אל תשארו ב-97% …
|
שלום חברים,
אני לא בטוח עד כמה אתם מודעים להשפעה של הסביבה שלכם עליכם. מנסיוני, מרבית האנשים אינם מודעים לכך. וגם אם הם מודעים לכך, הם לא תמיד עושים משהו בנדון.
הסביבה שלנו משפיעה על החשיבה שלנו, על הרגשות שלנו ועל הפעולות שאנו עושים או לא עושים. שלושת אלו בהגדרה משפיעים על התוצאות שאנו משיגים בכל תחום בחיינו.
האמת היא שאנו הופכים להיות כמו האנשים שאנו נמצאים איתם ובסביבתם. זה לא דבר מקרי בכלל, זהו חוק. חוק המשיכה או כפי שהוא מוכר כ"דומה מושך דומה" הוא החוק שדואג לכך.
ובהקשר של הסביבה שלנו, קיים חוק נוסף שנקרא "חוק הממוצע החברתי" שאומר שאנשים יציבו לעצמם יעדים וישיגו תוצאות הדומות לתוצאות של אנשים בסביבה שלהם.
ולמה כל זה בכלל מעניין או חשוב?
כי למרבית האנשים אין בכלל מטרות!!
אני לא מדבר על מטרות כמו – לסגור את החודש, או לגדל את הילדים… אני מדבר על חשיבה מעמיקה של מי אני רוצה להיות – איזה אדם אני רוצה להיות. מה התוצאות שאני רוצה שיהיו לי בכל תחום בחיים שלי. מה אני רוצה לעשות, להיות, ושיהיה לי?
אלו הן לאו דווקא שאלות פשוטות, והסטטיסטיקה מראה שרק 3% מהאנשים טורחים לקחת את הזמן, לחשוב ולכתוב את המטרות והיעדים שהם רוצים לחייהם. אבל, הנה הנתון המעניין – אותם אנשים שעושים זאת, הם גם בהתאמה אותם האנשים שמשיגים תוצאות יוצאות דופן, ונמצאים בעשירונים העליונים…
רוב האנשים לא שם, 97% מהם. וזה גם לא מקרי.
אם אנו מסתובבים בסביבתם של אנשים ללא מטרות, יעוד והבנה ברורה של מה אני רוצה להשיג כאן בעולם הזה, זה משפיע גם עלינו.
עשו לעצמכם מבחן קטן ובדקו מי הם האנשים בסביבתכם שאתם מרגישים מועצמים בסביבתם, שאתם יכולים להביא אליהם את הרעיונות הכי הזויים שלכם ולקבל את תמיכתם. ולעומתם מי אלו שתמיד יקטרו, יתלוננו, וימצאו לכם 1001 סיבות למה לא לעשות דבר כזה או אחר?
אל תרתמו לסביבה של המקטרים – שמרו מהם מרחק. אל תשתמשו באוצר המילים שלהם, אל תשתמשו בתירוצים שלהם. אל תרתמו לעצלות, אל תזניחו את החיים שלכם, אל תרתמו לחשיבה ההמונית – התרחקו מהם והצטרפו ל-3%…
התחילו בלהגדיר לכם בצורה ברורה מה אתם רוצים להשיג בחייכם. התחייבו בפני עצמכם שתעשו כל מה שאפשר כדי להשיג זאת. ואם אינכם יודעים כיצד להשיג זאת, התחייבו בפני עצמכם שתלכו ללמוד, לשאול, להתייעץ ולנסות כל דרך אפשרית כדי להשיג זאת. התחייבו בפני עצמכם שתעשו צעדים קטנים, בכל יום כדי להשיג זאת.
הנה דוגמה קטנה: כמה מכם יודעים שכדאי לכם לקום בבוקר ולצאת לסיבוב הליכה ברחוב, כי זה יתרום למצב הבריאותי ולהרגשה הטובה שלכם? אתם יודעים שאתם צריכים לעשות זאת, אתם יודעים שאתם יכולים לעשות זאת, ואתם לא עושים זאת.
