שלום חברים,
השבוע פגשתי בציטוט של ג'ים רוהן שבעיני מדגיש את אחד העקרונות המשמעותיים ביותר הקשורים להצלחה וסיפוק בחיינו: הסביבה שלנו!
ישנה האמרה המפורסמת של "אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה" – וזה נכון. אני הייתי קצת יותר מחדד ומדגיש אותה ומנסח אותה בצורה הבאה: "הראה לי את הסביבה שלך ואומר לך מה יהיו התוצאות שלך!".
"אתה חייב לשאול את עצמך בעקביות את השאלות הבאות: מי האנשים שבסביבתי?
מה הם עושים לי? מה הם גורמים לי לקרוא? מה הם גורמים לי לומר?
לאן הם גורמים לי להגיע? מה הם גורמים לי לחשוב?
והכי חשוב, לאיזה אדם הם גורמים לי להיות?
ואז שאל את השאלה החשובה ביותר: האם זה בסדר מבחינתי?
זיכרו – החיים לא נעשים טובים יותר במקרה, הם נעשים טובים יותר על ידי שינוי."
– ג'ים רוהן
אין זה מקרה שאנשים נמצאים בחברת אנשים הדומים להם. ישנם שני חוקים לפחות הדואגים לכך שעקרון זה ישמר:
  • חוק המשיכה – שבבסיסו אומר ש"דומה מושך דומה".
  • חוק הממוצע החברתי – שעל פיו אנשים יציבו לעצמם יעדים וישיגו תוצאות הדומות לתוצאות של אנשים בסביבתם.
אגב, קל מאד לראות כיצד זה פועל – בכל מקום. הסתכלו סביבכם וראו את האנשים – האם הם דומים לכם? האם הם גרים באותם הבתים? נוסעים באותם הרכבים? עובדים באותן העבודות? יוצאים לאותן החופשות? מבלים באותן המסעדות? וכדומה…
זה לא מקרי בכלל! פשוט חוק!
ויכול להיות שאתם שואלים את עצמכם עכשיו – בסדר… אני מבין את זה – אבל למה זה מעניין אותי? למה זה בכלל חשוב?
אז האמת היא כזו – אם אתם מרוצים לגמריי מהתוצאות אליהן הגעתם בחייכם, ואינכם רוצים לקחת את חייכם לרמה הבאה (באיזה תחום שזה לא יהיה) – אז אתם צודקים – זה באמת לא מעניין. המשיכו לעשות את מה שאתם עושים, ולהיות בסביבה שבה אתם נמצאים, ועל פי חוק תשמרו את המצב הקיים. לכאורה…
ואני אומר לכאורה, כי קיים חוק נוסף שמרבית האנשים מתעלמים ממנו: חוק התנודה. על פיו, כל דבר בעולם שלנו נמצא בתנועה. וכך או שאנו נעים קדימה או שאנו הולכים לאחור. אין מצב סטטי. מי שחושב שהוא רק יעמוד כאן לרגע, וינוח, ולא ישנה דבר – טועה ובגדול. בגלל שהכל סביבו נמצא בתנועה ומתקדם. אם הוא עומד במקום, הרי שבפועל – הוא הולך אחורה!!!
אז אם אנו מבינים שמטרת החיים שלנו היא צמיחה, התפתחות והתקדמות, ולא קפיאה על השמרים ועמידה במקום – אנו רוצים להיות מודעים להשפעה המשמעותית של הסביבה שלנו – על התוצאות שלנו.
