אני גאה בהם מאד. מאד.
לפני כשלוש שנים פגשתי אותם לראשונה.
הם הגיעו בטווח של שבועות ספורים אחד מהשני, והצטרפו לקהילת "השליחות" שלנו, לאנשים ועסקים עם שליחות.
שלושתם היו בתחילת הדרך העסקית שלהם. היה להם כיוון כללי, רעיון, והרבה תשוקה.
הם עדיין לא ידעו איך לממש את זה ומה לעשות, ואני גם לא חושב שהם הבינו בעצמם לאן זה יכול להתגלגל ולאן הם יכולים להגיע.
הם התמודדו עם פחדים, עם תפיסות ואמונות מעכבות, עם המחשבות של "מי אני בכלל?" ו"למה שמישהו ירצה להקשיב לי?"
הם יצאו כל אחד בדרכו, למסע פנימי של גילוי וחקירה. לתהליך פנימי עמוק של דיוק, של בהירות ושל הבנה.
הם חקרו מי הם, מה הם מביאים איתם ולמה הם כאן בעולם הזה. מהי הטרנספורמציה שהם נועדו ליצור כאן, וכיצד הם נוגעים ומשנים חיים של אחרים.
וזה לרוב מפחיד. מפחיד ואפילו יכול להיות משתק.
מריאן וויליאמסון היטיבה להגדיר את זה בציטוט שהפך לאחד המפורסמים בעולם: "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכול."
לרוב אנחנו לא תופסים את עצמנו כמנהיגים. אנחנו לא רואים את עצמנו כמי שיש להם השפעה משמעותית על אחרים ועל העולם.
אבל כל אחד מאיתנו הוא מנהיג. מנהיג בתחומו. כל אחד מאיתנו משפיע. כל אחד מאיתנו נוגע, בדרך כזו או אחרת, בחיים של אנשים אחרים.
שלושתם אנשים שונים, שונים מאד, ובכל זאת הדבר העיקרי המשותף לשלושתם, הוא שהם לא נתנו לשיח הפנימי (של האגו שלנו) להמשיך ולהקטין אותם.
הם הפסיקו להקשיב לאותו קול פנימי, מבקר, שיפוטי ומקטין. ובמקום זאת הם החלו להקשיב לקול אחר. לקול של המהות הפנימית שלהם שצעקה בתוכם וחיפשה ביטוי לצאת החוצה ולממש, להגשים וליצור שינוי.
זה לא קורה ביום אחד ולצערי גם אין גלולות קסם שיכולות לעזור כאן.
זה יכול לקרות לכל אחד. לכל מי שמוכן לעבור תהליך. לכל מי שמוכן להתמודד עם הקול המקטין של האגו, כדי להתחיל ולהיות קשוב יותר לקול הפנימי של הנשמה שלו, של המהות האמיתית שלו, של אותה אינטואיציה פנימית שדוחקת בו כנראה כבר לא מעט זמן, לקום ולתפוס את מקומו בעולם.
שלושתם היום נוגעים בחיים של מאות ואלפי אנשים, כל אחד בדרכו היחודית. מעגלי ההשפעה וההדהוד שלהם גדלים ומתרחבים מדי יום. הם חיים ומממשים את השליחות שלהם בכל רגע. הם מגשימים את החלומות והמאוויים שלהם.
והם השראה לרבים רבים סביבם. וגם לי כמובן.
הפוסט הזה יכול אולי להראות לחלקכם כפוסט "רוחני" ולא מעשי. אבל מי שמכיר אותי מספיק זמן יודע שאני אדם מאד מעשי ומאד פרקטי. והתהליך שהם עברו ב"שליחות" הוא תהליך עמוק, מאד מעשי ופרקטי, אבל בהחלט גם תהליך רוחני עמוק.
מה לעשות, בשנים האחרונות גיליתי שיש הרבה מעשיות ברוחניות, הרבה יותר ממה שמרבית האנשים תופסים ומבינים.
אם אתם שומעים את אותו כל פנימי שאומר לכם בפנים שיש בכם יותר ממה שאתם מבינים כרגע – כל מה שנדרש הוא לעשות רק צעד אחד לכיוון. לא צריך להבין את כל הדרך, עדיין. היא תתגלה לכם בהמשך. אבל הצעד הראשון שלכם יכול להתחיל כאן…
זה היה בדיוק אותו צעד ראשון שהם עשו. לפני שלוש שנים.