"נגמרה לי המוטיבציה!"
|
שלום חברים,
הבוקר אני רוצה להתייחס לנושא מאד חשוב, שגם עלה כאן בחלק מהתגובות מהשבועות האחרונים, ואני גם שומע על כך לעיתים מאנשים וממשתתפים בסדנאות שלנו.
ומדובר בכך שהם באים ואומרים לי: "אבל ערן, נגמרה לי המוטיבציה!" או שהם מביעים חשש שלאחר שישתתפו בסדנה המוטיבציה שיקבלו תחזיק רק מספר ימים ואחר כך תדעך.
והאמת היא – שהם צודקים!
מוטיבציה אכן יורדת לאחר זמן מסויים. ואומר אף יותר מכך – מוטיבציה צריך לתדלק!
הדבר דומה למצב שתרצו ללכת למסעדה עם חבר והוא יתנגד ללכת למסעדה בטענה שבכל מקרה אחרי כמה שעות הוא שוב יהיה רעב. אז מה הטעם לאכול במסעדה?
כמו דברים רבים אחרים בחיינו גם מוטיבציה צריך לשמר, לתדלק ולתחזק – באופן שוטף!!!
תארו לעצמכם כיצד היו נראים חייכם אם הייתם מקפידים לאכול רק פעם אחת בחודש או פעם אחת בשנה? כיצד היו נראות מערכות היחסים שלכם עם האנשים שאתם אוהבים אם הייתם אומרים להם שאתם אוהבים אותם רק פעם בשלוש שנים? כיצד היתם נראים ומרגישים אם הייתם מתקלחים רק פעם בחמש שנים?
האם הייתם מעלים על דעתכם להתקלח רק פעם אחת בכל חמש שנים? כי בכל מקרה יום אחרי שמתקלחים שוב מזיעים ומתלכלכים… אז מה הטעם?
חברים יקרים – כך גם מוטיבציה – אם לא נשמר ונתחזק אותה באופן שוטף היא תדעך ולא תוכל לשרת אותנו יותר.
מהי בכלל מוטיבציה? ההגדרה הפשוטה היא מכלול של תהליכים המעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר השגת מטרות ויעדים מסוימים. המוטיבציה מניעה אותנו ונותנת לנו כוח ואנרגיה להשיג את הרצונות שלנו ולספק את הדחפים שלנו. ללא מוטיבציה, אנו נועדים לחיים של בינוניות והתפשרות.
ולכן חשוב כל כך לשמור על מוטיבציה. ההבנה הזו נהיתה לי בהירה יותר ויותר, כך שכיום אני גם מגדיר את היעוד והעשייה שלי ככזו שנותנת לאנשים מוטיבציה, כלים וסביבה להגשמה אישית וכלכלית.
אבל לצערי רבים חושבים שמוטיבציה זה משהו שמקבלים פעם אחת או שיש כאלו "שיש להם את זה" וכאלו שלא.
לא תפגשו אדם שהשיג השגים ותוצאות משמעותיות בחייו ותראו שהוא חי ברמת מוטיבציה נמוכה. להיפך! אתם תראו אנשים כאלו שהם נמצאים ברמה מאד גבוהה של מוטיבציה, שנותנת להם גם אנרגיה גבוהה ודחיפה לפעולה.
והנה הסוד שלהם – הם דואגים באופן מתמיד לשמר את רמת המוטיבציה שלהם ואף להעלות אותה. כיצד הם עושים זאת? הנה שלושה עקרונות שהם מקפידים עליהם:
לראשון אני קורא "השרייה" – העקרון הוא פשוט, הם מקפידים להשרות את עצמם (כמו שמשרים שקיק תה בכוס) בתכנים שמעצימים אותם, מפתחים את החשיבה שלהם ונותנים להם אנרגיה ומוטיבציה. זה בא לידי ביטוי במדף הספרים שלהם, במגזינים שהם קוראים, בתוכניות שהם מאזינים להם, בהרצאות שהם שומעים ובסדנאות שהם הולכים באופן קבוע להשתתף בהם.