האמת הכואבת היא, שבמרבית המקרים (ואני מדגיש – מרבית, לא כולם) הסביבה שלנו, הכי קרובה אלינו, ושהכי אוהבת אותנו – זו הסביבה הכי מסוכנת להתפתחות והצמיחה שלנו.
היא לא עושה זאת כדי להזיק לנו, או לפגוע בנו. להיפך! הם רוצים לעזור לנו ולהגן עלינו. ולכן בכל פעם שנבוא עם רעיון חדש, הם יבחנו אותו (על פי מערכת האמונות שלהם, והנסיון והתוצאות שלהם) וינסו לעזור לנו בכך שיסבירו לנו למה זה מסוכן, למה לא כדאי, וממה כדאי  לנו להזהר. שוב – הם רוצים להגן עלינו.
כאשר החלטתי לעזוב את עבודתי ולהקים חברה ועסק עצמאי, רוב הסביבה הכי קרובה שלי – החברים הכי טובים שלי, ניסו להניע אותי מכך. הם אמרו לי שזה מסוכן, שזה לא אחראי, שזה לא הזמן המתאים. והם צדקו! על פי האמונות שלהם הם צדקו!
אבל כשבחנתי לעומק – את התוצאות והנסיון האמיתי של אותם אנשים (דגש על נסיון אמיתי ולא על ידע כללי שקראו בעיתון או שמעו ממישהו אחר) – גיליתי שאף אחד מהם לא עשה משהו כזה דומה. הם מעולם לא עזבו מקום עבודה והקימו עסק כלשהו.
אז על סמך מה הם נתנו לי כל כך הרבה עצות?
על סמך שום דבר ממשי. בטח לא כזה המבוסס על נסיון אמיתי, או איזו שהיא התנסות שלהם. הם נתנו לי את הדעות שלהם, המונעות מהאמונות שלהם והפחדים שלהם.
נניח שהייתם עומדים לפני טיפול רפואי חשוב, האם הייתם מעלים בדעתכם ללכת ולהתייעץ על כך עם מישהו שמעולם לא עסק ברפואה, שאין לו כל הכשרה או נסיון מעשי בתחום ומבקשים ממנו שיסביר לכם מה אתם צריכים לעשות???
נשמע מופרך לא?
אבל אנו עושים את זה שוב ושוב בחיים – כשאנו הולכים להתייעץ עם הסביבה הכי קרובה שלנו על הדברים שאנו רוצים לעשות.
ונקודה נוספת למחשבה – והיא עולה בבהירות רבה מדבריו של ג'ים רוהן – אנו אחראים לשים לב לאופן שבו הסביבה שלנו משפיעה על הרעיונות שלנו ועל איכות המחשבה שלנו. אני בטוח שאתם מכירים את אותם האנשים שמספיקה שיחה של 5 דקות איתם, ואתם מרגישים שלא נשאר לכם יותר כוח… שהם הוציאו מכם את כל האנרגיה? אלו הם אותם האנשים שבאים להתלונן לידכם כל הזמן, לקטר, לספר על כל הצרות שלהם ושל העולם בכלל…
הזהרו מהם כמו מאש! הם משפיעים עליכם! הם משפיעים על התוצאות שלכם!
אחד המשובים המרגשים ביותר שאנו מקבלים שוב ושוב מאנשים שהשתתפו בסדנאות שלנו הוא עד כמה הסביבה של האנשים בסדנה היתה שונה מזו שהם רגילים לה. ועד כמה האנרגיה של אותם אנשים היתה שונה, אנרגיה גבוהה יותר, אופטימית, מקדמת, מפרגנת ותומכת.
 