זו נוסחה שמובילה לאסון בתוצאות. אם תתנו להזנחה הזו לשלוט בחיים שלכם במשך כמה שנים, יום אחד "תתעוררו" ותגלו פתאום שאתם נוסעים ברכב שאתם לא רוצים, לובשים את הבגדים שאתם לא רוצים, גרים בבית שאתם לא רוצים, קמים בבוקר לעבודה שאתם לא רוצים ונמצאים במערכת יחסים שאתם לא רוצים. ובעצם הפכתם לאדם שמעולם לא רציתם להיות.
קחו אחריות על החיים שלכם, קחו אחריות על היום שלכם – שנו אותו. התחילו היום, שבו לחשוב מה הכוונה שלכם מהיום הזה, כיצד הייתם רוצים שהוא יראה. התחילו בצעדים פשוטים – בהליכה של 10 דקות ביום, בקריאה של ספר חדש, בשינוי קטן בתזונה…
אל תשאבו לסביבה של ה-97%, אל תלכו לאן שהם הולכים, אל תדברו כמו שהם מדברים, פתחו שפה משלכם. לכו לכיוון ההפוך.
תמצאו את הניצוץ בחייכם שלמענו אתם פועלים – ותפעלו. אני מזמין אתכם לקחת אחריות על החיים שלכם, ספר אחרי ספר, הליכה אחרי הליכה, ביס אחרי ביס.
אגב, האם זה אומר שתהיו שונים מהאחרים? כן!!
אז מה? מי אמר שזה כל כך חשוב "להיות כמו כולם"?
אני מזמין אתכם למסע הזה, כי ברגע שהתחלתם אותו כבר לא תוכלו לחזור אחורה, לא תרצו לחזור אחורה. אל תזניחו את החיים שלכם. אל תהיו עצלים בלימוד של ידע חדש. לימוד הוא ההתחלה של שפע, הנאה ואושר בחיים שלכם. התחילו ללמוד היום.
אם תלכו הביתה ותעבדו על הדברים הללו זה ישנה את עתידכם, וזה מה שאני רוצה עבורכם!
כתמיד אשמח לתגובותיכם!
ערן
|
ערן המופלא,
בכל צומת דרכים שלי אני זוכרת משפט שמהדהד לי בראש כשפגשתי אותך לראשונה:
"תהיי את". שתי מילים כל כך עוצמתיות. בדיוק ה- 3% שאתה מדבר עליהם בבלוג היום.
אין ספק שיש רווח אדיר להימצא ב -3%, זהו השלב הכי גבוהה בפירמידת הצרכים של מאסלו-
מימוש עצמי!!!
רק חשוב להדגיש שכשנמצאים בשלב הזה חשוב כל הזמן "לתדלק" את עצמנו בדברים שמעצימים
ומקדמים אותנו. אני מרשה לעצמי לומר ש"קוד המנצח" הוא בדיוק הדלק שאנשים מודעים צריכים לצרוך.
מאמינה בך ובדרך שלך- עבורי זה עשה שינוי גדול.
מירב לוי ליבוביץ
"מירב האפשרויות"
פוסט יפה שחשוב לזכור ולהפנים
תודה
היי ערן,
תמיד מעצים אותי לקרוא את הבלוגים שלך, לאחר שעשיתי כברת דרך בהתפחות האישית שלי, אני כמאמנת, וובכלל, נוצר מצב שהתרחקתי מחברותיי, הבנתי שאני והן מדברות בקודים אחרים, ולצערי עדיין לא מצאתי חברות אחרות שיכולות למלא את החסך, זה נכון אנשים לא ממש רוצים לעשות את השינוי, מה שקורה זה שכרגע אני נטולת חברותיי משכבר, קצת חבל לי, עצוב אפילו.
אני יודעת שמה שאני רוצה ועושה הוא ליצור חברויות חדשות ומעצימות, אני בדרך ליצירת המציאות החדשה והמאתגרת.
תודה לך,
באהבה עדה בני
מאמנת אישית – חשיבה – חיובית – מעשית.