ובצורה דומה הם גם מקפידים שלא להשרות את עצמם בתכנים שמדכאים אותם ומורידים את האנרגיה שלהם, כמו: האזנה מתמדת לחדשות, תוכניות טלויזיה ורדיו רבות, עיתונים יומיים, או אנשים שמקטרים ומתלוננים באופן שוטף.
אישית אני מקפיד "להציף" את עצמי בתכנים מהסוג הזה, כל יום! זה מתחיל באייפוד שלי שתמיד טעון בספרי אודיו והרצאות מרתקות והולך איתי כל בוקר בהליכת הבוקר שלי. ממשיך בספריית התקליטורים שאני מחזיק ברכב (רמז: מרביתם אינם תקליטורי מוסיקה), ובספרים ובמגזינים שאני קורא ומנוי אליהם באופן שוטף. וכמובן, בהרצאות, סדנאות וסמינרים שאני מקפיד להשתתף בהם באופן שוטף – בארץ ובחו"ל.
אם תקפידו לעשות זאת – זו תהיה אחת ההשקעות הטובות ביותר שעשיתם בנכס העיקרי שיניב לכם תשואות בלתי הגיוניות ועצומות בחייכם – אתם עצמכם!
העקרון השני הוא עקרון ה"חזרתיות" ובפשטות המשמעות היא שככל שאני אקפיד לחזור ולהשרות את עצמי בתכנים שמעצימים אותי ומעניקים לי מוטיבציה, החזרתיות על התכנים מהסוג הזה תשנה את מערכת האמונות שלי. כי אמונה היא בסך הכל מחשבה שחזרה על עצמה מספיק פעמים. וכדי לשנות את האמונות שלי והתפיסות שלי לגבי מה שאפשרי עבורי, חזרתיות היא אחת הדרכים הקלות והמהירות לעשות זאת.
והעקרון השלישי הוא הסביבה. כלומר הסביבה החיצונית והפנימית שבה אני נמצא. הפנימית היא המחשבות והרגשות שלי – למה אני מאפשר יותר מקום? למחשבות ורגשות של ציפייה, התלהבות, תשוקה, ושמחה או למחשבות ורגשות של כעס, קנאה, קורבנות והתלוננות?
מה שתתמקדו בו יגדל. ומי שיתן לסביבה הפנימית שלו להיות מהסוג השני (כעס וכו') יגלה מהר מאד שכל האופן שבו העולם נפרש ומתגלה לפניו הוא כזה שרק מעצים את תחושות הכעס והקורבנות.
וכמובן גם להיפך.
והסביבה החיצונית היא בעיקר (אך לא רק) סוג האנשים שאני נמצא בחברתם – האם אלו הם אנשים מלאי תקווה, שאיפות ואופטימיות? או שהם אנשים כבויים, מתלוננים, ונטולי שאיפות? אנרגיה ומוטיבציה הם מדבקים – הסביבה שתהיו בה, תדביק אתכם.
אז תקפידו על שלושת העקרונות הללו ואשמח לקבל כאן את התגובות שלכם על הדברים הללו!
אגב – במיוחד בשביל לשמר מוטיבציה, הפקתי לפני כשנתיים את התקליטור "בדרך להצלחה". זהו אחד מהפרוייקטים שאני מאד גאה בהם.
המשך שבוע נפלא לכולם!
שלכם,
ערן
|
הבלוג שלך הוא סופר מוטיבציה בשבילי!
מחכה להתנסות גם בהרצאה/שיחת אימון
כל כך נכון!
אתה ממש צודק. אני מורה ומאמנת אישית כבר הרבה שנים. תמיד שואלים אותי- איך את נשארת עם אותה חיוניות מול תלמידים בכיתה, ואני אומרת : אני לומדת דברים שאני אוהבת, מתפתחת ונהנית מכל רגע בחיים.