האם יש לכם סביבה כזו בחייכם? אם לא – אתם יכולים לעשות עם זה משהו. צרו לכם סביבה שכזו. התחברו לאנשים מהסוג הזה.
עשו את השינוי!
ואז תוכלו להסתכל כיצד התוצאות שלכם ממריאות!
אז מה עושים עכשיו?
  • תרגיל פשוט – קחו דף נייר, חלקו אותו ל-2 טורים. בראשון רשמו את כל שמות האנשים בסביבה שלכם שגורמים לכם להרגיש עייפים, מרוקנים ושבאים לספר לכם על כל צרותיהם. בשני רשמו את שמותיהם של כל האנשים שאתם מרגישים שהם מעוררים אתכם, ממלאים אתכם באנרגיה, ותומכים ברעיונות שלכם.
  • כשסיימתם לעשות את הרשימות – הסתכלו עליהן – אתם כבר תדעו מה לעשות עכשיו…
  • מגיבים כאן בבלוג – איפה בחייכם נתקלתם בתופעה הזו? מה השינוי שעשיתם? וכיצד זה השפיע על התוצאות שלכם?
שלכם,
ערן

23 תגובות

  1. אני מסכימה איתך בכל מה שאמרת. זה הכל מעניין אותי אבל הבעל שלי כבר הפסיק ללכת ואני לא יכולה פרט לאינטרנת להנות מהרצאות. אני גם בת 73 ואת שלי אני עשיתי יש לי פנסיה לא רעה למזלי כי לבעלי אין יש לו רק בטוח לאומי. זה קצת מאוחר בשבילי. אני שמחה מכל רגע שניתן לי, אני מרגישה נהדר מתעמנת כל יום פילטיס בבית מציירת, לומדת ספרדית, מודעות עצמית, אוכלת אוכל בריא ומרגישה בת 18. בגיל הזה הרגשתי גרוע ועכשיו אני מאושרת למרות שטיפול בבעלי גוזל ממני המון זמן, אבל כל עוד אני יכולה, זה בסדר.
    אני מודה לכם על מה שאיפשרתם לי לקראו ומאכלת הצלחה לכולכם
    חנה בטיסטה

  2. ערן שלום, תמיד מענין לי לקרוא מדבריך ומגרה לחשיבה נוספת ומאתגרת.
    האמת היא שסביבת חברי מאוד מגוונת וכך גם בני משפחתי. אני יצרתי לעצמי חיים עשירים ובעלי תוכן אך מה ששיך לעיסוקי כיום, בקרירה השניה שלי- ת ק ו ע!!! מנסה ומנסה, עושה כך ואחרת …..האם זה קשור לאישי שבאופיו הוא פסימי? לא יודעת. אני ממשיכה עם האופטימיות שלי. תודה לך, על כל פנים. עידית

  3. לערן שלום רב,
    תודה על התובנות שאתה שולח אליי.
    הפוסט הנוכחי מחזק את הטענה של ילדיי, שאני מתלוננת יותר מדי ומעמידה אותם במצבים לא נעימים.
    דרך אגב, אלו ילדים שאפתניים שהשיגו הרבה דברים כבר, כנראה כדי לברוח מן התלונות שלי. מזל שהם עוד אוהבים אותי….

    ושוב תודה על התובנות והטיפים.
    אשמח לשיתופי פעולה.

    זיוה דינה

  4. ערן שלום
    אני שמחה לקבל כל פעם את הפוסטים שלך. הדברים חכמים ותורמים לשינוי נבון בחשיבה ולעזיבת דפוסי חשיבה עקומים.
    אני מנסה ללכת בעקבות הדברים ומחפשת רעיונות מתאימים לצורך הכנסה נוספת מהבית דרך האינטרנט.
    בעלי מבקר את הרעיונות ומוצא בהם חסרונות רבים. כשאני מציעה שאנסה מתוך מחשבה שיש לכך סיכוי מסוים להצליח עם מוכנות לכשלון ושינוי בהתאם, כאשר לא מדובר בהשקעה גדולה -הוא סקפטי בגלל שהוא לא מאמין שיהיה מכך רווח. יש לו גם טענות הגיוניות כגון שהרעיון מיועד לפלח אוכלוסיה קטן מאוד, שיש כבר דברים דומים וכ'. אני עונה לו שאני פתוחה לשיפורים והצעות מצידו , אך הוא שולל את הרעיון לגמרי. אם אין הסכמה מצידו אני לא אפעל בנושא כי הרי בין בני זוג צריכה להיות שותפות והסכמה ולא שאחד עושה דברים שהשני מתנגד להם.
    גם אם תהיה לי סביבה תומכת , על ידי כך שאצור לי סביבה מידידים תומכים, לא אוכל לפעול עם התנגדות של בן הזוג.
    האם כדאי לוותר על הרעיון ?אולי לחשוב על שינויים שיתקבלו על דעתו ? לחשוב על רעיון אחר ?
    מחכה לעצתך