היי ערן.
תודה על עוד פוסט מקסים שלך – בדיוק במומנט הנכון וביום הנכון של החיים.
אכן- זה הכי קל ליפול לאזור ההזנחה, אולם מה שקל לא בהכרח הופך למשהו שיהפוך אותנו למאושרים יותר.
החיים לא נועדו להיות קלים, הם נועדו להיות מסע מלא אתגרים, חוויות ופריצות גבולות חדשים.
אז, בשורה התחתונה, זה באמת לא כזה חשוב להיות "כמו כולם" … 🙂
שלך
ניר לב
יזם ובונה מערכות שיווק והפצה
היי ערן,
יש פתגם שאומר:"אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".
אדם מושפע הכי הרבה מחמשת האנשים שהכי קרובים לו.לכן הכי
טוב שאדם ימצא חברים כאלה שכבר נמצאים בשלבים בייים שהוא
שואף להגיע אליהם, ויתרחק מ"גונבי החלומות",כאלה שלא נותנים
לאחרים לחרוג מהמסגרת ,לעשות או לשאוף למשהוא שונה.
צריך לדעת, להבין ולהסכים לקבל גם את המחיר של יציאה מה-97%.
אנשים שמעשירים את חייהם, שהולכים אחרי חלומותיהם, מוציאים את עצמם מן הכלל (ועל זה יש פתגם…).
צריך להיות מוכנים לזה – לתגובה של 97% מהסביבה, של 97% מהמשפחה, של 97% מהחברים, אותם חברים, חלקם חברי ילדות, שבילינו איתם שנים, ופתאום כבר לא נעים להיות בחברתם.
כפי שכתבה עדה, בהתחלה זה גם עצוב.
שלום ערן
תודה רבה על פוסט מרתק ונפלא
תודה על התזכורת שהבחירה היא של ואני צריך לבחור כל יום מחדש באיזה צד אני בוחר בצד של המאושרים(3%) אלו שבוחרים לחיות את החיים עם משמעות ולהגשים חלומות. או להיות בצד של המקטרים
אני בוחר לא להיות בצד של ה 97%
בערכה ובידידות
יובל
פוסט נהדר, בעיקר בעידודו. תודה לך.
שלום ערן,
השאלה מבחינה פרקטית… מה אדם, שמגיע ממקום שבו האנשים לא ב"יישור קו" עם הרעיונות והחשיבה שלו, עושה.
לפעמים, זה מאד קשה להחזיק את הפה סגור, ולא לשתף את הקרובים אליך ביותר ברעיונות שלך ובדברים שאתה עושה.
אבל, אם השואף לא רוצה לקבל מבול של:
"לא תצליח"
"אתה חייב את התעודה X,Y,Z בשביל זה"
"רק אנשים _____________ מצליחים בכזה דבר"
"לא תרויח כסף בזה"
וכו'
הוא צריך ללמוד איך לשמור את הפה סגור ליד הרבה אנשים…
שמחה
תודה על הכתבה,תודה שאתה קיים-ושם לנו – שלושת האחוזים-מראה מקום חדש בכל
פעם שנדמה לך כי שכחנו מהדרך.. הרי אנו ,שלמדנו אצלך,כבר נזרקנו מעדר בטטות-
הכורסא.אנו כבר שונים,אחרים.חלקנו עוד מתנדנד,תוהה האם קר שם בחוץ,האם נהיה
לבד,מה עוד נשלם בדרך החדשה.אבל האמת היא כי מרגע שיצאנו לדרך,חשנו שוב בני18
מי שהעולם רק מחכה שיבוא ויסחוף אותו לכיוון חדש.אז נכון,יש הבדל בין החלומות
לבין המציאות הקיימת אך לעולם כבר לא נהיה חלק מה 97 ,תמיד יהיה איזה עיקצוץ
איזה דיגדוג,משהו שידחוף אותנו קדימה,לשנות,לגדול.
אנחנו חיפשנו שינוי-אתה היית שם ברגע הנכון והושטת יד.תודה.