כמובן, אוהבת את תלמידיי עוד לפני שאני רואה אותם. כך שהכל מתחיל בראש ובאופן שימור האנרגיה של האדם.
המונמון הצלחה.
הי ערן,
הבלוג שלך, הגיע לי עכשיו כמו מתנה אלוהית!!!
לפני חודש חזרתי ממסע לקוטב הצפוני, מסע שהיה מהפכה אימונית, חשיבתית, רגשית, מכל הבחינות. מסע בו התמודדתי עם שייט בים, עם קור מקפיא, עם נופים פראיים, עם פחדים קמאיים שישבו לי בבסיס עצם קיומי ושיתקו אותי כל אימת שביקשתי לפרוץ דרך…
וחזרתי מהמסע עם תחושה מופלאה שאני יכולה לכבוש את העולם, להתמודד עם כל פחד שיצוץ, לפרוץ גבולות, מחסומים וכל רוח רעה שתבוא מולי, רציתי לצעוק את סיפור המסע שלי לכל העולם, שכ ו ל ם ידעו שאפשר לעשות שינוי, כי מעבר לפחד, החיים הרבה יותר מופלאים, מוגשמים ומאושרים!!! והנה חזרתי ליום יום, לכאן ולעכשיו, לפרנסה, לטרדות הקטנות ומשהו באנרגיה התמעט, הצטמצם, התפוגג… ונעשתי עצובה…
והנה פתאום הבלוג שלך החזיר לי את המטרה, את הרצון לספר!!!, והייתי כל כך שמחה לספר לקוראים שלך, למשתתפי הסדנאות שלך שאפשר אחרת אם רק עושים את הצעד הראשון, אם מתידדים עם הפחד ולא נלחמים בו, אם פשוט מקשיבים לו. כן, העולם יכול להיות הרבה יותר מופלא בשביל כולם ובשבילי.
תודה על ההקשבה ועל הכתבה, אאמץ לי את שלושת המילים.
טלי
הי ערן!
פוסט משמעותי עבורי. שלושת העקרונות חשובים.
בעבודתי כמדריכת תרגילי מוח (®Brain Gym), כשחושפים אמונה המונעת מאתנו להתקדם, קודם כל משחררים אותה ומפנים מקום לאמונה חדשה שתקדם אותנו ליעדנו. חשיפת האמונה השלילית ופינוי מקום לאמונה חדשה וחיובית – עושה וואו גדול לאדם.
לדעתי, שחרור מאמונה לא רצויה והכנסתה של אמונה חיובית ומקדמת הוא הבסיס לעקרון החזרתיות.
אתה מציין ש"החזרתיות תשנה את מערכת האמונות שלי. כי אמונה היא בסך הכל מחשבה שחזרה על עצמה מספיק פעמים." לכן צריך לשחרר מהסיסטם שלנו אמונות שלא מקדמות אותנו ואף מפריעות ולפנות מקום לאותן האמונות שתקדמנה אותנו במסענו.
בברכת תדלוק ותחזוק של המוטיבציה שלנו
מרסיה בריר
מדריכת תרגילי מוח (®Brain Gym)
ערן בלוג מפקס ואמיתי לחלוטין! ובול בזמן!
עניין המוטיבציה- ההתמדה נכון וחשוב בכל פן בחיים, מאורח חיים בריא עד התנהלות עסקית, זוגית, משפחתית, חברתית, ביני לבין עצמי…
תודה על פוקוס שהייתי צריכה עכשיו…
תבורך
כשעוסקים בהבל הבלים אין פלא שיורדת המוטיבציה
כשעוסקים במשהו שלא מאמינים בו
או במשהו שאחרים לא מאמינים בו
או שמייצרים משהו שהוא יש מאין
או שממציאים מקצועות שלא תורמים לרווחת הזולת
יורדת המוטיבציה
היי ערן,
יש ימים של פחות מוטיבציה, ויש לימים אלו סיבות טובות, כך זה נראה, היום בבוקר היה יום כזה, לאחר מכן הוא השתפר, ואז קראתי את שכתבת, אכן מוסיף מוטיבציה, וכן את הדיסק הממולץ שלך, אני שומעת כל הזמן בנסיעות שלי, וגם כל אחד שמצטרף אלי לנסיעה.