    ענת

  5. ערן שלום.
    אם צריך אמת בחיים, הרי שמאמר זה בא להטיח זאת בפנינו. הכל נכון, הכל אמיתי והכל מתאים.
    להיות אחר צריך בשביל זה המון אומץ, תעוזה, יצירתיות ומכלול שלם של רגשות ובעיקר אהבה.
    כדי לעשות שינוי ולהיות שונה – צריך אמונה מאד חזקה, תשוקה וכל הזמן לתדלק בדלק סילוני.
    אכן הסביבה הקרובה לנו המלטפת ומגינה אינה יודעת בדרך כלל במה מדובר, זמנה אץ לה ואין להם סבלנות לתת לשונים את זר השושנים שהם כה זקוקים לו דרך מילה טובה, הקשבה ,תמיכה ועזרה והבנת הבחירות.
    אין ספק שזהו צעד שפותח דלת לחיים חדשים ושונים, טובים ומובילים לדרך עם חלומות של חזון.
    אני מאמינה גדולה בכל התמונה שציירת ועליה כתבת ולא מוותרת.
    יודעת שיש ימים עם סערות גדולות ויש ימים חלקים ונפלאים, אך הדרך קדימה נותנת את הדובדבן שבקצפת.
    היום אף אחד לא יקח ממני את החלומות שלי גם אם אפול אדע לקום, גם אם יקח זמן אמצע את הפתרון.
    תודה לך ואני אוהבת ומכבדת את הגישה היפה, הנעימה והנכונה שלך.
    מכל מלמדי השכלתי. רחל.
    נ.ב יש הרבה גונבי חלומות אשר תחת צמר הכבשים הם זאבים אמיתיים.

  6. שלום ערן!
    אני שותה בשקיקה כל מה שאתה שולח לאימייל, הרבה מזה אני שולחת לחברים שמוכנים להפנים ,פשוט מרחיב את הדעת ואת הלב!
    את גים רוהן יצא לי לשמוע בכנסים שבחו"ל מטעם העבודה שלי
    וההשפעה שלו היא גדולה מהחיים. חבל שהלך לעולמו, אבל השאיר
    אחריו עולם ומלואו. בנושא האמור, בהחלט שיש לי מה לקחת לחיים
    וכבר עכשיו הולכת לעשות את הטבלה עליה המלצת!
    המון תודה לך! אתי

  7. ערן היקר,

    תודה רבה על עוד פוסט מלמד, מעשיר ופורה.

    מאחל לך שבוע נהדר ומלא בהצלחות, חיוביות והתפתחות ……

    שלך,

    ניר לב
    יזם ובונה רשתות שיווק והפצה

  8. תודה לכל המגיבים!

    עידית וענת – בהחלט קשה יותר להתקדם ולעשות שינויים כאשר בן הזוג אינו נמצא באותו מקום כמונו. זו עדיין לא סיבה מספיק טובה בעיני לוותר…

    אני מציע שיחה פתוחה וכנה הכוללת הבהרת ציפיות שלכן מבן הזוג – אני מצפה שתתוך בי ולא תפריע, אתה לא חייב לעזור אם אתה לא מתחבר… אבל לא להזיק… אני מניח שבמרבית המקרים הדברים שנאמרים אינם נאמרים מתוך מודעות להשפעה שלהם על הצד השני ולכן אם תביאו למודעות שלהם את ההשפעה המזיקה של הדברים שלהם – הם יהיו מודעים לכך ויוכלו לבחור מה ואיך לומר את הדברים.

    מוזמנים גם לקרוא מאמר שכתבתי בעבר על הנושא הזה – https://www.out-standing.co.il/19978/change-no-thanks

