שלנו, גם שלי, בורכו בו), עד כה, ומצפה ממני שלא אגיב באותה נחישות? התכתבתי עם עינבר כמה פעמים ואני שוטח לפניך את בקשתי האחרונה. באם תחליט שלא להיענות לה- אקבל את גזירת הקב"ה. אני השתדלתי כמיטב יכולתי (חוץ מלעזוב את מישפחתי, לנסוע אליכם ולבקש את בקשתי אישית בארבע עיניים ממך). אשמח לתשובתכם החיובית…בדיוק עכשיו הודיעו לי טלפונית שהתקבלתי לקורס חשוב מאוד כשכבר עברו שישה(!) מפגשים. השתדלתי להתעקש כי חשוב היה לי הקורס הזה לפרנסתי. בכל אופן אני זוכה לעידוד רב גם מהקלטות ההרצאות והניוזלטרים שלך, תודות איל.
זה מה שאני תמיד אומרת להורים: כדי לגדל ילדים מוצלחים לא צריך לעשות כל כך הרבה, צריך בעיקר לא להפריע…
וכל הכבוד לניר על הציור המקסים ועל הדבקות. באמת נפל לא רחוק מהעץ…
יום נפלא
עדית בן פורת
קורס מאמני ילדים ונוער
ערן יקירי.
כגרפולוגית.
יש לך בן מאד חד היודע מה הוא רוצה. עקשן לחיוב ולשלילה :).
אנליטי יצירתי ואם לא מתייחסים אליו הוא יודע איך לגרום לסביבה להתייחס.
גם אם לא ירצה ללמוד לפי דרישות המורה, אפשרו לניר להביע עצמו בציור וב….נגינה, תופים (אוייי וייי השכנים). כל דבר שניתן להוציא מרץ.
וכל הכבוד שנתתה לו במה… ממני כבר יש לך דוז פאווה.
מירי
תודה לכל המגיבים ולכל הפרגונים לציור של ניר – מבטיח להראות לו כל תגובה כאן 🙂
עדאל – אני חושב שנגעת כאן בנקודה מאד חשובה – באיזו שהוא שלב כאשר אנו מתבגרים אנו מפסיקים להקשיב לעצמנו ומתחילים להקשיב יותר מדי ל"סביבה" – למה שמקובל, למה שנחשב, למה שאחרים חושבים ש"נכון" או ש"לא נכון". זה לא פשוט להתנתק מזה, אבל הכרחי אם אנו רוצים להשיג יעדים משמעותיים בחיים שלנו…
התחילו להקשיב לעצמכם – מה אתם רוצים??
רונית – בהחלט צריך מערכת תומכת – אני קורא לכך "סביבה תומכת" – היא בדרך כלל תהיה שונה מהסביבה ה"רגילה" של משפחה וחברים שלנו…
שרית – הדפוסים הרגילים שלנו, תמיד בתוכנו… "המהנדס" שלי לא נעלם… ולפעמים אגב – זה בסדר גמור – הוא בהחלט משרת אותי… כמו בכל דבר – האיזון הוא החשוב…
מירי – תודה על האבחון המדוייק 🙂
המשך יום נפלא לכולם!
ערן
ציור מדהים,
ותובנה נהדרת!
בס"ד
ערן הנפלא שלום לך
יפה לך שאתה מיישם את מה שאתה מלמד גם בחיים האישיים בהזדמנויות שונות ומשונות…
האמת היא שמיד עם תחילת הקריאה, התפלאתי עליך שלא הגעת למסקנה לתת לו את האפשרות לפרסם באיזו דרך שלא תהיה…
הצלחה רבה
אלחנן
היי ערן!
מקסים! אהבתי כל כך את היכולת המופלאה שלך לראות את שמעבר למילים של ניר.
את המטרה, החזון, הנחישות והרצון.
כך מחנכים ילדים בעלי תודעה עצמית, בעלי אחריות אישית ופרואקטיביםם.
ותמסור לניר – שלא יפסיק לצייר ולהטריח את אבא! 🙂
סנדרה רגב
מומחית לזוגיות מוצלחת
לנירוש שלנו שלום ונשיקות
תמיד ידעתי שאתה מצייר יפה. הציור הזה מקסים. אבל חשוב מאד היה הרעיון שלך שרצית להעלות את הציור לאינטרנט וגם הצלחת לשכנע את אבא שיסכים לבצע את הרעיון שלך.