נכון, אי אפשר להיות בקורס של 3 ימים ולצפות שהחיים ישתנו לגמרי, הכל עבודה, עבודה עצמית וגם לקבל תמיכה בעוד קורסים וסדנאות של יצירת מציאות חיובית וטכניקה לשינוי מחשבה.
תודה לך.
עדה בני
מאמנת ליצירת מציאות חיובית.
הייתי מוסיפה עצה 4 לשהות.
לשהות גם במקום הלא נעים ולהכיר אותו
שהרי אז לא נצטרךלמצוא עצמנו כל הזמן
בורחים מאותם אנשים ומקומות שאינם נעימים לנו.
בריחה גוזלת אנרגיה חשובה
ולכן עצתי לא לפחד לשהות ולהיות גם
במקומות שנתפסים בענינו כפחות נעימים
לתת לזה מקום.
כך המוטיבציה אינה מאוימת
משוחררתלגדול ולהתחדש.
בדיוק כך… לכן לא ברור לי למה יש "יום האהבה" וכי צריך רק יום אחד ?
"כמו דברים רבים אחרים בחיינו גם אהבה צריך לשמר, לתדלק ולתחזק – באופן שוטף!!!"
לערן ולכותבים צהריים טובים,
עכשיו אני כאן במוסך, מחכה שיתקנו לי את האוטו. המוסכניק אמר איזו גומיה נקרעה ואני אמרתי תתקן.
היום בבוקר קמתי עם מוטיבציה בלתי רגילה לקחת את העינינים לידיים ולטפל בהם עד הסוף.
האוטו שצריך לעבור טסט ובמקום לחכות [כמו תמיד, כי אני שונאת לעשות טסט ולעמוד מעל "הבור" הזה..] לרגע האחרון, פשוט החלטתי לעשות.
סיפרתי לעצמי את הסיפור הנהדר של האוטו שיוצא מהטסט עם הפתק של שנת 2011 על השמשה ואני כבר אחרי הכל.פשוט דימיינתי לי את זה. והעצלות, החום, הכבדות, העייפות והחוסר חשק כולם נעלמו.
אז הנה הפטנט שלי לקבל מוטיבציה לעשות דברים שממש לא אהובים:
פשוט לדמיין את עצמנו ואת הרגשתנו לאחר שהעינין גמור. אם זו שיחה בלתי נעימה שצריך לעשות, ודחוים.. או פגישה שנמנעים ממנה, או סתם לעשות משהו שדוחים כל הזמן. פשוט לראות את עצמנו מעבר. לי זה מאוד עובד!
מאחלת לכולנו המשך שבוע נעים ופחות חמים!
בלה עברון, שיווק באינטרנט בגישה אישית
ערן שלומות,
קראתי והרהרתי לעצמי כמה טוב היה להפיץ את הבלוג הזה עוד ועוד!
כמה חשוב לצאת מתרבות האינסטנט, המצפה לקבל הכל כאן עכשיו מהר ועדיף אתמול-
כמה ההבנה שישנו תהליך, חזרה, והטמעה היא הבנה משמעותית, המספקת איכות לזמן!
לפעמים אני מייעצת לאנשים לתרגל את "הסוד" ויש כאלו שעונים: אה, את זה אני כבר מכיר-
אז מה אם אתם מכירים? זה אומר שתרגלתם? למדתם? יישמתם בחייכם? לא!