    המשך יום מצויין!
    ערן

  9. בס"ד
    שלום ערן היקר

    מספר תגובות:
    1. בעניין הסביבה, כבר כתב על כך הרמב"ם שאין כמו השפעה של סביבה לגבי חשיבה, פעולות, ומעשים של אדם!!!
    2. בעניין ההתקדמות והנסיגה, זהו אחד היסודות בדת היהודית!!! מי שלא מתקדם, הוא נסוג !!! אין מציאות של להישאר תלוי!!!
    3. בעניין הסביבה הקרובה שהיא בדר"כ רחוקה. אכן כך הוא המצב אצלי אני זאב בודד בכל תוחמי הפעילות שלי כיזם!!! קבלתי תגובות שונות בין התנגדות, זלזול, ביטול, ו"הצעות" שונות, ושאין לי סיכוי ושזה לא מכובד וכדומה אשר המכנה המשותף לכולם הוא לרדת מהרעיון. אבל כמובן שבעשנות ובעקביות אני ממשיך לעשות את מה שאני בטוח ביעילותו ומאמין בדרכו… ולאט לאט התגובות משתנות החל בהתעניינות איך מתקדם וכלה בנסיון לדעת פרטים ולבטח זה יגיע יותר רחוק… זה ייקח זמן אבל זה יגיע!!!
    4. בקשר לרעיון של להכין רשימה. רעיון מדליק!!!

    אגב, בעניין הבתים והמכוניות לא תמיד זה דומה יתכן פערים תהומיים בעניין. תלוי מאד הרכב האוכלוסייה במקום והסיבה למגוריהם שם אשר לא תמיד נקבעת על פי חתך סציו-אקונומי…

    בברכה ובתודה
    אלחנן
    יזם סדרתי

  10. שלום ערן
    אני מאד אוהבת לקרוא את מה שאתה שולח לי והייתי רוצה להשתתף אבל אני גרה בשלומי וזה רחוק ואין לי איך להגיע הביתה ונסיתי דרך המחשב לכנס למפגש ולא הצלחתי להבין כי אני כבדי שמיעה הייתי מאד שמחה עם היה תרגום בכתב למה שנלמד
    תודה פרחיה

  11. היי ערן,
    זו האמת והמציאות אכן כואבת.
    מתוך ניסיון אני משתדלת היום להיות בחברתם של אנשים שחושבים באופן חיובי, קוראת הרבה סיפורי השראה של אנשים אשר הצליחו בתחום שבו אני עוסקת.
    בעבר הכרתי הרבה אנשים אשר "הורידו לי את האוויר", הגעתי עם רעיונות לעסק ומיד שללו… ואני אף ניסחפתי איתם ללא כל מחשבה נוספת מצידי.
    היום אני רואה את הדברים בצורה אחרת ומשתדלת להשתכל קדימה אל עבר היעד: אתר מצליח על תינוקות ושלא יבלבלו לי בשכל יש גם הצלחות בתחום הזה.
    היום אני נמצאית במקום אחר, בונה את העסק האינטרנטי שלי יום אחר יום צעד אחר צעד…
    שיהיה המשך יום טוב,
    שרית

  12. שלום ערן
    אני מוצאת שהדברים שכתבת נכונים ולעיתים בצורה כואבת. אני עוברת תהליך של שינוי ארוך ומהותי בחשיבה ובהתנהלות שלי בתחומים רבים, והרבה אנשים קרובים כבר לא נמצאים בחיי משום שכך בחרתי. לעיתים זה נותן תחושת בדידות אך לא תמיד ניתן להתקדם ולהשאר עם אותם אנשים גם אם הם חברים טובים או קורבי משפחה, משום שהם רוצים להשאר במקומות אחרים, שלא התאימו מעולם, ועכשיו על אחת כמה וכמה. לא ידעתי שזה יקרה. התהליך כואב לעיתים, אך מהתפתחות אין דרך חזרה. לא באמת. זה מה שזה.
    יום טוב לכולם.