כל הכבוד חמוד שלנו. להתראות בטיול. סבתא שולה
שלום עירן,
כל הכבוד לבן שלך ניר הוא יודע מה שהוא רוצה להשיג בחיים, ולא נירתע משום מכשול.
לילדים יש יותר מחשבה יצירתית מאשר לנו המבוגרים שמפוטמים במה שנקרא" conventional wisdom". ניר ודע שאם רוצים להשיג משהוא בחיים, תמיד תימצא הדרך לכך,
ולא מקבל שום לא וזה בלתי אפשרי וכאלה.יש לו תכונות טובות כדי להיתקדם להשגת היעדים שלו.
אגב במקרה שאין שום אתר, אפשר להעלות את הציור ליוטיוב, או לפייסבוק,ששם יש גם חברים צעירים.
שיהיה לו בהצלחה.
שלום לערן שטרן.
ראיתי את הציור של בנך. כמו שנאמר "ולפעמים זה גם נכון" והיה כבר נביא שביקש מרבונו של עולם שיפקח את עיני הנער המשרת שלו (שהיה מבוהל כי חייל גדול של אוייבים התכוננו לתקוף) והנביא אמר לו "אל תירא כי רבים מאיתנו מאשר הם" וכשהנער לא הבין, ביקש הנביא מ-ה' לפקוח את עיניו ואז הוא "ראה את כל "המלאכים" שבאו להגן על עם ישראל. לא כולם יכולים לראות.
בברכה,
סיוון.
ציור מקסים
תמסור לבן שלך
ותגיד לו שהציור שלו תרם להעברת המסר של אבא שלו בצורה ממוקדת ואפקטיבית.
מאחר שסביר שהוא לא יבין את המילים הארוכות האלה – פשוט תגיד שאנשים למדו הרבה מזה שהוא פרסם את הציור שלו כי זה עזר לך להסביר להם דברים חשובים על החיים וכמה חשוב להתעקש ולהאמין במה שאנחנו חושבים ורוצים
🙂
אורית אגמי
דבר אחד בטוח, יש לבן שלך כישרון לא רע לציור… רק לא הבנתי מה הקשר של היונה בצד ימין למעלה לכל השאר… ?
😉
היי
פשוט מקסים ועם זאת עוצמתי!
כל הכבוד ליורש למשפחת שטרן , יש לו גנים טובים!
לניר – איזה יופי של ציור !!!
לערן – פשוט שדרגת את הבלוג שלך !!!
תודה על המאמר מאוד מרגש ונוגעה בכולנו…
ניר ההקשנות שירשת מאבא ילוו אותך בהמשך הדרך…
בהצלחה
כל הכבוד ערן,
וכל הכבוד לניר!
מזכיר לי את הבן שלי.
גם הוא אוהב לצייר וגם הוא עקשן.
אצלי בסלון יש קיר שלם של הציורים של הילדים שלי.
אפשר להבין שאני מאוד גאה בהם. אני חושבת שאלה הציורים הכי יפים.
זה גם נותן לי רעיון להעלות לאתר שלי תמונה של הקיר המפורסם (זאת אומרת שיהיה מפורסם)
תודה.
עדנה.
נ.ב. הסמינר היה נפלא ובהצלחה בהמשך.
תודה לכל המגיבים – הראיתי לניר את התגובות שלכם – ריגש אותו מאד 🙂
עדנה – שמחתי שוב להפגש אתמול בסמינר, שמח שנהנית והפקת ערך!
תודה
ערן
what ever it takes!
מעורר השראה וחשיבה בהחלט!
ערן שלום, הייתי בסמינר האחרון. יצאתי מחוזקת ונפעמת. ברור לי שיש לי את הפוטנציאל. סביבה תומכת? חלקית.
הנחתת אותי סנטימר…הדברים המשמעותיים שעשיתי מאז הם:
ויש הרבה שאלות. אמרת שיש לנו שיחת אימון איתך? או שזה לא היה קשור?
עשיתי לוח חזון אישי, עומלת על לוח חזון זוגי, עושה דף משימות כל יום!
מה עושים עם יעדים מקבילים? לא מצליחה להפריד בין יעד כגון משפחה מאושרת לבין יעד כגון 50000 שח שיקח אותי הרחק מהם. וגם
מה אני עושה אם אני כותבת לימשימות ובעת ביצועם אני מגלה ששתי משימות לוקחות לי במון זמן או אנרגיה?
כרגע אני בגובה 399 מטר מעל האדמה….מחכה להנחיות
תודה ולהת
אורית