מכירים ומחפשים את הדבר הבא, גם כשבנוכחי יש כבר את כל התשובות, למי שעושה.
כמה שיותר אנשים יבינו שהמצבים החד פעמיים אינם מקדמים ללא תרגול וחזרה, כך ייטב,
כי כולם יוכלו להשתפר לעומק ולא רק על פני השטח לתקופות קצרות של "תהילה"חולפת.
תודה על המיקוד בהשריה (שמבחינת נק מבטי כוללת גם את הסביבה הפנימית), בחזרה,
ובסביבה החיצונית, המשתנה מאליה כשהסביבה הפנימית עוברת טרנספורמציה.
בלוג בעל חשיבות עליונה במירוץ הזמן התחרותי שרבים חווים לאחרונה.
היי ערן,
כדי לשמר את המוטיבציה יש להציב את היעד לפני העניים, ולהחזות את עצמנו
כמו שהשגנו אותו ואנו מאושרים על שיש לנו אותו.דבר זה צריך לעשות מידי יום ביומו.
שנית, להתרחק מהאנשים שהם "גונבי החלומות", אנשים שינסו תמיד לשכנע ולהוכיח
לנו שמטרתנו אינה ברת השגה"מסיבות" שונות ומשונות.להתחבר וללמוד מהאנשים המצליחנים.
הי ערן,
אכן שלושת העקרונות חשובים ביותר. מוטיבציה כמו כל דבר שאנו רוצים לשמר עלינו לטפח.
עיניין האמונות חשוב מעין כמוהו. והן אלה ש"תוקעות" אותנו מלנוע קדימה. החזרתיות משמשת כמנטרה עד להפנמה ושינוי אמונה, כמו כן פינוי ממקום לאמונות חדשות יכול להועיל ביותר.ומה שחשוב הוא לנסות ולנסות עד להצלחה המיוחלת, וליצור הצלחות נוסםות אשר יעצימו אותנו.
מאירה פוליקר
מאמנת הולסטית
ערן, אתה ה -מקור להשראה ומוטיבציה, פשוט מודל לחיקוי!!
מזדהה מאוד עם התגובה הראשונה של עדי
אורלי
"כמה יפים החיים"
ערן שוב תודה לך
עופר יוליוס
מוטיבציה נובעת גם הרבה פעמים מכך שיש לאדם "מטרה גדולה", (חזון בשפת המאמנים? 🙂 )
בכל מקרה, כשיש לאדם מטרה גדולה, כשהוא מרגיש תחושת שליחות, הרבה פעמים זה הדבר שמעיר אותו בבוקר, גורם לו ללכת לישון בשעה סבירה בלילה, נותן לו את הכח להתגבר על כל הדברים וכו'.
שבוע טוב,
שמחה
שלום ערן,
הבלוג במקום. גם חם גם חופשות – יוצאים מפוקוס. אז זה טוב להחזיר אותנו למסלול.
אהבתי את הבלוג.
אלה שפי
פסיכולוגית מומחית לטיפול בבעלי הפרעת קשב וריכוז.
שלום ערן
רק רציתי להגיד תודה.
הייתי לפני מספר חודשים בסדנת קוד המנצח, אני לא יכול להגיד שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה אבל כן קיבלתי כלים שעוזרים לי, כן שיניתי גישה להרבה דברים וכן שיניתי את המחשבות שלי לגבי הרבה דברים. ההקלטות מהאתר שלך שאני משתדל להקשיב להם כשני ברכב עוזרות להיזכר בדברים ששכתי או שלא שמתי לב אליהם כל כך במהלך הסמינר וכמובן הפוסטים שלך גם להם יש ערך מוסף בעניין הזה.
שוב תודה,
יהונתן.
לערן שלום רב
קראתי את שכתבו המעריצים שלך ואצל כולם יש הערצה והתלהבות ואפילו עצות נוספות כיצד ללבות את המוטיבציה.