  13. הייתי במצב כזה כל חיי, תמיד היו לי המון חברים ותמיד כולם שאבו ממני כל כך הרבה אנרגיה ויש לי המון…
    לא היה לי מושג כמה זה משפיע על חיי ועד כמה אני בתחתית של התחתית!!! ניפיתי ושוב הכרתי עוד כמה שעשו
    את אותו הדבר, כמו מעגל קסמים הם באו והלכו ואני ירדתי עוד מדרגה ועוד מדרגה.
    עד שהחלטתי לשים לזה סוף ונשארתי עם חברה אחת… הרגשתי שעולמי חרב עליי, תמיד הייתי מוקפת ופתאום הרגשתי "בודדה", יום אחד התעוררתי והחיים חייכו אליי, הכל פשוט הסתדר כל תחום בחיי נסק למעלה וכך גם ימשיך, כי היום אני יודעת בדיוק מי כן ומי לא ומי שאולי אני שמה גבול…

  14. שלום ערן
    קוראת אותך מנוסח יפה בהיר וחכם. גם אם זה לא תמיד מחדש [כי אני בעניין של קריאת חומר מכל סוג הנוגע בנושא, כבר שנים] תמיד טוב שמשהוא מעורר את הנושא שוב ושוב. עד כאן תודה והערכה.

    יכולה לסמן V על הרבה צעדים שנקטתי ושאתה מדבר עליהם עכשיו…והתוצאות נפלאות , ואם נתיחס נקודתית לפוסט:
    נפרדתי מבן זוג תוקע ומכול החברים הישנים מהסביבה הקודמת קרי שינוי במקום מגורים [ עיסקת חבילה]
    והחלפתי את כולם כמעט ויש לי עכשיו אחד תומך.. בכל מאודו.
    אבל אני בכל זאת לא מברכת על המוגמר ואחרי הרבה הרבה עבודה יש עוד כמה V לסמן וכאן אני מרגישה שהכול ממשיך להיות חסום ושאני מנסה לפרוץ כול פעם מכיוון אחר ואין תוצאות.
    אז האם ישום התאוריות כהליך טבעי של החיים שהניב תוצאות נפלאות והיה טוב למה אין המשכיות…או שמציתי את מזלי.. וזהוא זה אין יותר במלאי . אז עיפתי קצת מתאוריות ובאופן מעשי לפאן הזה של החיים השיטה טרם הניבה תוצאות . צריך משהוא שבאמת יקח את העניינים לידיים יזיז אותם עבורי [ שידע איך כי אני לא כל יכול] ואז יחזיר לי את ה מושכות…
    השאלה מי רק לא יותר תאוריות.. מעשיים !!

  15. קודם כל המון תודה על הבלוג.
    קראתי את מה שרשמת וזה בהחלט נכון ופקח את עיניי.
    כאשר אני נמצא עם אנשים בעלי אנרגיות חיוביות ומוטיבציה, אני מרגיש איך האנרגיה מועברת אליי ויש כוח ורצון לפעול.
    וזאת בניגוד לאנשים אשר מנסים לראות את ה"שלילי" ומשדרים אווירה בהתאם. כואב להגיד, אבל עדיף שהם יישארו מאחור ואני אתקדם מאשר שאתקע (תרתי משמע) איתם.

    שוב, המון תודה
    ירון

  16. אכן רעיון מעניין ומרגש, גם כשאני קוראת אותו לא בפעם הראשונה.
    השאלה היא איך אני יכולה למשוך אל חיי אנשים עם אנרגיות חיוביות ? אנשים שתהא בינינו העצמה והפרייה הדדית ? אני מתארת לעצמי שהתשובה היא לעבוד על עצמי בכיוון חיובי ואז ימשכו אלי אנשים כאלו, אבל, אם זו אכן התשובה, מה לעשות אם אני מנסה וזה לא כ"כ הולך ?
    והערה קטנה, התכוונת בוודאי ל-ניסו להניא ולא ל-ניסו להניע.

  17. שלום ערן.
    ערן כמו שאתה כבר יודע עלי, אני לקחתי את התובנות הללו לגבי הסביבה שלי מאד ברצינות מההרצאות שהעברת, ומהפוסטים שפירסמת. נוסיף לקוראים כאן את הרעיון שדיברת עליו באחת ההרצאות וזה ליצור קבוצה של אנשים מקדמים שנפגשים לפחות פעם בחודש וממריצים אחד את השני ביוזמות ורעיונות טובים. אני הודות לך כבר הקמתי קבוצה כזאת, וכדאי שהקוראים ידעו שהרעיונות שלנו שם שבאים לידי יישום מוגדרים תוצאה של שיגעון בעני הסביבה הטבעית שלנו. תבורך על הדברים, ואני מאחל לכל הקוראים שיפנימו את התובנות הללו שיובילו אותם בהכרח למקומות טובים יותר בחיים.
    יניב ידיד.