היי ערן,
כרגיל הבלוגים שלך מהממים ובעלי ערך מוסף!!!
על בלוג זה אני יכולה להגיד: וואוו…מזה זמן שאני מרגישה כי איבדתי את עצמי והפכתי להיות האדם שמעולם לא רציתי וכל זאת בגלל הסביבה והסובבים אותי…
כמו כדור שלג שהולך וגדל..כמו כדור שלג שעוטף אותי…
צריכה להיות בסביבה חמימה שתמיס את מעטפת השלג בכדי לגלות את עצמי…
זקוקה לשמש…זקוקה למים – צריכה לגדול ולפרוח…
עדה,
גם אני התרחקתי מחברותיי. מעדיפה להיות עם עצמי ולא עם אנשים בעלי אנרגיות שליליות שמדברים בשפה
שונה ובעלי חשיבה שונה…
שמחה,
לא צריך ללמוד איך לשמור על פה סגור, צריך ללמוד לאטום אוזניים, צריך לפתח שמיעה סלקטיבית.
די להתדרדרות!!!!
הרבה שנים "אכלתי קש" בגלל השוני הגדול הזה
תמיד היית מעין מוקצה ועוד מגיל ילדות
בהמשך קרה משהו "מופלא" : גם ניסיתי ללכת בתלם וגם אנשים עקפו אותי בהישגהם כי בסביבה שלנו לא אוהבים חכמים מיוחדים או יוצאי דופן .
היום אני יודע שאותם "מורידים" עשו זאת מיצר תחרותיות כי זה מאיים עליהם ועל הישגהם שלהם ולכן באיזה שלב התחלתי לטפח דווקא את אותה שונות , המיוחדות , כי בסופו של עניין ההשגים של באים מבנים ולא תלוים באישור חיצוני ממישהו או ממשהו.
קראתי את המאמר וגם את התגובות למאמר . לעדה בני אשמח ליצור איתך קשר אני מבינה על מה את מדברת
גם אני כול הזמן בשאלת 3% ויודעת שצריך הרבה עבודה אבל להאמין וזה קורה הרבה התמדה ואמונה בדרך האישית שלי
ותודה ערן
תודה!! איזה מאמר יפה…
אתה פשוט מעורר השראה
שיהיה לכולנו יום מקסים
תודה ערן, אהבתי מאוד את המאמר.
מנסיוני, בסביבתי לצערי אין אנשים תומכים
אלא ההיפך מכך. אני משתדלת לעשות למעני
את כל מה שמקדם ועושה לי טוב למרות הרמת הגבות.
זה לא קל אבל גם לא בלתי אפשרי, זה דורש אולי
קצת יותר מאמץ.
אני מברכת אותך על כל הידע שקיבלתי ומקבלת ממך
אשר עוזרים ותומכים בי לאורך כל הדרך.
בדיוק אמש, במקלחת לילה, טפסתי ת'ראש "איך הגעתי למצב שאני ההפך ממה שרציתי להיות, ושיהיה לי…"
נמצאת במקום אחר ממה שצפיתי לשנים האלו, במערכת יחסים בלי שום בסיס והיגיון שנמשכת כבר 4 שנים, לא רוצה! אבל כבר מפחדת לצאת מפה.
רוצה שינוי אבל אין כח לעשות ולהלחם.
עם המון מאמץ קמה בבוקר ומנסה לשמור על ההצלחה שלי בעבודה.
אי אפשר לדחות יותר חייב לעשות, וזה לא יעשה מעצמו. כל זה ברור, אבל קשה עד חנק.
אני מקווה שהמאמר הנפלא שלך והמאוד נכון יעודד אותי ואצבור אומץ לפרוץ ל3%
תודה על ההשראה
ערן, אתה מלך! ללא ספק אחד האנשים שהכי השפיעו על חיי בשנים האחרונות. תמשיך לחלוק את הידע המדהים שלך עם העולם! בהצלחה! אוהב אותך (אפלטוני בלבד…)