אני סבורה שמוטיבציה אינה הניגוד של האמונה. אך האמונה בעצמך צריכה להיות כאן הראשונה והעיקרית. ולאחר מכן האמונה ברעיונות אחרים. המוטיבציה נובעת מהאמונה. המוטיבציה היא נובעת מדחף פנימי, התלהבות פנימית שנושאת בחובה את האמונה שאם תיצור דבר זה או אחר תוכל להצליח גם ליצור וגם להנות. ולאחר מכן גם להפיצו וגם למכרו. כאשר המוטיבציה יורדת זה בדרך כלל כי לא הצלחנו לישם את האמונה שדחפה אותנו לייצר משהו.
יתכן שאפשר ללבות את אש המוטיבציה ע"י חיפוש דרך לעשות את שהאמנו בו בדרכים שונות. ויש להשקיע בזה לימודים וכמובן סבלנות של חשיבה ותכנון, שלא תמיד נתלהב לעשות משהו כאשר המוטיבצייה יורדת.
על פי כל הכותבים לעיל יש הרבה דרכים לשמור על בערת המוטיבצייה, וברור שאנשים כותבים מנסיונם האישי. אני התרשמתי הכי הרבה מהסיפור של טלי רהב. הבחורה שחזרה מהכפור. היא שברה מוסכמות ונלחמה בפחדיה. הצליחה להנות בטיול ייחודי – פיזי ונפשי כאחד. טלי צודקת. כאשר אנשים מיעצים לך לא לעשות דברים שאתה מאד רוצה בהם לא תמיד צריך לשמוע . בדרך כלל דווקא בעצות של אל תעשה, או תזהר לא תמיד מעורבת האהבה. לעיתים כמות הקנאה שם גדולה יותר. כדאי ללכת על פי עצות הלב ותחושות היכולת עם חשיבה ותכנון.
ואף על פי כן, ישנם מצבים שהמוטיבציה נגמרת ושום נסיון ואימון מחשבתי לא יחזיר אותה. יש מצב שצריך לחפש משהו אחר שעבורו כדאי יהיה להתאמץ ויגרום לנו להתלהבות. לא תמיד מוטיבציה וכסף הולכים ביחד. לעיתים הרצון ליצור דברים חזק כל כך שאין בודקים אם יהיו למוצר קונים או לא, פשוט יוצרים. דוגמא: כך עובדים כל האומנים שהצורך ליצור הוא בנפשם.
לעיתים הצורך למצוא פרנסה חזק מאד ונוצרת מוטיבציה או דחף למצוא עבודה שאנחנו נהנה לעבוד בה או עבודה בה צברנו ניסיון והיא נותנת לנו ביטחון ובסיס להתחיל דף חדש בחיינו. זה אמנם יותר כורך חיים ממוטיבציה אך כאן ההכרך מפרה את המוטיבציה.
הכלל: אל תנסה לכפות את המוטיבציה על עצמך אם היא נעלמה, תן לעצמך מנוחה ותנסה להתפרנס ממקצוע אחר בנתיים עד שתתעורר המוטיבציה שנית. זה לא עניין של בין רגע, זה תהליך של צבירת אנרגיה חדשה ולמידה חדשה אך זה משתלם. החיוך יופיע מחדש בפניך.
כתבה דליה חן
מיסטיקנית
וכותבת ספרי זיכרון
תודה לכל המגיבים!
תוספת חשובה שעלתה כאן גם בחלק מן התגובות – כאשר יש לנו יעד ברור שמרגש אותנו (אני קורא לכך "יעד ראוי") ושאנו פועלים ללא לאות להשיגו, הרבה יותר קל לשמר מוטיבציה.
אפילו לפני כל העקרונות האחרים שפרטתי כאן בפוסט, חשוב שתהיה לכם מטרה משמעותית שאליה אתם שואפים. בלי זה, יהיה קשה מאד לשמר את המוטיבציה.