  18. שלום עירן,

    שמתי לב שהתגובות לפוסטים שלך מתרבות ומתארכות, זה סימן שאתה ממש
    נוגע בנושאים ממש שרלוונטים להרבה אנשים.
    בעיניין "אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה", ראשית לא תיתן ל"גונבי החלומות"להסיט אותנו מהשאיפה והדרך למטרה.אנשים בדרך כלל לא מפרגנים למישהוא שהיה באותה הדרגה כמותם ,שלפתע מתחיל להיתרומם ולהיתקדם, ולהשאיר אותם מאחור.לכן כל מי שרוצה להיתקדם, עליו לחפש את חברתם של האנשים שהוא רוצה להיות כמותם, ולגיע להישגים כמו שלהם.
    מי שרוצה ללמוד בתחום שיקדם אותו, הטוב ביותר עבורו ללמוד מהגדולים ומהמנוסים בתחום, ולא מכאלה שמפחדים לצאת מאזורי הנוחות שלהם, ומנסים לגרור את אחרים להישאר איתם באזורים האלה.

  19. היי:) ערן תודה על בלוג מעשיר וענייני
    רציתי להגיד שאצלי בסביבה הקרובה יש את שני הסוגים….
    אך הקרובים יותר הם אלו המעייפים..
    הפתרון לבעיה לדעתי הוא נחישות והתמדה לפי מה שקראתי לא תמיד אפשר וצריך לעזוב חברים והורים אך צריך ל"הילחם" בהם ככול שאפשר להוכיח להם שטענתם לא נכונהD:
    במצבי היום אני רוחשת חברים שיתמכו בי בכל דרכי.
    וגם כאשר אנו קוראים ומגיבים זה גורם לקרבה ולקובץ אנשים בעל מחנה משותף.. שיכלו יום אחד הלתחבר וזו דרך נוספת ליצור סביבה תומכת מצד אחד..P:  

  20. הי ערן
    קראתי את הפוסט בהנאה, אך לא פחות בהנאה את התגובות.
    חלק מהתגובות מציינות שזה מקסים, וחלקם מציינים שזה כואב כמה שזה נכון?
    השימוש במילה כואב צרמה לי מאוד, כי כל דבר נמדד בדרך שאתה תופס אותו.
    בעני מה שמדהים בתנועה שזה הרבה יותר חזקה מהנתפס.
    שינוי ראיה וגישה אופתימית זה עניין שמוביל אחריו הרבה אנשים עבודים לתוך עשיה.
    אם אתה מספיק חזק בדעה שלך, אנשים בסביבה שלך מתחילים להשתנות גם האנשים הכי קרובים עליך
    זה עניין של החלטה מאוד נחושה ולקיחת אחריות על הסביבה שלך, במקביל להחלטה שלך להשתנות.
    את המשפחה הקרובה שלך לא תחליף:-) אז יאללה תן צאנס לאחרים לקלוט את הרעיון ולמגנט אותם,
    באותה אנרגיה לאמונה החזקה שלך באמת, שהיא מה שאתה יוצר זה מה שאתה חי…
    החיים היא יצירה שלנו, יצירה מדהימה לטוב ולרע.

  21. היי ערן,

    כן, באמת זה לפעמים די קשה לעשות את ההפרדה בין החברים ומשפחה לבין האנשים שעליהם מדברים בקשר לעסק.
    צריך לנסות לדבר באמת על העסק וכל מה שיש בו עם האנשים שאתה יודע שבאותו "רסוננס" איתך.
    כל טוב,
    שמחה

  22. היי ערן,
    מה לגבי אנשים 'מרעילים' שגרים איתך בבית? ואין לך אפשרות לעזוב… . איך מתמודדים? איך מתעלמים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!