תודה על הארת תשומת הלב לכך שזה הוחסר כאן בפוסט.
ערן
לעשות סדנה בנושא מוטיבציה, זה כמו לראות תוכנית על אימון בחדר כושר ולשבת על כורסא בסלון.
ממליצה לשנן לא רק במסגרת הכורסא לאט לאט מתחילם לראות תוצאות…
ערן בוקר אור,
הדבר שמעורר בי מוטיבציה הוא מטרה.
כשיש לי מטרה היא גורמת לי לחוש חיוניות.
כאשר יש לי מטרה אני מחפשת דרכים להגשים אותה.
החזרתיות הופכת להרגל והרגל הופך לטבע שני…
בכל מקרה, יש לימטרהואט אט אני מגבשת כלים לעברה…
תודה
רחל
שלום ערן,
קצת נבהלתי כשקראתי את הכותרת '…נגמרה לי המוטיבציה'
אוי ואבוי אם תגמר לך המוטיבציה!
אבל מכוון שלא מדובר בך אפשר להרגע…
עובר לי המשפט הזה בראש שבשביל להגיע אל היעד צריך, קודם כל,
"לבלוע את הצפרדע הכי מכוערת".
אני צריכה היום לקנות דומיין לאתר חדש שאני רוצה להקים
בנושא עיצוב עצמי. כבר קניתי דומיין(בתשלום חד פעמי של 80 ש"ח)
שאין לי אפשרות להשתמש בו (הלכו 80 ש"ח) וזה אומר שוב לעבור
את התהליך של בחירת דומיין(הפעם כבר התייעצתי ולא קפצתי כמו חמור…)
בתהליך עצמו די פשוט,אפילו בשביל מאותגרת טכנולוגית ושכלית כמוני,
העבודה הקשה היא להגדיר את הרעיון הכולל של האתר שצריך להשתקף
בשם שלו.
דרך אגב, לקוראים המתייאשים מהר, את התגובה הזאת אני כבר רושמת
בפעם השלישית, כי כל פעם זה נמחק לי בטעות…
חוצמזה, אני רוצה להמליץ שוב על ערכת 'דימוי עצמי מנצח'
(ואל תתיחסו למאותגרת…סתם הומור עצמי)שמסכמת מצויין את 'סמינר משיגי יעדים'
יום נעים ומוצלח לכולם, עדנה.
היי ערן,
קראתי את הפוסט שלך ומזדהה עם כל מילה, כי זה אכן כך ואני יודעת זאת ומודעת לכך.
באותה נשימה קראתי גם את התגובות המלאות אנרגיה וחיוניות, אך לצערי הרב אני
לא שותפה לאותם רגשות, לצערי הרב אני נמצאת בקטגוריה של מחשבות ורגשות של כעס, קנאה, קורבנות והתלוננות. לצערי הרב יש לי את כל הסיבות לכך ולא אפרט.
יש לי את כל הידע- כבר שנים שאני משננת בפני חברים את אותה תורה, אותה פילוסופיה.
תמיד היה לי קל מאד לעודד ולתת אנרגיות לאחרים, אך תמיד היה לי קשה לפעול ע"פ העצות שלי-"כי אני
שונה, אצלי זה אחרת, אני לא יכולה, המציאות שלי שונה…"
להרבה אנשים עזרתי להתקדם ולהתפתח, לעומת זאת אני, עומדת במקום ואפילו בנסיגה.
אני יודעת שתגיד לי "אז דווקא את זקוקה וחייבת להשתתף בסדנאות שלי".
נכון, אבל…אנרגיות, מוטיבציה… איפה הם בכדי שאוכל לצאת מהבית?
יש הרבה רצונות, הרבה שאיפות ופוטנציאל, אבל…
החיים שלי מבוזבזים ואני מבוזבזת…"דימוי עצמי מנצח" כמה נכון!!!!